אותי א' מצליחה לבלבל. אבל לפני שאסביר למה, כמה מילים למען הסדר הטוב: הטרדה מינית היא עבירה, נקודה. היא אינה תלויה בנסיבות, במניעים ובאישיותה של המתלוננת. גם אישה העוסקת בזנות יכולה להיות מוטרדת מינית אם אמרה "לא".
אבל כאשר מדובר באירוע בעל פרופיל ציבורי, העניין הפלילי אינו חזות הכול. לציבור יש עניין לקבל תשובות לשאלות שאינן רלוונטיות בפרשיות בעלות אופי שאינו ציבורי.
במקרה הנוכחי, חשוב לדעת מיהן הנפשות הפועלות ומה היו המניעים, כדי לברר כיצד פועלים הדברים בצמרת של אחד הגופים החשובים והרגישים ביותר במדינה, ואם לתלונה חדרו מניעים הקשורים לנושא ציבורי מובהק כמו מינוי מפכ"ל למשטרה.
הסבר מפוקפק
בהקשר הציבורי הזה יש חשיבות לשאלות כמו למה חיכתה א' שנתיים; ולמה כל-כך סמוך לבחירת המפכ"ל?
אתמול (א') כתבתי כאן כי לא סביר שהסיבה לדחייה הארוכה היא טראומה של המתלוננת, הן בגלל אישיותה החזקה והבוגרת, והן מאחר שהיא כן סיפרה על כך למספר אנשים סמוך לאירוע. כלומר, לא היה לה קושי לדבר על האירוע, אבל היא בחרה לא לדבר על כך עם המשטרה, אלא לאחר כשנתיים.
למה אחרי שנתיים, כלומר למה עכשיו? אנחנו קוראים ושומעים מחברים של א' כי הסיבה היא מינוי המפכ"ל. כלומר, המקרה חזר למודעות שלה כאשר התברר לה כי אורי בר-לב מועמד רציני לתפקיד, והיא חשה שהוא לא ראוי בגלל מה שעשה לה, לטענתה.
בנסיבות אחרות, הסבר כזה יכול להיות הגיוני ואמיתי. אבל בפרשה הזאת הוא נשמע מוזר, שלא לומר מפוקפק. הרי א' לא הגישה תלונה נגד בר-לב, אלא נגד מנכ"ל המשרד לביטחון פנים חגי פלג.
פלג היה זה שבחקירתו גילה כי א' סיפרה לו על הטרדת בר-לב לכאורה. כשא' נשאלה על כך במשטרה, היא הביעה סירוב מוחלט להתלונן נגד בר-לב או אפילו לספר על המקרה. רק לאחר חקירה נוספת והרבה לחצים, היא נאותה להכניס את בר-לב לתמונה.
כלומר, א', לדבריה שלה, בכלל לא רצתה להתלונן נגד בר-לב. לא מדובר פה במקרה של אזרחות טובה, של מניעת מינוי לא ראוי.
לעומת זאת, יש כאן סתירה ברורה - ומאוד מהותית: למה בהתחלה סירבה א' להתלונן על בר-לב - ולמה לאחר מכן היא מנמקת את תלונתה ברצון למנוע את המינוי למפכ"ל? איזו משתי הגירסאות נכונה?
שאלה למבקר המדינה
הסתירה הזו יכולה להעלות אפשרות שלישית: התלונה נגד פלג נועדה להסוות את העובדה שהמטרה העיקרית היא טרפוד מינוי בר-לב. אם זה הסיפור - וזה "אם" גדול - אז אפשר שמאחורי א' עמדו גורמים אחרים במשטרה.
אפשר כמובן שלא, אבל זו אינה שאלה שאפשר להשאירה פתוחה. לכן יש לנהוג כאן כפי שנהגו בפרשת גלנט: להעביר את הנושא למבקר המדינה. הוא הגוף היחיד שיכול לספק תשובה אחראית ובלתי תלויה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.