יום הבוחר: אלשיך מול שפירא

ביום ו' יוכרע מי יהיה יו"ר נציגות השופטים - וגם מה תהיה הטקטיקה לעצירת משוב השופטים

ביום שישי בבוקר יתאספו 36 חברי נציגות השופטים הארצית לישיבה חגיגית. את המתח ניתן יהיה לראות על פניהם של כל השופטים, אם כי יש לשער ששניים מהם יהיו נרגשים יותר מהאחרים: היו"ר הנוכחית, ורדה אלשיך מהמחוזי בתל-אביב, המתמודדת על קדנציה נוספת; והמתמודד מולה, יוסף שפירא מהמחוזי בירושלים. כל אחד מהם יקבל 10 דקות להציג את משנתו, ולאחר מכן יתבקשו החברים להכריע ביניהם.

שני המתמודדים עורכים בימים האחרונים שיחות עם חברי הנציגות, בניסיון לברר מי נהנה מתמיכתו של מי. גם אלשיך וגם שפירא מאמינים ביכולתם לנצח בבחירות: כל אחד מהם הגיע למסקנה שכ-25 מבין 36 חברי הנציגות נותנים לו את תמיכתם. זה אמנם פרדוקס מתמטי, ולכן יש סבירות גבוהה שברגע האחרון יוחלט על הצבעה חשאית, כדי שהשופטים לא יובכו או ייאלצו להביך את עמיתיהם.

משוב השופטים שלשכת עורכי הדין מאיימת לחדש הוא נקודת ההשקה בין קמפיין הבחירות בלשכה, הצפויות ביוני 2011, לבחירות בנציגות. השופטים חלוקים בעמדותיהם באשר לטקטיקות לעצירת המשוב.

אלשיך הבטיחה ליו"ר ועד מחוז תל-אביב בלשכה, עו"ד דורון ברזילי, כי צוות מטעם הנציגות יקיים עימו משא-ומתן באשר למשוב; הוועד מצידו העביר מסר שללא דיאלוג, משוב המחוז יקוים כבר ב-2011.

שפירא, לעומתה, חושב שקיום משא-ומתן עם ועד מחוזי בלשכה פוגע באינטרסים של השופטים. אם נדבר עם תל-אביב, אומר שפירא לעמיתיו השופטים, מה ימנע ממחוזות אחרים בלשכה לדרוש שנדבר גם איתם?

מעבר לעובדה שלא התקבלה החלטה מסודרת בעניין זה על-ידי הנציגות, טוען שפירא, החלטת אלשיך לדבר עם מחוז תל-אביב קשורה אולי לעובדה שאלשיך היא מתל-אביב, והרגעת הגזרה מול ברזילי משרתת את שופטי תל-אביב - אך לא בהכרח את כלל השופטים.

המשוב כסמן

רגע לפני שאלשיך ושפירא יזכו למשוב פרטי משלהם מצד חברי נציגות השופטים, מעניין לדעת אם עמדותיהם של המתמודדים קשורות גם לציונים שהם עצמם קיבלו במשובים שערכה הלשכה לפני ביטולם, בשנים 2002, 2004 ו-2005.

מתברר כי לא אלשיך ולא שפירא לא סומנו כמצטיינים במשובי הלשכה. אלשיך קיבלה פעמיים את הציון 2.9 (הציון המרבי היה 5), ופעם אחת 3.2; שפירא, שמונה אחרי המשוב הראשון, קיבל פעמיים את הציון 2.9.

אפשר לטעון שהמשוב מתבסס על שאלות לא נכונות, שהוא לקוי מבחינה סטטיסטית ושלא ניתן לגזור ממנו מסקנות. אלא שלפחות בגזרת הקצוות, המשובים דווקא ניבאו היטב את מסלול השופטים שזכו לציונים הגבוהים ביותר, ומאידך את אלה שהגיעו למקומות האחרונים. במבחן "איפה הם היום" המשוב הוכח דווקא כיעיל.

5 השופטים המצטיינים בשקלול של 3 המשובים היו יצחק עמית, אז שופט שלום בעכו ובהמשך שופט מחוזי בחיפה, שזכה לממוצע של 4.7. עמית קודם מאז לעליון; אבי זמיר ואטרש שאהר זכו כל אחד לממוצע של 4.6 - ואכן קודמו מהשלום למחוזי; רענן בן-יוסף ועאטף עילבוני זכו לציון ממוצע של 4.4, וקודמו בהמשך גם הם למחוזי.

מאידך, 5 השופטים שזכו לציונים הנמוכים ביותר במשובים, עם ציונים שנעו בין 1.7 ל-2.3, היו רחל שלו-גרטל, אהרן אמינוף, ורדינה סימון, יצחק מילנוב ומיכאלה שידלובסקי-אור. 3 נתקעו ללא קידום בבית משפט השלום; ואילו אמינוף ושידלובסקי-אור פרשו לגמלאות. שידלובסקי-אור מונתה אחרי פרישתה כיועצת מיוחדת להנהלת בתי המשפט בנושא מערכת נט-המשפט - אותה מערכת שקרסה בשבוע שעבר בקול נפץ גדול.