מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, גילה ממצאים חמורים באשר להתנהלותו של האלוף יואב גלנט בפרשת הקרקעות במושב עמיקם ובאשר להתנהלותו ארוכת השנים מול הרשויות.
על-פי ממצאי המבקר, גלנט הגיש לבית משפט השלום בחדרה תצהיר שקרי, חתם על מכתב שקרי למינהל מקרקעי ישראל, פלש לשטח בן 28 דונם שאינו שלו ונמנע מלפנותו במשך 4 שנים, וכן עשה שימוש חורג לצרכיו בשטח ציבורי פתוח שאינו שלו.
עובדות אלה עומדות בבסיס ממצאי המבקר, שאותם העביר אמש (ד') ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין. בין החומרים שהעביר לינדנשטראוס ליועץ נמצאים גם החומרים הגולמיים בפרשה, לרבות התשאול שערך לינדנשטראוס לגלנט עצמו בתחילת השבוע.
המבקר ציין כי "תהליך השימוע של גלנט תרם להבהרת הנושא".
היועץ המשפטי עצמו אמור לקיים דיון מעמיק בממצאי המבקר בתחילת השבוע הבא, ולהודיע לבג"ץ עד ליום שלישי אם הוא ממשיך להגן על החלטת ועדת טירקל להמליץ על גלנט ועל החלטת הממשלה למנותו לרמטכ"ל - או שהוא משנה את עמדתו. במקרה כזה וינשטיין צפוי לפנות לממשלה, לבקש ממנה לבטל או להשעות את החלטת המינוי של גלנט, ולהציע לה לפנות מחדש לוועדת טירקל, כדי שזו תדון מחדש במינויו של גלנט בהיבט של טוהר המידות, על בסיס הממצאים החדשים של המבקר.
אם הממשלה תפעל כעצתו ותבקש מוועדת טירקל לדון מחדש במינוי, היא תיאלץ לשם כך לבטל את החלטתה מ-5 בספטמבר 2010 למנות את גלנט לרמטכ"ל.
אם וינשטיין לא יפנה לממשלה בטרם ימסור את הודעתו לבג"ץ, או שהממשלה לא תשתכנע מדבריו ותבטל את המינוי לצורך בחינה מחודשת, בג"ץ עשוי להוציא צו המורה לה לעשות כן - והליך זה יהיה מביך עוד יותר בעבור גלנט, ברק והממשלה, ולהימשך זמן ארוך יותר.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "החומר שהתקבל ומשמעותו המשפטית ייבחנו בכובד-ראש וביסודיות המתבקשת. החלטת היועץ המשפטי לממשלה תתקבל בשבוע הבא".
גלנט עצמו מסר הערב בתגובה כי הוא אינו מתכוון להתפטר והוא ממשיך בחפיפה לתפקיד הרמטכ"ל. עוד מסר גלנט כי יעביר ליועמ"ש הבהרות לגבי עניינים שעלו מדוח המבקר.
היועץ וינשטיין
בוועדת טירקל כועסים על הביקורת
בד-בבד, מתברר כי הן ראש הממשלה בנימין נתניהו, הן שר הביטחון אהוד ברק והן הרמטכ"ל היוצא גבי אשכנזי המטירו על גלנט שבחים מקצועיים בעת שהופיעו בפני ועדת טירקל - ואף אמרו כי כל נושא הקרקעות מקורו ב"סכסוכי שכנים" במושב עמיקם, שאין בהם כדי להשפיע על הכוונה למנות את גלנט לרמטכ"ל.
גלנט עצמו, בהופיעו בפני ועדת טירקל, הגדיר את אי-הסדרים בנושא הקרקעות - "רוב מהומה על לא מאומה". לדבריו, "תושבים במושב חברו אל כתבים ומתארים לא נכון את המצב".
בוועדת טירקל שוררת מורת-רוח רבה באשר לביקורת שנשמעה כלפיה בתקופה האחרונה, כאילו לא ביצעה את עבודתה כראוי ולא בדקה כדבעי את החשדות שעמדו נגד גלנט, לפני החלטתה לאשר את מינויו.
בוועדה מציינים כי פעלו מעל ומעבר כדי לבחון את כל הסוגיות, לרבות פניות יזומות הן ליועץ המשפטי לממשלה, והן במטרה לקבל את החומרים הגולמיים באשר לסכסוך המשפטי בין הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבין משפחת גלנט, לרבות פרוטוקול הדיון שהתנהל בבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה.
ועדת טירקל ביקשה גם השלמת פרטים מבא-כוחו של גלנט, עו"ד דורי קלגסבלד, לאחר שתשובות שמילא גלנט בשאלון ניגוד העניינים שהוגש לוועדה לא הניחו את דעתה.
הוועדה אמנם קיימה את התשאול לגלנט לפני שהונח בפניה דוח המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד מייק בלס, בנושא הקרקעות, ולא מצאה לנכון לזמן את גלנט לתשאול מחודש, אולם מקורבים לוועדה מציינים כי כל הסוגיות העיקריות עמדו בפני הוועדה, וגלנט אף נשאל בעניינן, גם בלי שדוח בלס עמד בפניה, ומדוח זה לא למדה הוועדה פרטים חדשים כלשהם.
עם זאת, ועדת טירקל לא בחנה טענות בנוגע להטעיות או אמירת אי-אמת, בטעות או במכוון, על-ידי גלנט, בעת שנתנה את החלטתה ולפיה אין מניעה למנות את גלנט לרמטכ"ל.
ככל שעניינים שכאלה אכן מופיעים בחוות-דעתו של מבקר המדינה, ויובאו לבחינה מחודשת בוועדת טירקל - הם עשויים להוות עילה לשינוי עמדתה הסופית של הוועדה.
גלנט אמר לטירקל בהקשר זה כי הוא "עבר בהצלחה מבדקי פוליגרף שבהם נשאלו גם שאלות מתחום טוהר המידות". האם השתלטת על שטחים ציבוריים, שאל טירקל את גלנט. "בנחלה שלי אין גדר, אין השתלטות, ואין לקיחת קרקע", השיב גלנט.
בהחלטתה לאשר את המינוי כתבה הוועדה כי "הטרידה אותה השאלה אם יש פגם במינוי גלנט בשל פרשת הקרקעות", אולם חברי הוועדה קבעו לבסוף כי "אין בפרשת הקרקעות כדי לפסול את המינוי מבחינת טוהר המידות, או מכל סיבה אחרת, ואין מקום לחשש שהמינוי אינו ראוי מסיבה זו".
שתי עתירות בבג"ץ
יצוין כי בפני בג"ץ תלויות ועומדות שתי עתירות נפרדות באשר למינוי גלנט, זו של התנועה הירוקה העוסקת בקרקעות במושב עמיקם, ועתירה נפרדת של תנועת "יש גבול", המבקשת לפסול את גלנט בשל חלקו במבצע "עופרת יצוקה" של צה"ל ברצועת עזה לפני כשנתיים.
עוד מתברר כי ב-30 באוגוסט, יום לפני פרסום החלטתה של ועדת טירקל לאשר את מועמדות גלנט, פנה נציג ארגון "בצלם" לוועדת טירקל, אך נענה כי הוועדה סיימה את הדיונים וגיבשה את עמדתה. ואולם, באותו יום קיבלה הוועדה את חוות-דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מייק בלס, בנושא הקרקעות - וזו דווקא נשקלה לפני החלטתה הסופית של הוועדה, למחרת היום.
המסמך המלא של ממצאי מבקר
דובר משרד מבקר המדינה פרסם היום פרטים על 5 נושאים עיקריים שעלו בבדיקת פרשת הקרקעות של אלוף גלנט במושב עמיקם ואשר עברו אמש ליועץ המשפטי לממשלה, על-פי בקשתו ממבקר המדינה מיום 17.1.2011.
א. פלישה לשטח על-ידי האלוף גלנט:
פרשת הפלישה לשטח של כ-28 דונם ונטיעה של מטע זיתים בו, מעבר לשטח של 35 דונם שנמסרו לאלוף גלנט על-ידי מינהל מקרקעי ישראל "לפנים משורת הדין", כפי שכתבה במכתבה מנהלת המחוז של מינהל מקרקעי ישראל.
אין מחלוקת כי האלוף גלנט פלש לשטח לא לו, כאמור בממצאי הבירור שערכנו. גירסתו היא כי הטעות, בה הוא מודה ועליה הוא מצר, נעשתה על-ידי קבלן מטעמו (ידידו, מר גורי רוזן), שביצע עבורו את הנטיעות בשטח שקיבל (35 דונם), והמשיך לטעת ברצף עוד כ-28 דונם נוספים. את הטעות, שהוא מגדיר כטעות בתום-לב, הוא תולה בנימוקים הכרוכים במלאכת הנטיעות, בעוד לו עצמו לא היתה, לפי הטענה, מעורבות בעניין.
ב. התמשכות הליך פינוי השטח:
דרך ההתנהלות של האלוף גלנט מרגע שהוברר לו כי מדובר בכניסה לא מורשית מצידו, וכי עליו לפנות את השטח אליו הוא פלש, כאמור בסעיף א' דלעיל.
גם בעניין זה אין למעשה מחלוקת על כך שהאלוף גלנט לא פינה את השטח במשך כארבע שנים. על-פי ההסבר שנתן בנושא זה, הוא העביר את הטיפול בעניין לבא-כוחו, עו"ד מיכאל תשבי, שפתח במגעים עם גורמי המינהל והמושב.
לדבריו, הוא ביקש להימנע מעקירת העצים הנטועים בשטח הפלישה בבחינת "אל נא תעקור נטוע", ולוותר על זכויותיו בעצים הנטועים, כך שיישארו בשטח.
ג. שימוש חורג בשטח ציבורי פתוח במושב:
בפרשת השימוש בשטח הציבורי הפתוח שבסמוך לביתו למטרת יצירת דרכי גישה שנבנו ללא היתרי בנייה, נמצא כי האלוף גלנט עשה שימוש חורג בשטח הציבורי הפתוח הסמוך לביתו המיועד לכלל לצורך מעבר רק לכלי רכבו. אין חולק כי שטח ציבורי פתוח שייך לכלל הציבור, ובמקרה זה עשה האלוף גלנט שימוש בשטח לא לו. השימוש החורג נמשך שנים ארוכות.
ד. הצגת עובדות מול רשויות שלטוניות:
דרך הצגת העובדות על-ידי האלוף גלנט מול הרשויות השונות. בהקשר זה שני עניינים נראים ראויים לתשומת-לב:
הראשון: בכתב התגובה לבקשה למתן צו איסור שימוש חורג שהוגש מטעמם של יואב גלנט ואשתו לבית משפט השלום בחדרה בהליך הפסקת השימוש החורג בשטח הציבורי (ב"ש 2060/07) צוין, כי "במהלך הבנייה התברר למשיבים כי נדרשת להם תוספת בנייה של כ-40 מ"ר במבנה המגורים. מאחר שהמשיבים הם שומרי חוק, הם פנו לרשויות התכנון טרם ביצוע תוספת הבנייה על מנת לקבל את האישורים הנדרשים, והגישו בקשה להיתר בנייה כדין".
תגובה זו נתמכה בתצהיר, שנחתם על-ידי האלוף גלנט, ובו צוין כי למיטב ידיעתו העובדות המפורטות בכתב התגובה הן נכונות.
ממסמכים שבידנו עולה כי האלוף גלנט ביקש היתר בנייה הכולל את החריגות שעשה במהלך הבנייה לאחר תום הבנייה, כדי להכשיר אותן בדיעבד.
טענת האלוף גלנט ופרקליטיו בפנינו היתה כי לא ניתן היה בידם לברר את העניין עד תום לאור הזמן הקצר שעמד לרשותם ותשובת היועץ המשפטי לממשלה מיום 20.1.11. מכל מקום, לדבריהם, אין מקום לזקוף לחובתו עניין שהיה בטיפולו של עורך הדין שניסח את המסמך.
אין חולק כי על התצהיר חתום האלוף גלנט, כמי שמאשר את נכונות העובדות בתצהיר, לאחר שהוזהר כחוק.
השני: מכתב מיום 18.2.03, כתוב בכתב-יד וחתום על-ידי יואב גלנט, אל המחלקה החקלאית במינהל מקרקעי ישראל בחיפה, שבו הוא מבקש לנטוע עצי זית (בעיבוד רב-שנתי) בחלקה המצויה בחזקתו, אותה קיבל בשנת 2001 לצורך עיבוד עונתי. במכתב מצוין, כי "החלקה הנ"ל מעובדת על-ידי מזה מספר שנים".
התברר כי בפועל החלקה לא עובדה על-ידו.
ה. מעורבות הרשויות השלטוניות:
מהממצאים עולה חשש לכך שרשויות שונות נהגו בעניינו של האלוף גלנט בדרך מקלה ולפנים משורת הדין, ולכך מצטרף חשש שהדבר אף נבע מרום מעמדו.
לא ניתן להתעלם בהקשר זה גם מן התרבות הכללית הבלתי תקינה שנחשפה בפנינו במהלך הבדיקה באשר להתנהלות רשויות המינהל. בדיקת תפקודם של אלה ראויה לבחינה נפרדת.
עיקרי הממצאים של המבקר בפרשת גלנט:
* פלישה לשטח של כ-28 דונם: אין מחלוקת כי האלוף גלנט פלש לשטח לא לו. גירסת גלנט: זו טעות שנעשתה בתום-לב, ולא היתה לו מעורבות בעניין.
* התמשכות הליך פינוי השטח: אין מחלוקת על כך שהאלוף גלנט לא פינה את השטח במשך כ-4 שנים. גרסת גלנט: עורך דינו ניהל משא-ומתן בעניין, כיוון שביקש להימנע מעקירת העצים הנטועים בשטח הפלישה.
* שימוש חורג בשטח ציבורי פתוח במושב (למטרת יצירת דרכי גישה שנבנו ללא היתרי בנייה): אין חולק כי שטח ציבורי פתוח שייך לכלל הציבור, ובמקרה זה עשה האלוף גלנט שימוש בשטח לא לו. השימוש החורג נמשך שנים ארוכות.
* הצגת עובדות מול רשויות שלטוניות: 1. משפחת גלנט ביקשה היתר בנייה הכולל את החריגות שנעשו במהלך הבנייה לאחר תום הבנייה, כדי להכשיר אותן בדיעבד - אך הצהירה כי ביקשה את ההיתר לפני הבנייה; 2. גלנט ביקש ממינהל מקרקעי ישראל לנטוע עצי זית בחלקה מעובדת - והתברר כי בפועל החלקה לא עובדה.
* מעורבות הרשויות השלטוניות: חשש שרשויות שונות נהגו בעניינו של גלנט בדרך מקלה ולפנים משורת הדין.
כתבות
ני"ע
