השקל כבר היה בסרט הזה

כשירות לספקולנט המתחיל, ראוי להגיש כמה עצות ו"טיפים" לגבי מעמדו של הדולר, חוזקו של השקל, ויכולתו של נגיד בנק ישראל להמשיך לרכוש דולרים.

א. ראשית, צריך לזכור כי בסרט של "התחזקות חדה של השקל", המשק כבר ביקר כמה פעמים בעבר. במארס 2008, כאשר ההתערבות הייתה בחיתוליה, שער החליפין הגיע לרמה של 3.23 שקלים לדולר אחד.

הפרשנים, אותם פרשנים, ניבאו אז שער חליפין של 3 שקלים לדולר אחד, והיו גם לא מעט בעלי פוזיציות, בעיקר בנקים זרים, שיצאו בהצהרות דומות. בפועל השקל דווקא נחלש, והרבה.

שנה לאחר מכן שער החליפין של השקל הגיע ל-4.2 שקלים לדולר, ומי שהימר במארס על השקל הפסיד כסף. הפולקלור המקומי אומר שכמה בנקים זרים כבר שקלו לחסל פוזיציה ולהכיר בהפסד גדול. זה לא קרה, כי השקל החל שוב להתחזק.

ב. מי שאוהב ודאות, מוטב לו לא להיות פעיל בשוק מטבע חוץ. בשוק זה אין הימור בטוח, ואין דרך לדעת מה יקרה מחר. הדולר נחלש בימים האחרונים בעולם כולו, לא רק בישראל, בגלל עלייה בתיאבון הסיכון של משקיעים רבים, נוכח התחושה שהחלה תקופה של התאוששות כלכלית חזקה יותר.

הכסף זורם למניות, למשקים מתעוררים, לסחורות ולנפט. זה המצב כרגע, אך הוא עלול להשתנות מחר, למשל אם תחול התפתחות שלילית באירופה. מה שמניע כרגע את השוק אינם פערי ריבית, אלא שינויים בתיאבון הסיכון של משקיעים שונים. אם מפלס החשש יעלה, הדולר יתחזק ומטבעות אחרים, כולל השקל, שוב ייחלשו.

ג. מי שמצפה שבנק ישראל ישנה את מדיניות ההתערבות שלו כדי לאפשר תיסוף השקל עומד לנחול אכזבה. גם אם עיתונאים ופוליטיקאים יצעקו מעל כל גג כי יתרות המט"ח כבר הגיעו ל-70 מיליארד דולר, הנגיד סטנלי פישר לא יסטה מהמדיניות שעליה הכריז באוגוסט 2009.

על פי מדיניות זו, בנק ישראל לא מנסה בכל מצב למנוע תיסוף, ויתערב רק כאשר הוא יזהה התחזקות של המטבע המקומי שנובעת מיבוא הון לטווח קצר. מבחינת הבנק, דבר לא השתנה מאז נוסחה מדיניות זו, ואין כל הבדל בין המצב שהיה קיים כאשר מדיניות זו הונהגה, לבין המצב כיום.

ד. בשורה התחתונה, הכוחות אשר מביאים לקביעת שער החליפין נותרים, ברובם, תעלומה לא קטנה. נכון שרמת צמיחה גבוהה מושכת זרמי הון, כהשקעות ריאלית או פיננסית; זו הסיבה שהשקל צריך להתחזק בטווח הארוך. אלא שמידע זו כלל אינו רלבנטי למי שמצפה לגרוף תשואה מהשקעה לטווח קצר.

מי שמדבר על התחזקות השקל בגלל עוצמת המשק הישראלי פשוט מערבב בין הטווח הקצר למה שיקרה בטווח הארוך. לאורך זמן ישראל תיהנה מזרם הון נכנס, כי מדובר במשק יחסית חזק, אך שום דבר מזה לא מחייב התחזקות גם בטווחים של שבוע, חודש או חודשיים.