פרופ' יוסף גרוס על שכר הבכירים: הכוח נמצא בידי המוסדיים

"המשקיעים המוסדיים צריכים לומר 'אנחנו לא מסכימים להשקיע בחברה כל עוד לא יתקיימו בה תנאים של ממשל תאגידי'" ■ "מדיניות התגמול חייבת להיות מאושרת ע"י הדירקטוריון"

"ועדת חודק, ועדת ברנע, ועדת חמדני וועדת גושן - הייתי מוסיף קללה קטנה ליד כל אחד מהן. כל ועדה נמשכה שנים, צריך לאמץ כללים אחרים" - כך אמר פרופ' יוסי גרוס במהלך פאנל בנושא שכר הבכירים שהנחתה רו"ח איריס שטרק בכנס לשכת רואי החשבון שהתקיים היום (ב') בירושלים.

גרוס הציע 10 כללים שלדעתו יוכלו ליעל את נושא תגמול הבכירים. לדבריו, הכללים שישראל היתה צריכה לאמץ בהתייחס לכל אותן ועדות שהוקמו ודנו בתחום, במיוחד לגבי תפקיד המוסדיים בתחום, הם של קרן עובדי קליפורניה.

"הכללים אומרים שהמוסדיים לא נכנסים להשקעה בחברה לפי מספר קריטריונים, אם לחברה אין מספר מסוים של דירקטורים חיצוניים, או רק אם יש פרסום דו"חות מסוימים. אם טבע רוצה שאשקיע בה, אני דורש שיהיה ממשל תאגידי. הגברת כהן מחדרה לא יודעת לקרוא תשקיפים. זה תפקידם של המוסדיים, והם צריכים לבוא ולומר 'אנחנו לא מסכימים להשקיע כל עוד לא יתקיימו התנאים'. הכוח נמצא בידם", אמר גרוס.

גרוס המשיך ופירט את הנקודות שיכולות לדעתו לפתור את בעיית תגמול הבכירים: "מדיניות התגמול חייבת להיות מאושרת על-ידי הדירקטוריון, חייבים להקים ועדת תגמול שתדון בנושא", הסביר גרוס.

לדבריו, תפקידו של הדירקטוריון הוא לבדוק מי הם היועצים שנבחרו לייעץ לוועדת הביקורת לדירקטוריון: "רבים מהם נבחרים על-ידי המנכ"ל מתוך אינטרס. בנוסף, האסיפה הכללית היא זו שצריכה לדון ולהחליט גם בנושא נושאי משרה".

גרוס מזכיר כי שכר הדירקטורים הוא שכר נמוך שנקבע בהתאם לשכר הדירקטורים החיצוניים על-פי מודל שקבע משרד האוצר: "טעינו - אני חושב ששכר הבכירים צריך גם לבוא לידי אישור האסיפה. היא זו שצריכה להחליט על כך, וכך תהיה שקיפות", אמר גרוס.

גרוס גם מציע לקבוע פרק מיוחד בדו"ח השנתי שיעסוק בשכר הבכירים, ומעלה קושי שקשור לממשל תאגידי: "הדירקטוריון מתמנה בהתערבות המנכ"ל, לכן חבריו חייבים לאותם מנכלים את מינויים ואת שכרם. לכן אני רוצה לצאת נגד ההחלטה שרק הדירקטוריון קובע את שכר הבכירים".

גרוס גם מזכיר כי המנהלים הם אלה ששולטים במידע, ולכן הם גם אלה שמנהלים את כל האורגנים האחרים בחברות ובהתאם גם מכוונים אותם: "זה נושא שצריך להיבדק יותר", אומר גרוס.

לדבריו, קיים גם קשר לקוי בדרך תגמול המנהלים: "בבזק גובה התגמול נסגר בין בעלי השליטה לבין המנהל, ורק לאחר כמה חודשים הגיע לאישור הדירקטוריון. זה ממשל תאגידי לקוי, ואסור שזה יקרה", סיכם גרוס.

רו"ח איריס שטרק, שהנחתה את הפאנל, התייחסה גם היא לתגמול הבכירים וטענה כי "השוק החופשי לא הביא לתוצאה יעילה, להפך. הפערים בחברה הישראלית הולכים ומתעצמים, כאשר גם בתחום זה אנו בין המובילים בעולם. מדינה בה 1% מהיחידים שילמו 29% מסך תשלומי מס הכנסה, יותר מששילמו 9 העשירונים התחתונים יחד - קרוב לוודאי נרדמה בשמירה".