נאום אובמה: מקומות עבודה, סביבה - ושום מילה על ישראל

בנאומו השלישי על מצב האומה, התעלה נשיא ארה"ב, ברק אובמה, מעל השסע העמוק בין רפובליקנים לדמוקרטים, בין שמרנים לליברלים, וקרא לתעל את האנרגיה הפוליטית הלאומית למאמץ משותף להעלות את המשק האמריקני על פסי צמיחה, לכווץ את שיעור האבטלה, ולהדביק מדינות מתועשות ומשקים מתעוררים באירופה ובאסיה בהשקעות בתשתיות, בטכנולוגיות ירוקות, בהרחבת שירותי פס רחב באינטרנט ובחינוך.

כשהוא ניצב אמש באולם הענקי של בית-הנבחרים, מול מאות מחוקקים, שופטים עליונים, שרים ומפקדי הצבא, הצליח אובמה למצב את עצמו כמנהיג פרגמטי, שמטרתו אינה לנחול ניצחון בקרבות מגע קטנוניים עם מתנגדים פוליטיים, אלא לחזק את עמדת הבכורה של ארה"ב בזירה הגלובלית המשתנה תדיר. המסר שלו, שנועד לצנן התלהמויות מימין ומשמאל, היה: דמוקרטים ורפובליקנים, בואו נפעל יחדיו כדי להתמודד עם המתחרים שלנו מעבר לים.

"מה שמונח עתה על כף המאזניים אינה השאלה מי יזכה בבחירות הבאות; לאחר הכל, זה עתה היו לנו בחירות", הכריז הנשיא, שהקפיד לענוב עניבה אפורה, לא כחולה (דמוקרטית), אולי כדי להדגיש ממלכתיות האירוע. "מה שמונח עתה כל כף המאזניים הוא האם משרות חדשות ותעשיות חדשות יכו שורש בארה"ב, או שזה יקרה במקום אחר; האם העבודה הקשה והחריצות של העובד האמריקני יזכו בגמול המתאים; האם נצליח לשמור על עמדת המנהיגות של ארה"ב, עמדה שהפכה אותה לא לעוד איזה מקום על המפה אלא אור לתבל".

באחד מרגעי השיא של הנאום השווה אובמה את האתגר שעומד עתה לפני ארה"ב לאתגר שעמו התמודדו האמריקנים בתקופת נשיאותו של ג'ון קנדי. "לפני מחצית המאה, כאשר הסובייטים גברו עלינו במירוץ לחלל לאחר ששיגרו לוויין שכונה 'ספוטניק', לא העלינו כלל על הדעת שננצח אותם במירוץ לירח. התשתית המדעית להישג כזה לא היתה בנמצא. הסוכנות לחקר החלל (נאס"א) אפילו לא היתה קיימת. אבל לאחר שהשקענו בחינוך ובמחקר טובים יותר, לא רק גברנו על הסובייטים, אלא גם חוללנו גל של חדשנות שהביא להקמת תעשיות חדשות ומיליוני מקומות עבודה חדשים".

"זה רגע 'ספוטניק' של הדור שלנו", הכריז הנשיא. "לפני שנתיים אמרתי שאנו צריכים להגיע לרמת מו"פ שלא ראינו כמותה מאז ימי המירוץ לחלל. בתוך כמה שבועות אני עומד להגיש לקונגרס הצעת תקציב שתסייע לנו להגיע למטרה הזו. נשקיע במחקר ביו-רפואי, בטכנולוגיות מידע (IT) ובמיוחד בטכנולוגיות של אנרגיה נקיה, השקעות שיחזקו את הביטחון הלאומי, יסוככו על כדור-הארץ וייצרו מקומות עבודה רבים מספור לאזרחי ארה"ב".

אובמה מיקד את הנאום בנושאים כלכליים. רק חלק קטן ממנו, לקראת הסוף, הוקדש לנושאים בינלאומיים, שבהם נגע ברפרוף: עיראק ("קיימנו את מחויבותנו; המלחמה בעיראק מגיעה לקיצה"); אל קאעדה ("אנו מנתצים את מזימותיהם לפגוע בנו"); אפגניסטאן ("ביולי, נתחיל להחזיר את כוחותינו הביתה"); פקיסטאן ("הנהגת אל קאעדה נמצאת תחת לחץ כבד יותר מאשר בכל שנה מאז 2001"); ואיראן ("הודות למאמצינו הדיפלומטיים... ממשלת איראן נאלצת עתה להתמודד עם סנקציות קשות יותר מאשר אי פעם"). אבל אפילו מילה אחת לא הוקדשה לישראל או לסכסוך הישראלי-פלסטיני, זו השנה השניה ברציפות. אובמה לא נגע בסכסוך גם בנאומו לאומה ב-2010. ב-2009 הוא הסתפק במשפט אחד בלבד: "במאמץ להשיג התקדמות לקראת שלום בטוח ובר-קיימא, מינינו שגריר מיוחד לקידום המאמץ".

בוושינגטון נשמעות הערכות שהשמטת הסכסוך מהנאום מצביעה על החלטת אובמה למחוק את הנושא מרשימת היעדים הבוערים של ממשלו.

במענה לאתגר הגירעון התקציבי התופח, אמר אובמה כי החל משנת הכספים הנוכחית יציע ממשלו להקפיא את רמת ההוצאות הפנימיות לחמש השנים הקרובות. "צעד זה יצמצם את הגירעון ביותר מ-400 מיליארד דולר בפרישה לעשר שנים", אמר הנשיא.

"ההקפאה תחייב קיצוצים מכאיבים", הוסיף אובמה. "בשלב זה כבר הוקפאו משכורות עובדי המדינה לשנתיים הקרובות". אך הוא הכריז שייתנגד לקיצוצים בביטוח הלאומי ובתשלומי סוציאליים אחרים על גבן של השכבות החלשות.

במקביל, הודיע הנשיא על כוונתו לקצץ במס התאגידי, בפעם הראשונה מזה 25 שנה ולבטל רגולציות ממשלתיות שפוגעות בקהילייה העסקית. אך הוא הצהיר, שלא יפגע בסוכנויות רגולטוריות שמגנות על האינטרס הציבורי.

אובמה דאג לתמהיל מתאים של תקווה מול דחיפות; של גאווה לאומית מול הדגשת נקודות תורפה; אופטימיות מול הכרה בקשיים שצפויים בדרך.

וכך: "אנו נמצאים בדרך להתקדמות. שנתיים לאחר המיתון הקשה ביותר שרובנו התנסה בו אי פעם, שוק המניות מזנק בשאגה. הרווחים התאגידיים נמצאים בסימן עליה. הכלכלה צומחת שוב".

או: "ארה"ב עודה הכלכלה הגדולה והמשגשגת בעולם. אין עובדים פרודוקטיביים יותר מאשר האמריקנים. בשום מדינה לא תמצאו חברות מוצלחות יותר. אף מדינה לא רושמת פטנטים רבים יותר. אצלנו תמצאו את המכללות והאוניברסיטאות הטובות בעולם".

אבל, בה בעת: "בעשר השנים הבאות, כמעט מחצית מהמשרות החדשות יחייבו הכשרה ברמה שגבוהה יותר מחינוך תיכוני. ובכל זאת, כרבע מכלל התלמידים שלנו אינם מסיימים אפילו בית-ספר תיכון. איכות החינוך במתמטיקה ובמדעים מפגרת אחרי מדינות רבות. ארה"ב הידרדרה למקום התשיעי בעולם בשיעור צעירים עם תואר ראשון בכלל האוכלוסיה הצעירה... אנו צריכים לחנך את הילדים שלנו שלא רק הקבוצה שזוכה בסופרבול ראויה להערצה, אלא גם אלה שזוכים בתחרויות מדעיות. הצלחה אינה פונקציה של תהילה או יחסי ציבור אלא של עבודה קשה ומשמעת".

וגם: "התשתיות שלנו היו פעם הטובות ביותר בעולם, אבל הידרדרנו. לאזרחי קוריאה הדרומית יש גישה גדולה יותר לאינטרנט מאשר לאזרחי ארה"ב. רוסיה ומדינות באירופה משקיעות יותר מארה"ב בכבישים ובמסילות ברזל. בסין יש רכבות מהירות יתר ונמלי-תעופה חדשים רבים יותר. אפילו המהנדסים שלנו נותנים לתשתיות האמריקניות ציון של מספיק בקושי".

כפי שמקובל בנאומים רבים על מצב האומה, הציב אובמה רשימה שאפתנית של אתגרים לאומיים:

• עד 2035, 80% מהחשמל שנצרך בארה"ב ינבעו מקורות של אנרגיה נקיה.
• עם מחקר ותמריצים נוספים, נוכל להיגמל מתלותנו בנפט ולהיעשות המדינה הראשונה בעולם שעל כבישיה ינועו מיליון כלי-רכב חשמליים עד 2015.
• אחת מהמטרות שלנו היא, שבתוך 25 שנה ל-80% מהאמריקנים תהיה גישה לרכבות מהירות (כמו TGV בצרפת או רכבות הקליע ביפן).
• בתוך חמש שנים, נאפשר לחברות לספק שירות פס מהיר אלחוטי ל-98% מהאמריקנים.