הקרטל הסלולרי מתהדק

החברות ממשיכות לתאם בג"צים ולהעלות מחירים בו-זמנית, וקן וכחלון מתקוטטים ביניהם

התנהלות רשות ההגבלים העסקיים בנוגע לפיקוח על מפעילות הסלולר, ממשיכה לעורר עניין ושאלות. תחילה, היה זה שר התקשורת, משה כחלון, שפנה לממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, בבקשה לבדוק את פעילותן החשודה לכאורה של מפעילות הסלולר.

זאת, בשל החלטתן להעלות מחירים במועדים סמוכים זו לזו וכן בשל העובדה ששלושתן הגישו בג"ץ נגד משרד התקשורת בנושא הפחתת דמי הקישוריות באותם ימים ממש.

בערב יום ראשון השבוע, פורסם ב"גלובס" מכתב התשובה של קן לכחלון, שבו היא טוענת כי אינה רואה סיבה להתערב בשוק, כיוון שכרגע אין בסמכותה להכריז על מפעילות הסלולר כעל קבוצת ריכוז.

לטענת קן, אם יעבור החוק שמקנה לה סמכויות להכריז עליהן או על חברות אחרות כעל קבוצות ריכוז, היא תשקול מחדש את החלטתה. במילים אחרות, קן אמרה לכחלון כי היא לא תהיה שותפה למרוץ החימוש שלו נגד מפעילות הסלולר.

לא מתרשמת מספינים

קן הוסיפה, כי גילוי הדעת שמתיר למפעילות לפעול במשותף בנושאי רגולציה לא תופס לעניין העלאות המחירים המתואמות כביכול, והיא הייתה שמחה אילו ניתנו לה הוכחות לתיאום כלשהו בין המפעילות.

ההערכות הן שקן סברה שהמכתב שכחלון שלח לה הוא ספין תקשורתי, מכיוון שהשר היה חייב להגיב על העלאות המחירים בסלולר, אבל לא בטוח שהיו לו כלים אחרים לעשות כן. ההערכות הן שכחלון ניסה לגייס את קן רק לשם מאבקו נגד המפעילות.

בעקיפין, היא טוענת כי עדיף שלהבא יגייס אותה לטובת מטרות רציניות יותר ולא רק כדי לשחרר קיטור.

התגובה של קן לפניית כחלון אכזבה אנשים במשרד התקשורת שציפו ממנה לפעול בצורה יותר תקיפה, במיוחד כשהם רואים שהגוף שאמון על בחינת התחרות במשק אינו בחזית אחידה איתם.

גורמים במשרד התקשורת אומרים כי במהלך זה קן רומזת לכחלון שיתמוך בה בשינוי החוק הקיים בעניין קבוצות הריכוז כדי שהיא תוכל לקדם את הנושא. הם מוסיפים, כי כחלון פנה אליה בכלל בנושא של בדיקת התיאום בין המפעילות שכן להבנתו, יש שלושה מתחרים שמעלים מחירים בו-זמנית וזה צריך להטריד את כולנו, ואותה במיוחד.

הטענה היא שכשמתחרים בשוק מסוים מעלים מחירים בו-זמנית פעם אחר פעם, הדבר צריך להדליק נורה אדומה. וגם אם נניח שאין תיאום בין המפעילות תיאום, אזי זו עובדה מטרידה שאין תחרות בשוק הסלולר. בשוק נורמלי, שיש בו תחרות אמיתית, המתחרה לא מגיב באופן מיידי בהעלאת מחיר דומה כאשר אחד מהשחקנים מעלה את המחיר.

גורמים במשרד התקשורת מבהירים כי עליית מחירי השיחות היוצאות, שבאה בעקבות הדיבורים על שינוי בדמי הקישוריות, אינה קשורה לעלייה בתשומות. לדבריהם, כאשר בוחנים מחירים בשוק הלחם, למשל, רואים שאם מחירי החיטה בעולם עולים, אז לאורך זמן - ולא באותו יום - כל יצרני הלחם מעלים מחירים בהתאם לעליית מחירי התשומות.

במקרה הסלולרי, לא עלו התשומות והמפעילות רוצות בכל זאת לשמור על מתח רווחים. רק בשוק שאין בו תחרות, הם טוענים, ניתן לעשות את זה.

טענה נוספת היא שנושא גילוי הדעת, שמתיר לכאורה לחברות מתחרות לפעול במשותף בנושאי רגולציה, אינו תופס במקרה של מפעילות הסלולר. מקרה התאגדות חברות מוקדי טלפונים ושירות לקוחות (קול-סנטר), הוא דוגמה לכך. על סמך גילוי הדעת נגד הקמת מוקד בזק אונליין על-ידי חברת בזק לפני כמה שנים, פנתה בזק אז לממונה וטענה כי גילוי הדעת לא תקף מכיוון שהחברות פועלות יחד במשותף כדי לדחוק מתחרה. הממונה קיבל אז את טענת בזק וההתנגדות נעלמה.

הגורמים במשרד התקשורת מציינים כי במקרה של מפעילות הסלולר, אין זה תיאום במסגרת פורום מפעילות הסלולר אלא תיאום שפוגע בתחרות. יוצא, שהתכלית של גילוי הדעת תומכת למעשה בפגיעה בתחרות.

"אין קרטל אבל גם אין תחרות"

קן לא צריכה לחכות עד שיעבור החוק שבמסגרתו תוכל לפעול מול מפעילות הסלולר כקבוצת ריכוז, אומרים הגורמים במשרד התקשורת. הם סבורים כי היא יכולה בינתיים לשבת מול כל מפעילת סלולר בנפרד ולנסות לחקור מדוע כולן מעלות מחירים באותו הזמן.

"שוק הסלולר הוא לא קרטל, כי קרטל לא מחזיק מעמד לאורך זמן, מכיוון שתמיד יש שם גורם ששווה לו לפעול נגד כדי להוריד מחירים אף שהקרטל עצמו לא מעוניין בכך", אומרים הגורמים. "ועדיין, המחירים גבוהים וכולם מעלים אותם ביחד. הרי למה עושים קרטלים? כי יש תחרות. מה עושה תחרות? מורידה מחירים. זה לא מה שאנחנו רואים בשוק הסלולרי".