מלחמת המטבעות, גירסת פישר

אנחנו במערכה הראשונה ובה הופיע האקדח. במערכות הבאות האקדח עתיד גם לירות

השתתפותו של בנק ישראל במלחמת המטבעות הגלובלית עלתה היום שלב. בינתיים מסתפק הבנק המרכזי בצעד של דיווח, כלומר, לא הודיע על מיסוי או על הגבלות אחרות.

אך ברור לכול כי היום (ד') נרשמה הסלמה במאבק הבנק המרכזי ביבוא הון "ספקולטיבי". הבנק רוצה לדעת מי עורך עסקאות כאלה ומתי, ומי הם הגורמים הזרים שמחזיקים נכסים שקליים לטווח קצר.

השאלה היא האם המשקיעים, זרים ומקומיים, יתרשמו שמוטב להם לחדול מיבוא הון לטווח קצר לישראל. בשנת 2010 נרשמה עלייה גדולה ביבוא הון לטווח קצר, תוך עלייה בשימוש בנגזרים, בחוזים עתידיים ובפעולות החלף. במקביל עלו מאוד החזקות המק"מ בידי זרים.

נתונים אלה מצביעים על גודל האתגר מולו ניצב הבנק המרכזי, אשר נאלץ לרכוש מיליארדי דולרים כדי לנסות לבלום ייסוף מהיר מדי של השקל. יתרות מטבע חוץ של ישראל עלו כבר ל-70 מיליארד דולר, ובינתיים לא נראה באופק פתרון ללחץ הזה, אשר מאיים על מגזר היצוא.

מצד שני, תרגילי ניפוח החזה של פעילים בשוק המט"ח בדבר "תבוסת פישר" אינם מסתירים את העובדה שהם חטפו לא פעם מכות לא פשוטות במהלכי בנק ישראל. כאשר שער החליפין עלה בין אמצע 2008 לאמצע 2009 מ-3.20 שקל לדולר, ל-4.20 שקל לדולר, היו לא מעט משקיעים, במיוחד זרים, שנאלצו לספוג הפסדים. לכן, גם הפעם כדאי להתייחס בזהירות ראויה לכל ההצהרות בדבר "עוצמתם של כוחות השוק".

אנחנו במערכה הראשונה של הטלת מיסוי על תנועות הון, ובה הופיע האקדח, בדמותה של חובת דיווח. במערכות הבאות, האקדח עתיד גם לירות. הירייה האחרונה, אגב, לא חייבת להיות מיסוי. אם גם מיסוי לא ימנע תיסוף מהיר מדי, המונע על ידי יבוא הון לטווח קצר, אפשר שבעתיד יהיה מי שיחשוב על הגבלות מנהליות על יבוא הון, אם כי כרגע הסיכוי לכך נראה קלוש ביותר.

ישראל בין הנפגעות

אלא שלא ניתן להבין את מורכבות הבעיה של יבוא ההון לטווח קצר בהקשר מקומי בלבד. ישראל היא חלק ממלחמת המטבעות, ונמצאת בצד המדינות הנפגעות מעוצמתן הן. לא מדובר רק במשקים "מתעוררים".

אוסטרליה, שוויץ וישראל סובלות מאותה תופעה, לצד ברזיל או צ'ילה. הבעיה היא שכל מדינה כזו נדרשת לפעולה עצמאית, שאמורה לעצור באופן זמני את יבוא ההון אליה. כך למשל הנהיגה ברזיל מיסוי על השקעות לטווח קצר בבורסה, ומדברת על צעדים נוספים. הבנק המרכזי של שוויץ, נאלץ לרכוש עשרות, אם לא מאות, מיליארדים של אירו. בתנאים אלה, הכסף ה"חם" מחפש מפלט אחר, משק אחר, וכך יש כל פעם מעין מתקפה על מספר קטן של משקים.

בסוף השבוע שעבר הציע משרד האוצר הקנדי למדינות ה-G20 לנסות לסייע בפתרון זמני של הבעיה על ידי מאמץ מתואם של הטלת מיסוי על יבוא הון לטווח קצר, דבר שהיה מפחית את הלחץ על אותם משקים שסובלים מייסוף "ספקולטיבי של המטבע".

ספק רב אם רעיון זה יגיע לידי מימוש. ממשלות אירופה לא בדיוק מתקוממות נגד אירו מוחלש שמעודד יצוא, ודבר דומה ניתן להגיד לגבי הממשל האמריקאי והדולר. לכן, בהחלט ייתכן שכמה נגידים מהמדינות אשר נפגעות ממלחמת המטבעות יחליטו לשתף פעולה אם מועדון המשקים הגדולים לא יחל בעצמו לפעול. אם מדובר במלחמת מטבעות, ייתכן שישראל צריכה להתחיל למצוא לעצמה בני ברית, כדי שלא תזדקק לפתרונות קיצוניים מדי.

צרו איתנו קשר *5988