נדחו רוב התביעות של עיריית הרצליה נגד יזמי המרינה

עם זאת, בית המשפט קיבל שני רכיבים מתוך התביעה - וחייב את היזמים להכשיר תוואי טיילת בצידה המזרחי של המרינה ולבצע פעולות שיקטינו את רמת הסעירות במעגנה

אחרי שנים ארוכות של מאבקים משפטיים, דחתה היום (ד') שופטת בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, אסתר דודקביץ', את רוב התביעות שהגישו עיריית הרצליה, ועדת התכנון והחברה לפיתוח תיירות בעיר, נגד החברות היזמיות שהקימו את המרינה בהרצליה.

עם זאת, בית המשפט קיבל שני רכיבים מתוך התביעה, וחייב את היזמים להכשיר תוואי טיילת בצידה המזרחי של המרינה ולבצע פעולות שיקטינו את רמת הסעירות במעגנה.

"בסופו של יום ולאחר שדשדשנו ב'מים עכורים' בתיק זה, אני נעתרת לתביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבעות לבנות את תוואי הטיילת למרגלות המצוק, בהתאם לתנאי המכרז, ולפתור את בעיית האגיטציה (סעירות המים. ח.מ.) במימי המעגנה", כתבה דודקביץ'.

בית המשפט דחה גם את התביעה הנגדית שהגישו היזמים וחייב אותם בתשלום הוצאות משפט בסך 120 אלף שקל.

בתביעתה ביקשה העירייה לבטל באופן רטרואקטיבי את זכיית היזמים, בראשות מוטי זיסר, במכרז, ולחייבם לשלם לה את כל הרווחים שהפיקו ממכירת 102 דונם קרקע במרינה, לבניית מגורי נופש ושטחי מסחר עליהם ניבנו עד היום קניון ארנה ומאות דירות.

עוד תבעה העירייה לחייב את היזמים להשלים עבודות פיתוח שונות על חשבונן, כגון בניית חניון דו-קומתי ובו 1,100 מקומות חניה ומבנה תת-קרקעי לסירות בשטח של 15 אלף מטר רבוע.

העירייה העריכה את עלות הקמת החניון לבדו בכ-40 מיליון דולר ואת שווי יתרת עבודות הפיתוח שלטענתה לא הושלמו בכ-140 מיליון שקל.

פסק הדין הביא לסיומה סאגה משפטית שנמשכה מאז שנבחרה יעל גרמן, ראש העיר הרצליה, לתפקידה בשנת 1988. גרמן טענה כי ראש העיר הקודם, אלי לנדאו, הטיב עם היזמים ופטר אותם מביצוע חלק נכבד מהתחייבויותיהם במכרז. בית המשפט קיבל, כאמור, חלק מהטענות.

עם זאת, במסגרת פסק הדין מתחה השופטת ביקורת נוקבת על התובעות, בשל העובדה שזו נמנעה מלהביא לעדות את לנדאו, שהיה ראש העיר ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בזמנים הרלוונטיים ומשכך היה מעורב בכל שלבי פרויקט המרינה, ובמקומו הביאה לעדות את גרמן, שלא היתה מעורבת ישירות בפרויקט באותה תקופה.

"למעשה", קבעה השופטת, "התובעות לא הביאו להוכחת תביעתן ולו עד אחד שיכול להעיד על המסמכים והאירועים הרלוונטיים מכלי ראשון".

בסיום פסק דינה רחב-ההיקף, שהשתרע על פני 116 עמודים, כתבה השופטת כי היא מקווה שעתה יחדלו הצדדים להתנצח זה עם זה. "פרויקט המרינה היה רעיון יפה שנועד להטיב עם הציבור בכלל ותושבי הרצליה בפרט. באותה רוח ביקשתי להביא את הצדדים להסכמות, אך הדבר לא הסתייע. אני תקווה כי פסק דין זה יגרום להרגעת הרוחות, וכמאמר הפסוק - 'ישמחו השמיים ותגל הארץ ירעם הים ומלואו'", כתבה.

בתגובה לפסק הדין מסר בא-כוחם של היזמים, עו"ד יוסי בנקל, כי "פסק דינה של כבוד השופטת דודקביץ' דחה, הלכה למעשה, 99.9% מתביעת עיריית הרצליה, תוך שבית המשפט מותח ביקורת נוקבת על העירייה והוועדה מקומית על טענותיהן, על האופן בו בחרו לנהל את תביעתן ועל טענות-הסרק שנכללו בה. הנתבעות חויבו לבצע, 17 שנה אחרי מסירת המרינה, שני נושאים זניחים בלבד".

מנגד, בא-כוחה של העירייה, ד"ר יוסף שגב, מסר כי "הגברת יעל גרמן היא גיבורה ציבורית בת-ימינו, שנלחמה להשיב לציבור את שנמנע ממנו. אנו שמחים שלאחר מאבק של שנים כה רבות נשא הדבר פרי, כאשר היום ראש העיר יכולה לצאת בראש מורם במאבקה כנגד מקימי המרינה, להישיר מבט אל תושבי העיר, ולהתגאות בכך שסוף-סוף תוקם טיילת יפה לעיר, כפי שהתחייב היזם מלכתחילה".