מס שבח: הפטור עובר לנאמן

אדם מוכרז כפושט רגל, ונכסיו, לרבות דירת מגורים שברשותו, מוקנים לנאמן בהתאם לפקודת פשיטת הרגל. לאחר מכן נפטר פושט הרגל. לאחר פטירתו, מבקש הנאמן למכור את דירת המגורים בפטור ממס שבח. האם זכאי הנאמן לעשות שימוש בפטור ממס שבח שהיה "שייך" לפושט הרגל בחייו?

שאלה זו נדונה לאחרונה בפסק דין של ועדת הערר בת"א (ו"ע (ת"א) 1061/09 עזבון המנוח שמחה איתן).

באותו מקרה הוכרז חייב כפושט רגל ומונה נאמן על נכסיו. לאחר מכן החייב נפטר, והנאמן המשיך בתפקידו. כ-3 שנים לאחר הפטירה כרת הנאמן חוזה למכירת דירת מגורים בבעלות החייב. הנאמן ביקש לקבל פטור ממס שבח, בהתאם לסעיף 49(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין, בטענה כי המנוח היה זכאי לפטור לו היה מוכר את הדירה.

מנהל מיסוי מקרקעין סירב לתת את הפטור, בטענה כי לא ניתן לאשר פטור ממס שבח לאדם שנפטר, שכן לאחר פטירתו המנוח אינו יכול "למכור" את הפטור ממס שהוא זכאי לו לנאמן בפשיטת רגל.

ועדת הערר, בדעת רוב, קיבלה את הערר על החלטת המנהל וקבעה כי הנאמן זכאי לפטור, שהמנוח היה זכאי לו, אם היה מוכר את הדירה. נימוקי ועדת הערר היו כדלקמן: לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל, עם ההכרזה על אדם כפושט רגל, מוקנים נכסיו לנאמן. הקניית זכויות לנאמן אינה מהווה אירוע מס לפי חוק מיסוי מקרקעין, ובמכירת המקרקעין על ידי הנאמן, יחושב המס כאילו נמכרה הזכות על ידי החייב (לפי סעיף 3 לחוק מיסוי מקרקעין).

בהתאם לסעיף 189 לפקודת פשיטת הרגל, כאשר נפטר חייב שהיה מצוי בפשיטת רגל, יימשכו הליכי המימוש כאילו עודו בחיים.

לפיכך, עם פטירתו של החייב רכושו אינו עובר ליורשיו אלא נותר בידי הנאמן להמשך סילוק חובותיו של פושט הרגל. על כן יש לראות את הדירה כאילו נמכרה על ידי המנוח, שהיה זכאי לפטור לפי סעיף 49(ב)(1).

שמחה איתן מול אברמן

ועדת הערר אבחנה את המקרה הנדון בעניין שמחה איתן מהמקרה שנדון בע"א 8265/03 אברמן: בעניין שמחה איתן, הוקנו הזכויות לנאמן עוד בחיי פושט הרגל, ולפיכך הזכויות שייכות לנאמן ואין בפטירת פושט הרגל כדי לשנות זאת (לפי סעיף 189 לפקודת פשיטת הרגל).

לעומת זאת, בעניין אברמן נפטרה החייבת, נכסיה הועברו ליורשיה עם פטירתה (לפי סעיף 1 לחוק הירושה), ורק לאחר מכן מונה נאמן לעיזבון כפושט רגל. לפיכך, במועד מינוי הנאמן היו היורשים בעלי הזכויות בנכסים. לאור האמור, בעניין אברמן הנאמן לא היה רשאי לעשות שימוש בפטור של החייב, מה שאין כן בעניין שמחה איתן.