עסק משפחתי משלם פחות מס

אחד מיצירי חקיקת המס הישראלית מקבל ביטוי במוסד המכונה "חברה משפחתית". המדובר כאן ב"יצור כלאיים", שזוכה למעמד של שני עולמות יחד. "חברה משפחתית" הינה חברה לכל דבר ועניין בהתאם לדיני התאגידים, אך פעילותיה ממוסות לפי כללי מיסוי היחיד, בהתאם לסעיף 64א לפקודת מס הכנסה.

הרעיון שעומד מאחורי המוסד שמכונה "חברה משפחתית" מתבטא בכך שכל בעלי מניותיה של חברה זו הינם קרובי משפחה, כשהמשמעות של "קרוב" לעניין זה הוא - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה. זאת, כאשר "קרבה" לענייננו משמעותה כי קיים בעל מניות אחד, שלגביו מתקיימת קרבה עם כל אחד מבעלי המניות האחרים.

משטר המס החל על החברה הינו מיסוי "הנישום המייצג", הנישום שזוכה לחלק הכי גדול ברווחים שמפיקה החברה, או לחילופין - בעל המניות שהחברה בחרה בו בעת הגשת בקשה להיות "חברה משפחתית" לפקיד השומה.

(יצוין כי חברה המעוניינת להיחשב כחברה משפחתית בשנת המס 2011, צריכה להגיש בקשה לפקיד השומה עד סוף החודש הנוכחי. שכן, לפי סעיף 64א, יש להמציא את הבקשה לא יאוחר מחודש לפני תחילתה של שנת מס).

נישום מייצג

תכנון המס הנגזר מחברה משפחתית מבוסס על המנגנון, לפיו בחברה זו הכנסתה החייבת של החברה תיחשב כהכנסתו של הנישום המייצג, והפסדיה ייחשבו כהפסדיו - כלומר המיסוי על הכנסות החברה ייעשה לפי מצבו של הנישום המייצג. כך למשל, נכים בעלי נכות מעל 90% ייטו לפעול באמצעות חברה משפחתית, בשל ההקלות במס להן הם זכאים לפי החוק.

בפרשת יהושע הלוי (ע"א896/90), נדונה סוגיית הענקת הפטור לנכה או עיוור בהתאם להוראת סעיף 9(5) לפקודה. הנישום היה בעל 91% ממניותיה של חברה משפחתית, ובשל כך היה נישומה המייצג. לנישום נקבעה נכות של 100% וזכה להקלות מס, ובין היתר, פטור ממס על הכנסה מ"יגיעה אישית" עד לתקרה מסוימת.

בית המשפט העליון נדרש לענות על השאלה: האם חל הפטור הקבוע בסעיף 9(5) לפקודה על הכנסת החברה, שמיוחסת לנישום המייצג?

פקיד השומה טען כי הכנסתה של חברה משפחתית המיוחסת לנישום המייצג אינה יכולה מעצם טיבה להיות הכנסה מיגיעה אישית. בית המשפט העליון השאיר את פסיקת המחוזי על כנה, שקבעה כי מקום שהנישום המייצג היה פעיל ומעורב בעסקי החברה, והכנסותיה של החברה נבעו ממקור "אקטיבי", דהיינו הכנסה מעסק - יש לראות בהן כהכנסה מ"יגיעה אישית". לפיכך, במצב זה החברה המשפחתית זכתה להקלות מס ופטורים אישיים של הנישום המייצג.

השכרת דירה

מקרה אחר המאפשר הקלה במס כשמדובר בחברה משפחתית הוא כאשר החברה רוכשת דירת מגורים להשכרה. אם החברה הינה משפחתית, הרי בעל המניות יכול ליהנות מההקלות במס הניתנות ליחיד המשכיר דירה למגורים - היינו הוא יוכל לשלם מס סופי בשיעור של 10% בגין כל דמי השכירות, ובמקרים שבהם סכום דמי השכירות נמוך במיוחד (עד 4,680 שקל), ניתן ליהנות מפטור מלא ממס הכנסה.

בפרשת נטע עצמון (עמ"ה 12/94) בחן בית המשפט חברה משפחתית שהשכירה דירה בבעלותה, והתייחסה להכנסה מדמי השכירות כאל הכנסה פטורה, בהתאם לפטור הניתן להכנסות היחיד מדמי שכירות של נכס למגורים (חוק מס הכנסה - פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים, התש"ן - 1990).

השאלה השנויה במחלוקת היתה - האם הפטור, שחל על הכנסות היחיד מדמי שכירות של נכס למגורים, חל גם על הנישום המייצג בחברה משפחתית, אליו מיוחסות הכנסות החברה?

בית המשפט קבע כי תכונותיו "המיסויות" האישיות של הנישום מולבשות על הכנסות החברה. לפיכך, פסק כי יש לתת לנישום המייצג פטור ממס על הכנסותיו מדמי השכירות של השכרת הדירה שבבעלות החברה.

* הכותב הוא עורך דין מומחה לדיני מסים, עובד לשעבר ברשות המסים. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.