מיומנו של איש היי-טק: קשה להשביע את המפלצת

"תראה, 136 טרה זה ברוטו. צריך להוריד כמה לתקורה כללית, לספייר ולמערכת ההפעלה, ככה שנשאר רק 60%"

שעת בוקר מוקדמת, והטלפון במשרדי מצלצל. "הוא הגיע", מתנשף בהתרגשות ד', מנהל הסיסטם. "ממש עכשיו מתקינים אותו", הוא מוסיף בקול חנוק, וניכר בו שהוא על סף עילפון.

"מי הגיע"? אני שואל בתמימות, ומנסה להבין איזה אירוע מכונן פספסתי. שלוש שניות של הלם מצד הגיק, שמיד לאחריהן הוא נוזף בי: "המארז החדש של האחסון הגיע. מה, לא שמעת? סוף סוף יש לנו עוד דיסקים לשמור את כל החומר שלכם".

"סבבה", אני אומר ומזדהה עם ההתרגשות והחגיגיות, "אז עכשיו יש סוף סוף מקום לכל הדברים שלא יכולנו לשמור קודם"? "בדיוק ככה", עונה ד' כמנצח, "כמה מקום שאתם רק רוצים".

אחרי חודשים של ציפייה, תיאורים גרפיים מלהיבים על אודות תכונותיו של המארז החדש, הגיע הרגע. באחת מהישיבות סיפר ד' עם דמעות בעיניו על גודלה ויכולותיה של המפלצת (כך, לדבריו) שאנחנו עתידים לקבל.

גרסה 7.2; תמיכה ב-RAID, NDMP, NFS; גם snapshots בכל הגרסאות; FCP, iSCSI, Multi store, Vault, ROHS, MPHA ומה לא. מכונת האחסון המושלמת עלי אדמות, 136 טרה-בייט של דיסקים מבהיקים שרק מחכים שמישהו יכתוב עליהם.

אולי אני אתקשר לד', רק לוודא כמה עניינים קטנים, אני חושב לעצמי. "שומע? רציתי רק לבדוק שיש לנו מקום לאחסון של כל המידע ההיסטורי, הקבצים, הלוגים ובסיסי הנתונים שלנו".

"אחי, אתה יכול מצדי לאחסן את כל מרשם האוכלוסין של סין על המפלצת שלנו. אין שום בעיה ואין שום מגבלה", הוא עונה. "מעולה", אני אומר, "אז 40 טרה-בייט למידע ההיסטורי, 10 לקבצים, 10 ללוגים ו-25 לכל בסיסי הנתונים. סך הכול באזור ה-85 טרה, נכון?".

שקט בצד השני של הקו. ד' מתפתל: "תראה, זה לא בדיוק ככה. 136 טרה זה ברוטו. צריך להוריד כמה טרה לתקורה כללית של המארז, וגם מקום פנוי שהדיסקים שומרים בתור ספייר, וגם כמה טרה-בייט למערכת ההפעלה של המפלצת. ככה שמכל הגודל נשאר רק 60%", הוא מסיים בקול ענות חלושה.

"תסביר לי משהו ד', רק קיבלנו את המכונה וכבר חסרים לנו 5 טרה?", אני נועץ בו חרב מלובנת. "בדיוק ככה", הוא עונה כששוב הדמעות חונקות את גרונו. "אז מה עושים?" אני שואל, כאילו שאני לא יודע את התשובה. שוב שקט בצד השני. אחרי שלוש נשימות עמוקות הוא חוזר לעצמו. "נראה לי שנצטרך להזמין מכונה חדשה", הוא אומר, "יש את הדגם המתקדם יותר, עם נפח של...". את המשך המשפט לא שמעתי. שמתי את הטלפון שעל השולחן על mute והלכתי לאכול צהריים.

הכותב הוא יזם ומנהל בתעשיית ההיי-טק