נקיטת הליכי גבייה ע"י מע"מ שלא כדין - כמוה כלשון הרע

בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה קבע לאחרונה כי נקיטת הליכי גביית חוב שלא כדין על-ידי מע"מ מהווה לשון הרע, וחייב את המדינה בפיצוי בסך 10,000 שקל.

מפסק הדין עולה כי התובעת הגישה דו"חות למע"מ ושילמה את המס בו היא חייבת. השיק השני שהעבירה סורב, והתובעת מיהרה להחליפו בשיק חלופי.

העובדה שהשיק החלופי נפרע לא מנעה ממע"מ לנקוט הליכים לגביית החוב ולהטלת עיקול על חשבון הבנק של התובעת. בעקבות העיקול סירב הבנק לכבד את בקשתה לקבל משכנתא לדירה אותה רכשה עם בן-זוגה.

התובעת טענה בבית המשפט כי הליכי הגבייה שננקטו נגדה נעשו שלא כדין, וכי שמה הטוב נפגע עקב כך, ויש לראות בכך כהוצאת לשון הרע נגדה.

מנגד, מע"מ טען בבית המשפט כי חובה של התובעת נפרע באיחור, לאחר שהוחל בהליכי הגבייה, ולכן התובעת היא זאת שהתרשלה וגרמה לנזקיה שלה בעצמה.

בית המשפט קבע כי הוכח כי השיק החלופי שנשלח למע"מ אכן נפרע עוד טרם החלו בהליכי הגבייה. טענתה של התובעת התקבלה תוך הדגשה כי לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, על רשות לבצע אמצעי אכיפה באופן מידתי ולאחר שהחייב קיבל התרעה בטרם בוצעו ההליכים.

לדברי עורכי הדין גיל נדל וקידר הללי ממשרד גיל נדל ושות', המתמחה ביבוא, יצוא וסחר בינלאומי, פסק הדין מלמד כי לא רק למדינה יש זכויות - אלא גם לאזרח יש זכויות שעוגנו בחוק יסוד, ועל המדינה לפעול בכפוף להן. בנוסף, כמו שקבע בית המשפט, רשות אשר מבצעת פעולות שלא כדין אינה יכולה לבוא בטענה לאזרח כאשר הוא תובע ממנה פיצויים.

מאחר שהתובעת לא הצליחה להוכיח נזקים ממוניים, קבע בית המשפט כי מע"מ יחויב בפיצוי בגין נזק שאינו ממוני בסכום של 10,000 שקל ובהוצאות משפט בסכום של 1,000 שקל. (ת.ק. (רמלה) 2612-06-10).