מבחן דרכים: קיה ספורטאז' - קין והבל, גירסת רכבי הפנאי

בשנתיים האחרונות הפכה קיה לאיום אסטרטגי למתחרותיה ■ כעת נכנס ספורטאז' החדש לעימות חזיתי עם אחיו התאום יונדאי iX35 ■ כיצד יוכרע הקרב?

בתחילת 2008 החלה סוכנות קיה-ישראל לפעול תחת כנפי יבואן חדש: טלקאר. בשנתיים שחלפו מאז הפכה קיה ממותג רדום עם תדמית אפורה למכונת מכירות משומנת, שנוגסת בהתמדה בנתחי השוק של המתחרים. השנה רשמה קיה זינוק רבתי, והיא צפויה להשלים את 2010 עם למעלה מ-10,000 מסירות (כולל מוניות), תוך שהיא עוקפת כמה מותגים מבוססים בטבלה.

טקטיקת המכירות מאחורי הקאמבק המרשים הייתה, ועודנה, ארד-סייל סופר-אגרסיבי, שכולל מבצעי הנחות תכופים למועדוני לקוחות ושת"פ הדוק של היצרן, היבואן וחברות הליסינג בקרב על מכרזים של ציים מוסדיים אסטרטגיים. עם התוצאות קשה להתווכח, אבל יבואן של 10,000 מכוניות בשנה כבר לא יכול להתמקד בהנחות בלבד, הוא צריך לבנות את המותג בשוק הפרטי, לטפח ערכי גרט יציבים, ובעיקר להגן על אגפים מפני מתחרים. האגף הרגיש של קיה-ישראל הוא העורף, שם ניצבת יונדאי (החברה-האם של קיה, שמיוצגת בארץ ע"י יבואן ותיק וחזק עם מהלכים והשפעה בהנהלת הקונצרן בקוריאה). מבחינתו, קיה של 10,000 מכוניות בשנה היא כבר איום אסטרטגי.

העימות החזיתי בין שני המותגים כמעט בלתי-נמנע, גם בגלל העובדה שלשניהם יש היצע דגמים חופף כמעט, שעושה שימוש באותן פלטפורמות ובאותם רכיבים מכניים, ומיועד לאותם קהלי מטרה. אחת הדוגמאות הבולטות היא ספורטאז' החדש, אחיו התאום של יונדאי iX35, שנחת בישראל בתחילת הקיץ וזכה להצלחה מרשימה. לשני הדגמים יש אותה פלטפורמה, אותו מנוע, אותה תיבת הילוכים, תמחור דומה-עד-מאוד ומיצוב זהה: פלח רכבי פנאי אופנתיים-משפחתיים.

בתפקיד הזכר-הדומיננטי

לפחות בתחום העיצוב קיים הבדל לא מבוטל בין השניים. אם ל-iX35 יש עיצוב עגלגל-זורם, אולי אפילו מעט נשי, ספורטאז' לוקח את תפקיד הזכר-הדומיננטי. העיצוב מבית פיטר שרייר, אקס פורשה, מאמץ "קו טכנולוגי" מאסיבי ומושחז, עם חרטום אולטרה-מודרני, דפנות צד זקופות שמתנשאות לגובה מעל שמשות צרות מאחור, וזנב מרשים עם שמשה נוסח חרך-ירי. הוסיפו לכך שימוש נדיב במשטחי כרום מבהיקים ורוחב של SUV אמיתי (1.85 מ'), וקיבלתם נוכחות כביש של כלי רכב יקרים ויוקרתיים הרבה יותר.

עיצוב הפנים פחות נועז ומתכנס לכיוון iX35. עמדת הפיקוד מעוצבת בקו זורם שנמתח מדלת לדלת, ההגה נאה, ולוח המחוונים מורכב משעונים גדולים וברורים ששקועים בתוך "גלילים" מאסיביים. מערך מתגי השליטה נוח וצפוי כמו בכל משפחתית קוריאנית. הרצפה הגבוהה יחסית ממקמת את הנהג גבוה מעל הכביש ומאפשרת לו להסתכל מלמעלה על נהגי פרייבטים והולכי רגל לטובת טיפוח האגו, והקווים הרבועים של החרטום מעניקים ראות טובה לפנים. מאחור, לעומת זאת, הנהג תלוי בחסדי מראות הצד ורדאר הקרבה - השמשה האחורית ועמודי הגג המאסיביים מנטרלים ביעילות את האפקטיביות של המראה האמצעית.

מרחב הפנים מכובד ומספק פתרון לכל תרחיש-שינוע סביר. שלושה מבוגרים ממוצעים שהתמקמו מאחור לא התלוננו על אינטימיות-כפויה או על חיסרון במרחב רגליים וראש. גם תא המטען יכול לאכלס בקלות יתרה מטען של משפחה מכורה-לקניות.

איכות הייצור והגימור רצינית וסולידית כמו בכל רכבי הדור החדש של יונדאי-קיה. חומרי הדיפון עדיין כוללים בעיקר הפלסטיק נוקשה ובדים עמידים כמו ברבים מכלי הרכב בז'אנר הזה. האם היצרנים חוששים שתדמיתו העצמית הקשוחה של הנהג תיפגע אם הוא יוקף, חלילה, בחומרים פלסטיים רכים ונעימים למגע?

קיה ספורטאז'
 קיה ספורטאז'

לא מעודן כמו משפחתית

על האספלט ספורטאז' מרגיש כמו רכב כביש משפחתי בוגר. הוא צולח מרחקים ארוכים במהירויות גבוהות מבלי לעייף את הנהג ואת הנוסעים, שומר על ריסון מכובד בכבישים מפותלים, ומבצע ללא תלונות "משימות שטח אורבניות" כמו דילוג על מדרכות גבוהות וחניה מאולתרת על מגרשי עפר. חבל רק שהיגוי עמום וחסר חדות פוגם בתחושה הכוללת ודורש תנועות-גישוש במהירויות גבוהות. iX35, שמשתמש באותה מערכת היגוי, מעניק תחושה חדה ומאוזנת יותר, כך שייתכן כי מקור ההבדל הוא בצמיגים. נוחות הנסיעה סבירה לפלח, אך לא מעודנת כמו ברכב משפחתי.

בתקופה העצמאית של קיה נחשב ספורטאז' לרכב קטן וקשוח עם יכולות שטח לא מבוטלות. עד היום ניתן לראות דגמים מהדור הראשון כשהם מדלגים במדבריות הנגב. בדור הנוכחי אין לכך זכר. הכלי מסוגל לצלוח דרכי עפר מחורצות והמתלים שומרים על נוחות סבירה, אבל מרווח הגחון המצומצם והחרטום המהודר שוללים כל אפשרות להרפתקאות שטח רציניות יותר. קרוב לוודאי שמערכת ההנעה הכפולה, שמהווה אופציה בספורטאז', תשפר את ההתנהגות והיציבות בגשם ובבוץ, אך במדינה בה יש שתי עונות בלבד - קיץ ושרב - ספק אם ההשקעה מוצדקת.

מנוע 2 הליטר בנזין מבית יונדאי אינו מספק תחושה דחף נינוחה כמו V6 היוצא, ומעל 4,000 סל"ד הוא מרים קול לטריטוריות לא-מנומסות. אבל בשורה התחתונה הוא עונה על הדרישות הטיפוסיות: תאוצות זריזות יחסית בעיר, שיוט נינוח במהירויות של 140 קמ"ש פלוס על הכביש המהיר, ו"סחיבה" סבירה בעליות ארוכות. התיבה האוטומטית החדשה בת 6 המהירויות מפגינה לעתים התנהגות היסטרית מעט ומורידה הילוכים באופן לא צפוי, אבל לרוב היא מתרגמת היטב את הכוח והמומנט לביצועים.

מחיר הבסיס של קיה ספורטאז' בגרסת 2 הליטר בנזין עם הנעה 4X2, שאליו מתכנסות רוב המכירות בסגמנט, עומד על 156,900 שקל - הפרש סמלי של 600 שקל מתחת לגרסה המקבילה של iX35. עם פערים זניחים כאלה ורמות אבזור דומות מאוד, ברור שלא המחיר יכריע את התחרות בין השניים, אלא העיצוב, המיצוב, זמינות המלאי ובעיקר השיווק. תחרות זו רק תחריף כשיגיעו גרסאות הדיזל של ספורטאז' בשנה הבאה. האם נראה כאן גרסה מודרנית של קין והבל? האם הקרב יוכרע בהתערבות מלמעלה? הישארו עמנו לעונה הבאה והמותחת.

מתחרות

טויוטה ראב 4

טויוטה ראב4 2011
 טויוטה ראב4 2011

ראב 4 הוותיק נחת החודש בארץ לאחר מתיחת פנים ושדרוג הנדסי. הוא מצויד בחרטום חדש ומעודן יותר, במתלים משודרגים ובמנוע 2 ליטר בהספק 158 כ"ס, שמשודך לתיבה רציפה מתוחכמת. עם בסיס גלגלים של 2.56 מ' בלבד תא הנוסעים מרווח פחות מהמתחרות הקוריאניות, אך יכולות השטח טובות משמעותית

סובארו פורסטר

סובארו פורסטר 2011
 סובארו פורסטר 2011

פורסטר מודל 2011 הושק החודש בארה"ב ויגיע לאירופה בתחילת השנה הבאה. הוא עבר מתיחת פנים קלה שכוללת פנסים, פגושים ומכסה מנוע. עיקר החידושים נמצאים מתחת למכסה המנוע, שם ממוקם דור חדש של מנוע "בוקסר" 2 הליטר של סובארו, עם חיסכון משמעותי בדלק ובפליטה

מיצובישי ASX

מיצובישי ASX
 מיצובישי ASX

בשנה הבאה ינחת כאן מיצובישי ASX, שנקרא גם RVR. זהו רכב פנאי-שטח אופנתי על בסיס פלטפורמת לאנסר. אורכו דומה לספורטאג' ויש לו בסיס גלגלים נדיב באורך 2.67 מ'. לאירופה הוא מגיע עם מנוע 1.8 ליטר בהספק 140 כ"ס, שמשודך לתיבה אוטומטית רציפה. אפשר לצפות למחיר תחרותי

יונדאי iX35

יונדאי IX35
 יונדאי IX35

התאום מבית והארכי-יריב של ספורטג' נשען על אותה פלטפורמה ומצויד באותם מכללים. הוא מוצע בארץ גם עם מנוע דיזל, שכרגע אינו קיים בספורטג', ועם בנזין 2.2 ליטר חזק בשלל גרסאות ברמות אבזור שונות