שיר השכונה

לפני כמה שבועות המלצתי כאן על התוכנית הזאת ששודרה בערב שבת. בגלל מועד השידור הבעייתי (רק בערוץ 1 עדיין מתייחסים ליום שישי באותה רצינות שבה הפיקו פעם את "שעה טובה" ו"סיבה למסיבה", בערוצים המסחריים ויתרו עליו כבר מזמן),לכן, לטובת מי שהחמיץ את השידור הנה תזכורת לאחת הלהקות החשובות הראשונות שפעלה מחוץ לצה"ל, אם כי עדיין התנהלה ונשמעה מעט כמו להקה צבאית (ממילא חבריה היו מעט אחרי השחרור מלהקות צבאיות), העיסוק בנושאים אזרחיים במסגרת אמנות לא מגויסת, הניח למעשה את היסודות לתרבות פופולרית אזרחית בישראל.

מי שלא רוצה להידרש לעניין ההיסטורי, יכול פשוט להתמכר לנעמי פולני ולהקתה ולשמוע שוב על דני זיידל הצדיק שקיבל בלתי מספיק (ולא עזר הפוילע-שטיק), ולהיאנח - היו זמנים.

ילד טוב בסביבה רעה

"דירק דיגלר האמיתי", ד' 22:50, ערוץ 8 (הוט)

פורנוגרפיה היא עניין מורכב, שמוזכר בשיח העכשווי בעיקר בהקשרים של ניצול. אולי לא תאמינו, אבל גם לתחום הזה יש נוסטלגיה, אולי לא מפוארת כמו זו של "התרנגולים", אבל בהחלט מרתקת. הסרט המצוין "לילות בוגי", הכיר לעולם את סיפורו של דירק דיגלר, הנער הנאה שעבד במועדון 54 המפורסם, התגלה על ידי מפיק סרטי פורנו, עלה לגדולה מפוקפקת, התמכר לסמים ולבסוף מת עלוב וחסר כל.

ספק אם הצופים שנהנו, ובצדק, מ"לילות בוגי" עטור השבחים, מכירים את הסיפור האמיתי של הדמות, שמבוססת על הביוגרפיה של ג'ון הולמס. ילד טוב שהפך לגבר נאה, עם יתרון פיזיולוגי מסוים מאוד שבנה לו קריירה שהביאה עליו את סופו. ב"לילות בוגי" מתחילה ההידרדרות כאשר סרטי הפורנו הזולים בווידיאו, מחליפים את אלו "האמנותיים" שיועדו לאולמות הקולנוע. מעניין מה היו אומרים שם על מותו של הווידיאו בעידן האינטרנט, שהפך את הפורנו לזמין ומגוון כפי שלא היה מעולם.