לשכת עורכי הדין סובלת ממחסור חמור בעורכי דין מהפריפריה שיתנדבו לשמש שופטים בבית הדין המשמעתי הארצי - כך חשף השבוע נשיא בית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה, עו"ד מיבי מוזר.
בכנס מיוחד שבו השתתפו שופטים בבתי הדין המשמעתיים מהמחוזות השונים של הלשכה, התריע מוזר גם נגד הסחבת הננקטת במתן פסקי דין של בית הדין המשמעתי הארצי, וציין כי לפעמים ניתנים פסקי דין חודשים ארוכים לאחר שהסתיימו הישיבות.
במסגרת מערך האתיקה של לשכת עורכי הדין פועלים בתי דין משמעתיים בכל מחוז של הלשכה, ובנוסף פועל בית דין משמעתי ארצי, המשמש ערכאת ערעור.
לדברי מוזר, בעוד שרוב מוחלט משופטי בית הדין המשמעתי הארצי באים ממחוז תל-אביב - הרי שמבין עורכי הדין במחוז ירושלים מונו רק 16 עורכי דין לשמש שופטי בית הדין הארצי, ממחוז חיפה רק 10 עורכי דין, ממחוז הצפון רק 5 עורכי דין מונו לבית הדין המשמעתי הארצי, וממחוז הדרום שניים בלבד. לעומת זאת, ממחוז תל-אביב והמרכז מונו 69 עורכי דין לבית הדין המשמעתי הארצי.
"יש דיספרופורציה במינויים שמקשה על העבודה", אמר מוזר, "אבל אנחנו משתדלים מאוד להתגבר עליה".
כתוצאה מהמחסור בעורכי דין בפריפריה המשמשים כשופטי בית הדין המשמעתי הארצי, נאלצת הנהלת בית הדין לנייד עורכי דין ממחוזות שונים ולבקש מהם לנסוע, על חשבונם, למחוזות אחרים כדי להשלים הרכבים שיפוטיים. זאת, מאחר שבית הדין המשמעתי של הלשכה יושב בהרכבים של שלושה.
"במחוז הדרום אין לי הרכב", הודה מוזר, "יש לנו בעיה, ואנחנו מוכרחים לצרף מישהו ממחוזות אחרים או לקחת מישהו מהדרום ולהדביק שניים מתל-אביב, ולפעמים יש תלונות בעניין הזה".
עוגמת-נפש
עוד ציין נשיא בית הדין המשמעתי הארצי כי אחת הבעיות במערך בתי הדין המשמעתיים של הלשכה הוא היעדרם של כללי אתיקה לעורכי דין המשמשים כדיינים.
"אנחנו נמנעים מלהעמיד לדין עורכי דין על פעולותיהם בבתי הדין המשמעתיים", אמר מוזר, "גם אם הם עושים דבריים לא אתיים. אנחנו נמנעים מלהעמיד אותם למשפט, כי אז ניצור מצב בלתי נסבל. אבל להחזיק תיק במשך חודשים רבים ולא לתת פסק דין, זה גורם עוגמת-נפש למי שמעורב בתיק וגם למערכת כולה. לי זה גורם רגש של בושה".
מוזר ציין כי בדק את אחד התיקים שמתנהלים בבית הדין המשמעתי הארצי, וגילה כי אף שהישיבה האחרונה בתיק קוימה במארס 2010 - עדיין לא ניתן בו פסק דין.
עו"ד אירית רפאל, שהשתתפה בכנס והמשמשת כראש הרכב בבית דין משמעתי של הלשכה, אמרה כי "הסחבת שנגרמת ברובה היא גם בגללנו. המשרד שלי עוסק 20% מזמנו בקביעת מועדי דיון, כי חברי בית הדין מבקשים לדחות דיון, שנקבע חצי שנה מראש, ביום הדיון. 80% מהתיקים שנקבעים לא נשמעים במועדם. קל להגיד אני חבר בית דין משמעתי, וביום הדיון לומר - זה לא מסתדר כי אין סידור לילד. מבחינה חברית, לנו קשה לסרב. אחר-כך באים אלינו בטענה למה התיקים לא נגמרים".
הפרדה מוועדות האתיקה
עוד השמיע עו"ד מוזר ביקורת במהלך הכינוס על שופטים של בתי הדין המשמעתיים, שבשל חוסר מומחיותם בדיני האתיקה, הם נוהגים להתייעץ עם התובעים מטעם ועדות האתיקה של הלשכה - שהם הזרוע התובעת של הלשכה. זאת, למרות שאמורה להישמר הפרדה בין ועדות האתיקה, שהם מוסדות התביעה, לבין בתי הדין המשמעתיים, שהם הזרוע השופטת.
"היתה לי הרגשה לא נוחה כששמעתי על כך", אמר מוזר. "לעתים קרובות מדי שופטים שאינם בקיאים מספיק מנהלים התייעצויות עם הזרוע הביצועית של הלשכה בנושאי משמעת".
מוזר ציין כי ביקש מנשיאי בתי הדין המשמעתיים המחוזיים להורות לכלל הדיינים לשמור על הפרדה. "בית הדין צריך לתת הרגשה שהוא מוסד נפרד לחלוטין", אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
