ברש"פ כן - כאן לא: מתי יגיעו חנויות המוזיקה הדיגיטליות?

פלאפון, סלקום ופרטנר מנסות למלא את החלל שנוצר מהיעדר חנויות מוזיקה דיגיטליות בישראל - דוגמת אייטיונז ושירות המוזיקה של נוקיה ■ דברים ששומעים משם לא שומעים מכאן

השיפור הטכנולוגי בטלפונים הסלולריים בשנים האחרונות הפך אותם לאלטרנטיבה ראויה לנגני המוזיקה ואפילו מעבר לכך. ממשקי הטלפונים הפכו את השליטה לקלה יותר; נפחי הזיכרון גדלו ופתרו את בעיית אחסון השירים; וגם אפליקציות שונות הפכו את חווית המוזיקה בסלולרי למהנה יותר. זו הסיבה העיקרית לירידה במכירות נגני המוזיקה בתקופה האחרונה.

את עיקר התהילה בעולם תופסת החנות המקוונת של אפל, iTunes, שתחגוג בחודש הבא עשור. עם 13 מיליון שירים, אייטיונז היא ספקית המוזיקה המובילה בארה"ב והיא חולשת שם על 70% מהשוק, כולל חנויות דיסקים ושאר שירותים. היא אמנם נוצרה עבור נגני האייפוד של אפל, אבל עם השקת האייפון ב-2007, הכיוון השתנה לטובת הטלפון.

כן לפלסטינים, לא לישראלים

על אף הפופולריות הרבה של אייטיונז בעולם, החנות לא הצליחה לפרוץ את גבולות ישראל. גם נושא זכויות היוצרים של השירים מהווה מכשול בדרך לארץ הקודש.

נציגת החברה בישראל, iDigital, מתחמקת מתשובה ברורה בנושא ומסתפקת בתשובה מעורפלת לפיה "האייטיונז יגיע לישראל בהתאם למדיניות שתקבע חברת אפל העולמית". ומה היא? לא ברור.

באיחור אופייני גם המתחרה הגדולה של אפל, נוקיה הפינית, השיקה חנות מוזיקה. באמצע 2008 החלה נוקיה בשירות OVI Music Unlimited (לשעבר Comes With Music), שהייחוד שלו הוא האפשרות לרכוש חלק ממכשירי נוקיה יחד עם מנוי להורדת שירים ללא הגבלה לשנה עד שנתיים. השירות קיים באנגליה, עיראק, לבנון ובשטחי הרשות הפלסטינית. אבל בישראל, בדומה לאייטיונז, הוא לא.

אז למה לקוחות ישראלים שרכשו מכשיר נוקיה שמשולב עם מנוי לשירות לא יכולים להשתמש בו? ביורוקום, יבואנית נוקיה לישראל, אומרים כי "נוקיה מצרפת מדי כמה חודשים מדינות חדשות לשירות, אך זהו הליך החדרה מורכב. הוא כרוך בהשגת זכויות על שירים, בעיקר מקומיים, ואישורים מול משרדי התקשורת וגורמים רגולטוריים שונים".

לטענת יורוקום, "אף שמספר המדינות שצורפו לתהליך הולך וגדל, מספר המדינות המציעות את השירות קטן יחסית. עד עתה השירות עדיין לא קיים בקנדה, בארה"ב, בבלגיה ובמדינות נוספות וגם בארץ. ישראל, כמו מדינות רבות, נמצאת במפת הדרכים של החברה, אך טרם נקבע המועד המדויק להפעלת שירות זה".

המענה הישראלי לא מגוון מספיק

אל החלל שהותירו אפל ונוקיה נכנסו מפעילות הסלולר הגדולות בישראל - סלקום, פרטנר ופלאפון. זה התחיל עם הרינגטונים, שלוו במצעדי הורדות והניבו רווחים נאים גם לאמנים עצמם.

השלב הבא באבולוציה הסלולרית של שוק המוזיקה הגיע דרך האפשרות להורדת שירים מלאים לטלפון ולמחשב - הליך שמצד אחד כרסם מעט בשוק ההורדות הפיראטיות אך מנגד, מקשה על פעילות חנויות מוזיקה כמו טאואר רקורדס, שנמצאת בבעלות NMC-הד ארצי.

היום, שלוש מפעילות הסלולר הגדולות - סלקום, פרטנר ופלאפון - שכללו את ההיצע שלהן ומציעות ממשקים משופרים לרכישת שירים באתרי האינטרנט שלהן. על אף שלא מדובר בתשובה הולמת לאייטיונז, אפשר לראות גם ניצנים של הצלחה. כך, למשל, פלאפון הגדילה לעשות כשהשיקה לפני כשנה וחצי את שירות MUSIX, שכולל 700 אלף שירים ומנויים בו כ-100 אלף לקוחות, שמניבים לפלאפון הכנסות של 2 מיליון שקל בחודש.

מיוזיקס מציע השכרת שירים במודל של הורד כפי יכולתך ומאפשר להאזין לשירים הן במחשב והן בטלפון, אך בניגוד למפעילות האחרות, המציעות לרכוש את השיר, במקרה הזה מדובר בשירות השכרה עם מנגנון הגנה. מיוזיקס מאפשר להוריד שירים ללא הגבלה לטלפון, אולם ברגע שמתנתקים מהמנוי לשירות, לא ניתן להאזין להם יותר, על אף שהשירים יושבים פיזית בכרטיס הזיכרון של הטלפון. כשרוצים להקשיב לשירים במחשב, השירות, שעולה 20 שקל לחודש, פועל דרך אתר האינטרנט של פלאפון בטכנולוגיית סטרימינג (זרימה).

לדברי סמנכ"ל חטיבת התוכן בפלאפון, גיא באומן, מודל של רכישת שיר בודד יוצר הטיה של הקנייה רק לכיוון של להיטים, בעוד שמיוזיקס מאפשר ללקוחות לצרוך כמה שירים שהם רוצים, מה שמתבטא בהורדה של אלבומים ישנים ובמגוון גדול של סגנונות מוזיקליים שמגיעים ללקוח.

"ברגע שללקוח אין עלויות ניסוי של הורדת שירים, הוא מנסה המון ז'אנרים", אומר באומן. ובאשר לסטרימינג שצובר פופולריות ברשת (ראו כתבה נפרדת), הוא טוען כי "הוא טוב לאינטרנט אבל לא לסלולר, מכיוון שיש עלויות דאטה גבוהות".

על אף השליטה של המפעילות בשוק המוזיקה הישראלי לסלולר היא לא מצליחה לענות על דרישות הלקוחות. מי שירצה לרכוש שירים ללא מנגנון הגנה (DRM Free), באופן שיאפשר לו להעתיק את השירים גם לנגן המוזיקה, גם לטלפון וגם למחשב, יגלה במהרה שהוא צריך להתפשר על המגוון המצומצם.

"ההגבלה של כמות השירים שמוצעים ללא DRM אינה נובעת משום שאנחנו לא רוצים בכך אלא שחברות התקליטים, שמחזיקות בזכויות לשירים, חוששות שאנשים יעבירו אותם למקום אחר - כמו אתרי שיתוף קבצים", אומר מנהל תחום המוזיקה בפרטנר, אביעד רבינוביץ'. "בשנה האחרונה נתנו לחברות התקליטים את האפשרות להציע שירים ללא DRM והם ישבו על הגדר", הוא אומר.

הצרכנים הישראלים נמצאים בין הפטיש לסדן. מצד אחד, אין להם שירותים כמו אייטיונז ו-OVI Music ומצד שני, ההיצע של חברות הסלולר די מצומצם. מכאן, הדרך להורדות פיראטיות כדי לענות על הביקוש קצרה.

צרו איתנו קשר *5988