דירקטור: כך תגן על עצמך מפני תביעות אישיות

הימים שבהם דירקטורים שימשו סוג של כסת"ח לבעל השליטה, בבחינת "אתה לא תעשה לי קונצים, ואני אמנה אותך פעם נוספת", פסו מזמן מן העולם. לאורך השנים האחרונות ביקש הרגולטור לוודא שמנגנון הבקרה של הפירמה יתעצם, ועל כן השית על דירקטורים אחריות כבדה יותר תוך הדגשת עצמאותם.

הדירקטור החדש מצא שהוא חייב להיות יותר ערני, אקטיבי ומעורב בפיקוח על מה שנעשה בתוככי החברה. למעשה, סוגית הסיכון שנוטלים על עצמם דירקטורים כשהם מקבלים על עצמם את התואר המכובד ואת המשכורות היפות שנלוות לאליו, עומדת להפוך למשמעותית אפילו יותר לאחר קבלת הצעת חוק החברות (תיקון מספר 12) ייעול הממשל התאגידי, והצעת חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך.

שתי הצעות החוק הללו, שכבר עברו את ועדת הכספים של הכנסת ועומדות לפני קריאה שניה ושלישית, יגבירו עוד יותר את האחריות המוטלת על דירקטורים ויחשפו אותם לסוגים חדשים של תביעות פליליות ואזרחיות שעלולות "לפשוט את עורם".

על רקע השינויים המשמעותיים בהצעות החוק הללו יתקיים ב-18 בינואר יום עיון בנושא מטעם משרד עורכי הדין אגמון ושות'. עו"ד מתן מרידור, שותף במשרד אגמון; פנינה שנהב, דירקטורית בלאומי קארד, בוואלה ובקבוצת קמן; עו"ד יונה גושן, מומחית להתנהלות תאגידית ממשרד אגמון; ואיילת ורבין-נחמיאס, דירקטורית באפקון תעשיות, באוטודיפו, באייס ובפולאר השקעות ומומחית לניהול וממשל תאגידי - משרטטים את החשיפות החדשות של דירקטורים ומציידים אותם בהמלצות אופרטיביות שימזערו תביעות והרשעות נגדם.

מה ישתנה ברמת החשיפה של הדירקטור?

"רשות ני"ע תוכל לקנוס תאגיד עד 5 מיליון שקל ואת נושאי המשרה עד מיליון שקל ליחיד"

 אילת ורבין-נחמיאס, דירקטורית באפקון תעשיות באוטודיפו באייס ובפולאר השקעות / צלם אייל יצהר

ורבין-נחמיאס: "הרכיב הדרמטי ברמת החקיקה מונח דווקא בחוק ייעול הליכי אכיפה מנהלית ברשות לניירות ערך. בעיניי, הצעת חוק זו שתיכנס לתוקף בזמן הקרוב היא-היא המהותית מבחינת הסיכון והחשיפה של הדירקטורים.

"המשמעות היא שבמצבים מסוימים הרשות לניירות ערך לא תידרש להגיש כתב אישום על כל עבירה כזאת או אחרת (תהליך מסורבל שסופו מי יישורנו), והיא תהיה מצוידת בכלי מנהלי ולא משפטי (לא תהליך שנערך בבית המשפט).

"למעשה, רשות לניירות ערך תהיה מוסמכת לקבל החלטה לקנוס תאגיד עד גובה של 5 מיליון שקל ואת נושאי המשרה (מנהלים ודירקטורים) עד גובה של מיליון שקל ליחיד. אני רואה את ההליך המנהלי הזה מוחל בעיקר על עבירות פחות מורכבות, על עבירות קלות או על עבירות שנמצאות בתחומי האפור".

"רשות ני"ע תוכל להדיח נושא משרה שסרח ולמנוע את כהונתו לשלוש שנים בגופים מפוקחים"

 יונה גושן, מומחית להתנהלות תאגידית במשרד אגמון / צלם עינת לברון

עו"ד גושן: "הצעות החוק שעברו את ועדת הכספים, מונחות בכנסת לקריאה שנייה ושלישית, וצפויות להיות מאושרות כבר במהלך החודשים הקרובים. בשנים האחרונות המחוקק הלך על שתי מגמות מרכזיות: הגדלת האחריות והגדלת האכיפה.

"החידוש המשמעותי יותר מבחינת חשיפת הדירקטור לסיכונים אישיים אכן מונח דווקא בחוק ייעול אכיפה מנהלית. חוק זה נותן לרשות לניירות ערך 'שיניים של ממש' לאכוף ולהטיל קנסות לא רק נגד החברה, אלא גם באופן אישי כנגד כל דירקטור ודירקטור.

"יתר-על-כן, החוק מצייד את הרשות לניירות ערך ביכולת להשפיע על מינוי עתידי של נושאי משרה ודירקטורים. כך למשל, היא תוכל להחליט שנושא משרה שסרח לא ימשיך לפעול גם בארגונים חדשים שבהם הוא טרם כיהן.

"אם עד היום הרשות לניירות ערך לא יכלה לגרום לפיטוריו של נושא משרה באופן עצמאי ומבלי להיות תלויה בהסכמת גורמים אחרים, הרי שבעקבות הצעת החוק הזאת יהיה לה הרבה יותר חופש לפעול להדחה של נושא משרה מכהן, וגם למנוע את כהונתו בגופים שמפוקחים על-ידי הרשות לניירות ערך למשך שלוש שנים.

"צריך להפנים את התובנה שדירקטור עלול למצוא עצמו חשוף לתביעה ולהרשעה או לקנס מנהלי שכזה, למרות שלדידו הוא פעל כהלכה ובתום לב. יש מ צבים שבהם דירקטור סובר שהוא פועל בתום לב ובאחריות מלאה וימצא את עצמו לחשוף לתביעה אישית בסכומים גבוהים. מצב כזה עלול, למשל, לקרות כשאותו דירקטור לא הבין מספיק לעומק את עסקי התאגיד ואת מוקדי הסיכון המשמעותיים שלו".

מה יכול דירקטור לעשות כדי להגן על עצמו?

1. "לוודא שהגבול העליון של השיפוי בפוליסה שלו קורלטיבי לסיכונים שהחברה לוקחת"

 מתן מרידור, שותף במשרד אגמון / צלם איל יצהר

עו"ד מרידור: "בעבר השיפויים שהדירקטורים קיבלו היו ללא גבולות. היום, לעומת זאת, בפוליסות הביטוח קיים גבול עליון לשיפוי, ועל כן כדאי לדירקטורים לוודא שהגבול יהיה גבוה מספיק וקורלטיבי לסיכונים שהחברה לוקחת, כלומר שלא יהיה נקוב בפוליסה סכום פיקטיבי.

"פוליסת הביטוח של נושאי משרות ודירקטורים מגיעה בסופו של יום כמסמך סטנדרטי אחיד, וההצעה שלי לדירקטורים היא לא למהר לחתום על הפוליסה שמוגשת להם, אלא להתייעץ על תכניה עם סוכן ביטוח ייחודי לנושא, לצלול לפרטים ולאותיות הקטנות כדי למקסם את ההגנות במקרה שימצא עצמו נתבע (דירקטורים של חברה שהפסידה בתביעה ייצוגית עלולים להיתבע בסכומים אסטרונומים שעלולים לפשוט את עורם).

"בנוסף לפוליסה, כדאי לבחון גם את הסכם השיפוי עם החברה עצמה ולוודא שיש לך, הדירקטור, גיבוי משפטי. קרי, שהחברה תממן את הייעוץ המשפטי שלך במקרה של תביעה ותישא בעלויות הנזקים בגבול המותר לה".

2. "להתפטר אם הוא מציף בעיות קריטיות ולא מקבל עליהן תשובות מספקות"

עו"ד מרידור: "לדירקטורים יש גם אחריות פלילית בשורה של עבירות שהחברה או הם עלולים לעשות (למשל, הצגת פרט מטעה בתשקיף או עבירות הגבלים עסקיים). החקיקה מטילה היום את האחריות הפלילית על כל דירקטור באופן אישי, כדי שכל אחד מהם יבדוק את עצמו היטב.

"המשמעות הנגזרת מבחינת הדירקטור היא עבודה מסודרת יותר, מנגנוני דיווח מוקפדים יותר, התעקשות על קבלת הסברים מספקים והצגת שאלות. לדירקטור שמציף בישיבה בעיות מטרידות ולא מקבל עליהן פתרונות או תשובות מספקות, לעתים המוצא היחידי שלו יהיה להתפטר כדי לא למצוא עצמו חשוף בעתיד".

3. "לגלות אקטיביזם בתשאול, ולתעד את השאלות שעלו בתשאול כחומר ראייתי"

ורבין-נחמיאס: "אחת ההגנות הטובות יותר מונחת בגלוי אקטיביזם בתשאול, לא רק לעומק אלא גם לרוחב. קרי, כשהדירקטור מציף שאלות - כדאי שהן יהיו מכוונות גם כלפי ההנהלה, גם כלפי היועצים המשפטיים, גם כלפי המבקר הפנימי, גם מול רואי החשבון החיצוניים וגם מול מעריכי השווי למיניהם.

"לפני הכול אתה צריך לשאול כדי לדעת, כדי להבין באמת את המטריה הפיננסית, הכלכלית והעסקית. ברמת העומק, דירקטור אקטיבי לא צריך להמתין שהדיון יתחיל כדי לשאול שאלות, אלא להגיע מהבית מוכן עם אותן שאלות. הוא אפילו לא מחכה לישיבה, אלא מרים טלפון למנכ"ל או לסמנכ"ל הכספים כדי לפענח סוגיות שלא נהירות לו או סוגיות שבהן הוא מטיל ספק.

"בעידן האי-מילים והסמסים הדירקטור יכול גם לתעד את השאלות הללו שהציג בעבר כחומר ראייתי. אני, למשל, שומרת חומר מודפס בישיבות חשובות, מסמכים שעליהם אני מסמנת את ההערות שלי שערכתי במהלך הדיון".

4. "לדרוש חוות דעת כלכליות ומשפטיות של אנשי מקצוע חיצוניים"

 פנינה שנהב, דירקטורית בלאומיקארד בוואלה ובקבוצת קמן / צלם עינת לברון

שנהב: "למרות שאף אחד לא פטור משגיאות, דירקטורים מחויבים לערוך את הבדיקות לגבי סוגיות עסקיות - ביסודיות ועד הסוף. מתוקף החקיקה עומד לידי הדירקטור הכלי שמאפשר לו לדרוש חוות דעת כלכליות ומשפטיות של אנשי מקצוע חיצוניים, ואני ממליצה בחום לדירקטורים לגייס את המכשיר הזה ולהשתמש בו יותר.

"אם, למשל, עולה בישיבה הצעת רכישה של פירמה שאתה לא תמיד יודע לאמוד את טיבה ולשקול את מחירה, השתמש בכלי שעומד לרשותך: קבלת חוות דעת מכלכלן או משפטן. מלכתחילה המחוקק צייד את הדירקטורים במכשיר זה כדי לאפשר להם לנהוג באחריות, קרי להשיג מידע שיסייע להם לקבל החלטות מושכלות וטובות יותר.

"ככל שדירקטור מראה שהוא פועל ביתר זהירות וביתר שיקול דעת, ככל שהוא מראה שהוא הרחיב והעמיק את בסיס הידע שלו (למשל, דרך חוות דעת מבחוץ), כך הסיכויים שלו להיתבע או להיות מורשע הולכים ומצטמצמים".

5. "לתעד את תהליך קבלת ההחלטות ועל בסיס אילו שיקולים עניינים הן התקבלו"

ורבין-נחמיאס: "אני תמיד אומרת לדירקטורים: 'מותר לכם לטעות, אבל אתם צריכים לדעת למה טעיתם'. בסופו של יום, עם כל ההחרגות בפוליסות הביטוח החדשות (פוליסות 'מחוררות'), תעודת הביטוח היחידה של הדירקטור היא ההתנהלות שלו. המשמעות היא שדירקטור לא צריך לפחד מקבלת החלטות, גם אם יש סיכון לטעייה ואין ספק שדירקטורים טועים מעת לעת.

"יחד-עם-זאת, המשמעות היא שכדירקטור אתה חייב לדעת בכל צומת של החלטה למה קיבלת אותה. קרי, דע להסביר - לעצמך לפני הכול - מה הוביל אותך להכריע כך ולא אחרת. בהחלטות חשובות מהותיות הייתי ממליצה לדירקטור לתעד לעצמו (לאו דווקא כראיה משפטית) את תהליך קבלת ההחלטה ועל בסיס אילו שיקולים עניינים היא התקבלה".

6. "לבדוק את מבקר הפנים ולדרוש שממצאים חריגים יוגשו לדיון בדירקטוריון"

עו"ד גושן: "מעבר ללמידה מעמיקה של עסקי התאגיד, אני ממליצה לדירקטורים להיפגש עם מבקר הפנים בארגון ולהתרשם שמדובר באיש מקצוע רציני. כדאי, בנוסף, לבדוק את תכנית העבודה השנתית של המבקר ולוודא שהיא אכן מטפלת במוקדי הסיכון המרכזיים של הפירמה ולא בנושאים השוליים.

"עצה נוספת תהיה לדרוש שממצאים חריגים בדוחות הביקורת יוגשו לדיון בדירקטוריון, ולגלות אקטיביזם באותם דיונים שנוגעים לחריגות. כל המהלכים הללו עשויים לסייע לדירקטור ביום פקודה, כיוון שבמקרה של תביעה הדירקטור יוכל להראות שהוא עצמו פעל בזהירות סבירה. יתר-על-כן, מהלכים כגון אלה מאפשרים לדירקטור לנתק את הקשר בין ההתנהלות האישית שלו לבין ההתנהלות הבעייתית של החברה".

מה יקרה לדירקטורים בחברות פרטיות?

"אמנם החוקים החדשים לא ישפיעו עליהם ישירות, אך בתיהמ"ש יחמירו גם איתם"

ורבין-נחמיאס: "החוקים החדשים לא צפויים להשפיע באופן ישיר על דירקטורים בחברות פרטיות, אבל אין ספק שהם יעלו את הרף כולו וישפיעו גם על נושאי המשרה בחברות הפרטיות, ולו ברמת האווירה.

"אם, למשל, חברה פרטית תגיע למצב של קריסה או כינוס נכסים ונושאי המשרה ייתבעו בגין רשלנות, לא ניתן יהיה עוד להתעלם מרוח החקיקה החדשה. אין ספק שהיא שתשליך על הצורה שבה בתי המשפט יתבוננו על דירקטורים, שעלולים למצוא עצמם במצב שבו בית המשפט יגלה כלפיהם גישה נוקשה ומחמירה יותר במקרה של תביעה".