ברלוסקוני ומרדוק רבים, אופ"א מחייכת

מרדוק ניצח בקרב הפרטי מול ברלוסקוני על זכויות השידור של הצ'מפיונס ליג באיטליה, אחרי שהעלה את המכרז לסכומים דמיוניים, במהלך שיגדיל את הכנסות המועדונים בסרייה A

66.933 לגרמניה. 59.838 לאיטליה. למספרים המשונים האלו יש משמעות אדירה: זהו ניקוד המדינות המצטבר הנוכחי של אופ"א, שקובע כמה קבוצות מכל ליגה יזכו להשתתף במפעלים האירופיים. העובדה שגרמניה מובילה על איטליה בניקוד המצטבר קובעת כי החל מהעונה הבאה יהיו 4 נציגות בליגת האלופות לקבוצות מהבונדסליגה, בעוד שהסרייה A - בעקבות הישגים עלובים של מועדוניה בחמש השנים האחרונות - תאבד נציגה אחת ותרד ל-3 בלבד.

המשמעויות המקצועיות של הסיפור הזה ברורות: עוד מכה על הראש של הליגה האיטלקית, שהדעיכה ברמה שלה הפכה כבר לעובדה מוגמרת. אבל יש לסיפור הזה גם משמעויות כלכליות, שבאופן פרדוקסלי דווקא גורמות לרואי החשבון של מילאן, אינטר, יובנטוס וכו' לחייך.

איך זה בכלל הגיוני?

***

הנה ההסבר. בעקבות המהפך עם גרמניה רק שלוש קבוצות מאיטליה אמנם ייהנו מהכסף הגדול שמציעה הצ'מפיונס ליג, אבל מצד שני אותן שלוש שיעפילו לשלב הבתים ייהנו מנתח משמעותי הרבה יותר מהסכמי זכויות השידור הקולקטיביים של המפעל ("מרקט פול"). כדי שלא נדבר באוויר, נבהיר רק שהמרקט פול המדובר הסתכם בשנה שעברה ב-337.8 מיליון אירו שחולקו למשתתפות.

שיטת חלוקת הכספים של אופ"א עבור מרקט פול עובדת כך: כל מדינה שיש לה נציגות בשלב הבתים, מקבלת נתח כספי שנקבע לפי שווי זכויות השידור של הצ'מפיונס ליג בשוק הטלוויזיה המקומי שלה.

בעונה הקודמת (2009/10) קיבלו ארבע הקבוצות האיטלקיות במפעל 50.7 מיליון אירו ביחד מזכויות שידור, שמהווים 15% מהסכום הכולל שהקצתה אופ"א לחלוקה עבור מרקט פול. בממוצע, קיבלה כל איטלקית 12.6 מיליון אירו.

בעונה הנוכחית, שבה הצליחו רק 3 איטלקיות להעפיל לצ'מפיונס (סמפדוריה עפה במוקדמות), הסכום יגדל מעט - לכ-17 מיליון אירו בממוצע לקבוצה. וכך גם בעונה הבאה, אז, כאמור, יחלו האיטלקים "לרצות" את העונה של הורדת נציגה לטובת גרמניה.

צ'מפיונס
 צ'מפיונס

אז מדוע העתיד ורוד עבור האיטלקיות? בעוד שנתיים ייכנס לתוקף הסכם הטלוויזיה החדש של הצ'מפיונס ליג עליו עובדת כעת אופ"א. מדינה אחת שסיימה בימים אלו את תהליך ההתמחרות ממכירת הזכויות למעגל התלת-שנתי 2012-2015 היא איטליה. התוצאות: עלייה משמעותית בסכומים שהשוק האיטלקי יזרים לאופ"א - "סקאי איטליה" רכשה 4 מתוך 5 חבילות השידור עבור 480 מיליון אירו לשלוש העונות המדוברות. החבילה החמישית, שנמכרה ל"מדיהסט", תכניס לפי עיתון "לה רפובליקה" עוד כ-60 מיליון אירו לקופתה של אופ"א. ובסך הכל: 540 מיליון אירו - עלייה של כ-71% לעומת הסכם השידורים הנוכחי של ליגת האלופות באיטליה.

אופ"א יכולה לקבוע את סכומי המרקט פול הסופיים ואת הנתח שמקבלת כל מדינה רק לאחר שהיא מסיימת למכור את הזכויות בכל השווקים שלה, ואנחנו נמצאים, כאמור, רק בתחילת תהליך המכירה. אבל ההערכות הראשוניות (והזהירות) מצביעות על כ-90 מיליון אירו שיקבלו האיטלקיות ביחד בעונת 2012/13. ואם נזכור שהאיטלקיות איבדו נציגה אחת, המשמעות היא שהנתח של קבוצות הסרייה A יעמוד על כ-30 מיליון אירו בממוצע לקבוצה ממרקט פול בלבד.

כל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על מענקי הישגים (prize money), שבעונה שעברה עמדו על 408.6 מיליון אירו ל-32 הקבוצות שהעפילו לשלב הבתים.

***

למה בכלל רשמו זכויות השידור של הצ'מפיונס באיטליה קפיצה כל כך גדולה? בעיקר בגלל שוק טלוויזיה שהתחרות בו הגיעה לנקודת רתיחה. או במילים אחרות: הקרב ראש בראש בין סילביו ברלוסקוני לרופרט מרדוק על השליטה בשוק האיטלקי.

חברת התקשורת "מדיהסט", שבבעלות ראש ממשלת איטליה והבוס של מילאן, עשתה הכל כדי לזכות בארבע חבילות הצ'מפיונס שאופ"א הציעה לשנים 2012-2015, כשהעמידה עבורן הצעה של 300 מיליון אירו ל-3 עונות. על פניו הצעה מנצחת. אלא שאז הגיעה "סקאי איטליה" של איל-התקשורת מרדוק, המפעילה שירותי לוויין במדינה ומחזיקה במספר ערוצי ספורט בולטים, עם הצעה ששברה את השוק (ואת ברלוסקוני) - 480 מיליון אירו ל-3 שנים.

רומא מול אינטר, סרייה A, פיליפ מקסס, דייגו מיליטו / צילום: רויטרס
 רומא מול אינטר, סרייה A, פיליפ מקסס, דייגו מיליטו / צילום: רויטרס

רומא מול אינטר. העתיד נראה מכניס יותר (צילום: רויטרס)

התחרות ברלוסקוני-מרדוק על זכויות הצ'מפיונס נובעת גם מהקרב הצמוד שיש בין "מדיהסט" ל"סקאי" על כמות מחוברים לערוצי הפרימיום של שתי החברות: על-פי "האקונומיסט", ברבעון השני של 2010 נהנתה "מדיהסט" מ-4.4 מיליון בתי אב משלמים בעוד "סקאי" היתה רק מעט מאחור עם כ-4 מיליון בתי אב. אולי עם מוצר כל כך אטרקטיבי כמו ליגת האלופות, יהיה ל"סקאי" הרבה יותר קל להשלים את המהפך מול "מדיהסט".

לאופ"א רק נשאר לעמוד בצד ולראות איך כוחות השוק, מגובים באגואים של טייקונים, עושים עבורה את העבודה.