רשות ההגבלים חויבה לחשוף למי מוענקת בלעדיות בשטחי מסחר

העליון קיבל חלקית את ערעור התנועה לחופש המידע והדוקטורנט איתי אטר, וחייב את רשות ההגבלים להעביר להם מידע על הסדרים כובלים שבהם מעניק בעל מקרקעין בלעדיות לשוכר

בית המשפט העליון קיבל היום (ד') באופן חלקי את ערעור התנועה לחופש המידע והדוקטורנט איתי אטר על החלטת בית המשפט המחוזי, וחייב את רשות ההגבלים העסקיים להעביר לידיהם מידע באשר להסדרים כובלים שבהם מעניק בעל מקרקעין בלעדיות לשוכר (לדוגמה, הסדר שבו זכיין ששוכר חנות בקניון, ומקבל התחייבות מהקניון כי הוא יהיה מוכר המוצר הבלעדי בו).

"הערעור מתקבל בחלקו באופן שבשלב ראשון יגישו העותרים רשימה שתורכב מ-80 תיקים שהם מבקשים לקבל לידיהם. הרשות תודיע לחברות אלה כי היא שוקלת מסירת מידע בעניינן, ותבקש את התייחסותן. לאחר מכן תתבצע מסירת המידע, בכפוף להתחשבות בזכויות החברות. בכל מקרה לא תחויב הרשות במסירת מידע בנוגע ליותר מ-20 תיקים", קבע העליון.

ב-2008, פנה אטר לרשות ההגבלים העסקיים וביקש לקבל מידיה מידע בדבר הסדרי בלעדיות במקרקעין. מידע בדבר הסדרים אלה מצוי בידי הרשות, היות שהם מהווים הסדרים כובלים המצריכים פטור מאישור בית דין לפי חוק ההגבלים העסקיים.

אטר, דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, הסביר כי המידע נחוץ לו לצורך עבודת הדוקטורט שעליה הוא שוקד.

הרשות סירבה למסור את המידע. תחילה נימקה את סירובה בהיותו של המידע סוד מסחרי. בהמשך נימקה את דחיית הבקשה גם בכך שהבקשה הינה גורפת ועל כן מצריכה השקעת משאבים בלתי סבירה, היות שהיא מחייבת בדיקה של אלפי תיקים ועיבוד של הנתונים.

במהלך הליכי פשרה שנערכו בין הצדדים הציעה הרשות להעביר חלק מהמידע המבוקש לאטר, אך הליכי הפשרה נכשלו.

אטר והתנועה לחופש המידע עתרו לבית המשפט המחוזי, שדחה את עתירתם, והם ערערו לעליון.

במסגרת פסק הדין דן העליון באיזון הראוי שבין הזכות לחופש המידע אל מול האינטרס הציבורי שביעילות הרשות ואל מול זכותם של צדדים שלישיים.

"יש למצוא דרך לצמצם את היקף המידע שיימסר באופן שיבטיח הקצאת משאבים סבירה, ובה בעת יבטיח כי הכפפת המידע להסכמת צדדים שלישיים לא תרוקן את הפתרון המוצע מתוכן", קבע העליון - והתווה פתרון פרקטי לשם יישום העיקרון. "בשלב הראשון, מחייב האיזון בין חופש המידע לבין זכויותיהם של צדדים שלישיים, הודעה לצדדים אלה בדבר אפשרות מסירת המידע. הודעה זו מאפשרת לבחון האם אכן רואות החברות המסחריות במסירת המידע, או חלקו, פגיעה ממשית באינטרסים הכלכליים שלהן. אם תשובתו של הצד השלישי תהיה כי מסירת המידע המבוקש, או חלקו, עלולה להביא לפגיעה ממשית באינטרסים הכלכליים שלו - יש לאזן בינה לבין הזכות למידע". (עע"ם 11120/08).

צרו איתנו קשר *5988