אנחנו גן עדן למשקיעים זרים

לפעמים אני מאוד אוהבת את העבודה שלי. כמו כולם, ברוב הימים יש לי הרבה טענות לגבי מה שקורה כאן: החל בפקק בבוקר, דרך הנושאים הנידונים ברדיו בעודי תקועה בפקק הזה, אבל לאחרונה קיבלתי משימה שגרמה לי להסתכל על העולם במשקפיים ורודים.

התבקשתי להכין מצגת שתשכנע משקיעים זרים לקנות כחול לבן, או לפחות מניות כחול לבן הנסחרות בבורסה לני"ע בת"א.

הופתעתי מקלות המשימה (כבר סיבה טובה לאהוב את העבודה). ראשית, כמובן, כל השוואה בין מדדי המניות בבורסה באחד העם למדדי המניות בעולם, גורמת לישראל להיראות כגן עדן למשקיעים.

שנית, נתוני המאקרו הבסיסיים נראים טוב בוודאי ביחס למדינות המפותחות האחרות שחברת המדדים MSCI בחרה להשוות אותנו אליהן. צפי לצמיחה של 4% השנה בתמ"ג ושל 3.5% ב-2011, אבטלה נמוכה ברמה של 6.2%, מכפיל ממוצע של 12.5 בחברות ת"א 25. אנחנו חיים בגן עדן.

בלא מעט ענפים וחברות ההשוואה הגלובלית עושה לנו טוב. תחשבו מה דעתכם על מניות התקשורת הישראליות ואז תשוו את תשואת הדיבידנד המטורפת שהן מציגות לעומת חברות מקבילות בעולם. תחשבו על התלבטות ההשקעה בין חמשת הבנקים המובילים לעומת השוואה של סקטור הבנקאות בארץ כיום לסקטור באירופה או בארה"ב.

בסקירה שפרסם לאחרונה אנליסט הבנקים שלנו, עדי סקופ, הוא מצא שההון העצמי של הבנקים בישראל הוא מהאיכותיים ביותר והוא צפוי לאפשר להם לעמוד בזעזועים בסבירות גבוהה יותר בהשוואה לבנקים מכובדים ומובילים בעולם.

ההשוואה העלתה שלמרות זאת לפי מכפיל הרווח, מניות הבנקים אפילו זולות ממניות בנקים באירופה ובארה"ב בשיעור של כ-10% בממוצע.

יש לנו מה למכור בתחום הנדל"ן, לא רק בארץ אלא גם בהסתכלות גלובלית, כי"ל וכמובן תחום הפארמה. יש הרבה מה לספר על תחום הפארמה (אי אפשר לחבר מאמר בלי לכתוב טבע) אבל גם אם בוחנים את המגוון הרחב והמעניין של מניות ביומד יש בבורסה של תל-אביב לא מעט סיפורים מרתקים וראויים להשקעה.

בשבועות האחרונים מדד המעוף נסחר סמוך לרמת השיא ההיסטורית. קרבה לשיא מגבירה, בצדק, את תחושת הסיכון של המשקיעים הבוחנים את הזדמנות הכניסה לשוק.

אבל כשאנחנו חושבים על משקיעים זרים וצוללים פנימה להצצה במניות המרכיבות את המדד אזי נראה שיש לא מעט מניות שעדיין מאוד רחוקות מהשיא האישי שלהן בחמש השנים האחרונות. למעט דלק קידוחים, אבנר ועזריאלי שנסחרות קרוב לשיא לשאר החברות יש עוד לאן לשאוף בדרך לפסגה.

האופוריה שלי מתפוגגת כשמגיעים לסקטור האנרגיה.

על אף שמניות הגז מהוות הזדמנות אדירה למשק ומקדם מכירות מצוין לבורסה בתל-אביב הכעס שלי על הצורה השלומיאלית שבה המדינה בוחרת לנהל את מנוע הצמיחה הטבעי המשמעותי ביותר שנמצא כאן מאז ומעולם, גורמת לתחושת ההחמצה לגבור לרגע על תחושת ההזדמנות, אבל אז אני נזכרת באורמת ויכולה להמשיך את התיאור על הפנינים שניתן למצוא בתל אביב, בלב שלם וללא היסוס.