בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי איש העסקים שלמה אייזנברג יחזיר 750 אלף שקל לחברת תים טלקום, בה כיהן כבעל השליטה בה וכיו"ר הדירקטוריון, בגין חיוב במס על אופציות שקיבל מהחברה ומימש.
במסגרת תשלום המס עבור המימוש חתם אייזנברג ב-2003 על הסכם פשרה עם מס הכנסה, במסגרתו הוסכם כי התשלום יחושב בהתאם למועד בו מומשו האופציות בפועל. כשנתיים לאחר מכן ביצע מס הכנסה ביקורת ניכויים בחברה, ומצא כי תים ניכתה מס נמוך מדי מהכנסתו של אייזנברג ממימוש האופציות. החברה הגיעה להסכם פשרה עם פקיד השומה, בעקבותיו שילמה כ-1.5 מיליון שקל עבור תשלום המס החסר.
החברה הגישה לבית משפט שלום בתל-אביב תביעה נגד אייזנברג בדרישה כי יחזיר לה את הסכום ששילמה. בית המשפט קיבל את תביעתה, ועל כך הגיש אייזנברג ערעור למחוזי.
אייזנברג טען, באמצעות עורכי הדין מיטל בן-בסט ושגיב רון ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', כי ההסכם שערך עם מס הכנסה היה סופי, וכי ההסכם שנחתם עם החברה נעשה בחופזה ושלא לצורך, ומתוך אינטרסים אישיים של שותפו דאז להקצאת האופציות, מאיר ליפשס, כדי שבסופו של דבר זה ישפיע על סכום המס שלו.
החברה טענה, באמצעות עו"ד נעם בן-חורין ממשרד ארנון גרפי, כי אייזנברג הסכים לעריכת הסכם הפשרה שעשתה עם פקיד השומה, ומכאן גם הסכים לתשלום ההפרש.
השופט ישעיהו שנלר קיבל חלקית את הערעור וקבע תחילה כי פקיד השומה צדק כאשר גבה מס עבור האופציות שמימש אייזנברג בפועל. בנוגע לסמכות פקיד השומה להוציא שומת ניכויים נוספת לחברה, למרות שנחתם כבר הסכם פשרה עם אייזנברג, נקבע כי פתיחת שומה אפשרית במקרה בו התגלה מאוחר יותר כי המס ששולם היה פחות ממה שדיווח העובד.
המחוזי הסתמך על החלטת בית משפט השלום, בה נקבע כי אייזנברג היה מודע למגעי החברה עם רשויות המס לפחות מספר ימים קודם לחתימת ההסכם. לכן, נקבע כי יש לחלק את האחריות בין הצדדים לעניין התשלום החסר, והוחלט כי אייזנברג ישלם לחברה רק 50% מתשלום המס החסר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
