מה מבינים יועצי השקעות

האם בבואם למכור סטרצ'קר ללקוח, הם מבינים את הסיכון עבורו? הם יכולים להסבירו?

בחירת המילים הנכונה היא עניין חשוב מאוד.

חברה לא מפטרת עובדים אלא מתייעלת, בנק לא מייקר עמלות אלא מעדכן את התעריף. לא פלא שבבנקים קוראים לסטרקצ'ר פיקדון מובנה. פיקדון הוא מילה ידידותית, נעימה לאוזן, מילה המתקשרת אצל המשקיע הקטן עם הפק"מ חסר הסיכון שהוא מכיר. אבל במציאות זה לא ממש כך.

סטרקצ'ר הוא מוצר מסוכן, מסוכן מאוד אפילו. את זה יכולים לספר לנו משקיעי "מטבעות עולם". למשקיע הקטן אין הידע או הכלים המתאימים לבדוק סטרקצ'ר, לאמוד את הסיכונים שבו או להבין מה הוא קונה.

זה כמובן לא הפריע לגופים מתווכים למכור לציבור בשנים האחרונות סטרקצ'רים במיליארדי שקלים, לחתוך עמלות גבוהות, לעשות רווח נאה, ולספוק ידיים בפליאה כשהמשקיעים באו בטרוניות על הפסדיהם.

כעת באה רשות ניירות ערך לעשות סדר. יו"ר הרשות, זוהר גושן, עושה מה שצריך - הוא מגן על המשקיע הקטן. לשם שינוי, זה לא מאוחר מדי. אמנם ההנפקות של 2006-2008 כבר מאחורינו, אבל עם העליות בשווקים נשכחה הזהירות, נזנחו הלקחים והאופוריה חזרה. הריבית האפסית דוחפת משקיעים לחפש מוצרים שיניבו עבורם תשואה גבוהה, ולעזאזל הסיכון.

אל תטעו: גושן לא אוסר על הנפקת סטרקצ'רים. מי שרוצה להנפיק, מוזמן. אבל הרשות מציבה בפני מנפיקים לציבור דרישות גילוי נאות כאלו דרקוניות, שהופכות את ההנפקה לבלתי אפשרית. מבחינת גושן אין בעיה שינפיקו סטרקצ'רים - אבל לגופים המוסדיים, לא לציבור.

המוסדיים אמורים להיות מסוגלים לבדוק את המוצר, לבחון את הסיכון שבו ולקבל החלטה מושכלת. גושן אפילו יאפשר לקרנות נאמנות להשקיע בסטרקצ'רים, כמובן לאחר שיבצעו הליך של בדיקת המוצר. סוג של תקנות חודק לסטרקצ'רים.

אבל רשות ניירות ערך טיפלה רק בחלק מהשוק. יש חלק גדול נוסף שלא טופל - הבנקים. אין שבוע שבנקים לא מנפיקים סטרקצ'רים על שערי מט"ח, על מדדי MSCI לסוגיהם, על מדדי מניות שונים.

המוצרים הבנקאיים אמנם כמעט תמיד מבטיחים את הקרן, ובהגדרה אי אפשר לרכוש אותם ללא ייעוץ - אבל האם יועץ ההשקעות מסוגל להסביר ללקוח את הסיכונים בסטרקצ'ר, האם היועץ מבין אותם בעצמו?

כאן נדרש גושן לשלב ידיים עם המפקח על הבנקים - בעוד שבועיים זה יהיה דודו זקן - ולקבוע כללים מחייבים לרכישת סטרקצ'רים על ידי הציבור, שירחיבו את ההיגיון המנחה את גושן, גם לסטרקצ'רים שהבנקים משווקים.

אחרת, ייווצר ארביטראז' רגולטורי וזה - כפי שכבר למדנו, לא נגמר טוב אף פעם.