"מחשבי הלוח - השלב הראשון בהכנסה המונית של רובוטים לבתים"

צבי שילר, פרופ' למכטרוניקה, סבור שעד היום היה חסר הממשק המתאים לשילוב רובוטים בבית - לא רק לניקוי בריכות אלא כחלק בלתי נפרד ממנו

"Runaround" - התרוצצות, בתרגום חופשי - היה אחד מסיפורי הרובוטים הראשונים של סופר המדע הבדיוני אייזק אסימוב בתחילת שנות ה-40. בסיפור, יצאו בשליחות פאוול ודונובן (גיבוריו של אסימוב לחלק גדול מסיפורי הרובוטיקה) לכוכב מרקורי בשנת 2015. הם נתקלו שם בבעיה נדירה ברובוט שהגיע איתם, Speedy.

שנת 2015 כבר מעבר לפינה, וגם היום משלחת למרקורי של שני אסטרונאוטים ורובוט דמוי אנוש מתוחכם נראית כמדע בדיוני בכל קנה מידה. אבל, סוגיה מרכזית בסיפור כבר הפכה לדיון עסקי של ימינו: בהישג יד כבר נמצאת הדרך לאתר ולכוון את הרובוט שנקלע בסיפור לסתירה בין שלושת חוקי הרובוטיקה, שגרמה לו להתרוצץ בלולאה אינסופית. מערכת שכזו, שתדע לספק אינדיקציה למיקום הרובוט והוראות הכוונה, כבר קיימת.

ברובוטים יצירי דמיונו של אסימוב היה פשוט לשלב מערכת שכזו. אך לשלב אותה ברובוטים הנגישים למשתמש הפרטי כיום, אלו שעולים כמה מאות דולרים ופועלים בעיקר בניקוי שטיחים, רצפות ובריכות, זה עדיין לא טריוויאלי.

המהפכה השנייה

"בעתיד הלא מאוד רחוק, יהיו מערכות שידעו להגיד לרובוט איפה הוא נמצא ומה הוא צריך לנקות", משוכנע צבי שילר, פרופסור להנדסת מכונות ומכטרוניקה ויו"ר הכנס הישראלי השלישי בנושא הרובוטיקה שנערך בימים אלה. "אם הוא לא יחזור על אותה הנקודה פעמיים, הוא יכול להיות יעיל פי שמונה מאותו הרובוט שלא יודע היכן הוא נמצא".

החל משנות ה-30 של המאה שעברה עמדו רובוטים ברמה כזו או אחרת על הפרק. ההתפתחות בתחום הייתה איטית, כך לפחות על-פי הסטנדרטים של המדע הבדיוני, אבל גם לפי התוכניות של לא מעט חברות שפעלו בתחום. בשנות ה-80 הפכו הרובוטים התעשייתיים שמלווים את קו הייצור, לחלק אינטגרלי מחיינו, בעיקר בעקבות התעשייה היפנית.

אלא שגם על תחום הרובוטיקה עבר גל של הייפ מוגבר, ממש כמו תחום האינטרנט בסוף שנות ה-90 ותחילת העשור שאחרי כן, כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית.

"ראיתי את זה קורה", מתאר שילר את הרשומון של מה שהוא מגדיר כמהפכת הרובוטיקה הראשונה, "בסוף שנות ה-80 יבשו המקורות הכספיים, והתחום נכנס לתרדמת והייתה אכזבה עצומה".

כעת, עם ההתפתחות בתחומי המחשוב והתקשורת וטכנולוגיות שיידעו להתמודד עם אתגרים כמו סביבה משתנה, יכולות ראיה משופרות, אלגוריתמים של בקרה ומיקום, "נבנית תשתית שמכינה את התחום למהפכה השנייה של הרובוטיקה. השאלה היא מתי זה יקרה ובאיזה קצב", אומר שילר.

זו, תגיע להערכתו, דווקא מהתקן שלא מגיע מתחום הרובוטיקה אלא דווקא מעולם המחשוב, ואולי אפילו מעולם הגאדג'טים - מחשבי הלוח.

לדברי שילר, "האייפד מפשט את השימוש במחשב, כך שכל אחד יכול להשתמש בו. ברגע שאתה מייצר ממשק פשוט ואינטואיטיבי, אתה יוצר את הממשק שדרכו תוכל להפעיל רובוטים בסביבת הבית. זה תנאי ראשון להכנסת רובוטים באופן המוני לבתים. לתפעל רובוט באופן עצמאי יכול להיות מפחיד, מכשירים כמו האייפד יעשו את זה הרבה יותר פשוט".

שוק שיגלגל מיליארדים

קשה לקבל הערכה מדויקת להיקפי שוק הרובטיקה, בעיקר משום שגם קשה לספק תשובה ברורה לסוגיה מיהו, או מהו, רובוט. שילר מעריך את היקף השוק הפוטנציאלי ב-2020 ב-80 מיליארד דולר, בעוד משרד התרבות והמדע הקוריאני אופטימי במיוחד ומעריך כי השוק יסתכם ב-420 מיליארד דולר באותה השנה. את מרבית הגידול נראה ברובוטים לשירותים ביתיים ולא בתעשייתיים או צבאיים.

שוק הרובוטים בתחום הניקוי צפוי, על-פי חברת המחקרים WinterGreen, לצמוח מ-500 מיליון דולר ב-2009 ל-2 מיליארד דולר ב-2016. אחת החברות המובילות את תחום הרובוטים לשוק הפרטי היא iRobot. החברה פרצה לשוק ב-2002 עם Roomba, שמיועד לשאיבת אבק. לצידה יש חברות שעוסקות בעיקר בהתקני אלקטרוניקה, כגון סמסונג או LG, וגם חברות מקצועיות כגון Ace ROBOT או Neato Robotics.

בישראל פועלת, בין השאר, חברת מיטרוניקס, שהוקמה ב-1983 ופועלת בעיקר בפיתוח וייצור רובוטים לניקוי בריכות. החברה נסחרת בת"א לפי 440 מיליון שקל, סיימה את מחצית 2010 עם מכירות של 167 מיליון דולר והרווח הנקי שלה הוא 23 מיליון דולר.

לדעת שילר נראה בקרוב את הפריצה במשק הבית, בבידור ואף בתחום הסיעוד כמו סיוע בטיפוס על מדרגות, הליכון חכם ופיזיותרפיה.

"נראה רובוטים גם בתחום החינוך או בידור הילדים", הוא טוען. או במילים אחרות, להורים שמתקשים למצוא בייביסיטר, יש למה לחכות.

חסמי כניסה גבוהים? "זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים"

רובוטים אינם זרים לשוק ההיי-טק הישראלי, אם כי אין כאן חברה גדולה בתחום. בין החברות שפעילות בישראל ניתן לציין את מזור, שמפתחת רובוט רפואי לניתוחים ואת YET, חברה משותפת לרובוגרופ ולענקית הרובוטים היפנית Yaskawa בתחום הרובוטים התעשייתיים, שעברה לפני כשנתיים וחצי לשליטת החברה היפנית.

הניסיון המשמעותי ביותר להעמיד חברת רובוטים גדולה היה עם פרנדלי רובוטיקס, שפיתחה רובוט המיועד לכיסוח הדשא, גייסה 32 מיליון דולר (לפי נתוני IVC), אולם נכנסה לכינוס נכסים ב-2002 ולבסוף נכסיה נרכשו על-ידי יצרנית שואבי האבק הובר ב-1.5 מיליון דולר.

"בכל העולם עובדים על זה, אבל בארץ לא משקיעים מספיק בתחום", מצהיר פרופ' צבי שילר, שמשוכנע ש"היה אפשר לפתח כאן תעשייה מפוארת בתחום הרובוטיקה". לדבריו, "קשה לצפות מקרנות ההון סיכון שייכנסו לשוק וישקיעו, כי ההחזרים הם לאחר תקופה ארוכה".

"רובוטיקה היא תחום שמתפתח לאט ודורש אורך נשימה שלשוק הפרטי כנראה אין. לכן, הממשלה צריכה לזהות שזה התחום שכדאי להשקיע בו".

ההון סיכון המקומי אוחז בדעה אחרת. במסגרת פאנל שייערך מחר בכנס הרובוטיקה, צפוי להשתתף גם אהרל'ה מנקובסקי, שותף בקרן פיטנגו ויו"ר ארגון תעשיית ההיי-טק הישראלי (HTIA).

לדבריו: "רובוטיקה היא תחום טבעי לישראל, אבל משקיעי ההון סיכון בעולם ובישראל נרתעים מהתחום בגלל כמות הכסף הנדרשת. אם יהיה על השולחן משהו ברובוטיקה שיש לו פוטנציאל להוביל ולמכור במאות מיליוני דולרים, זה יעניין אותנו. הרי זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים, מוצר לשוק שיש בו חסמי כניסה גבוהים".