יו"ר ארגון המורים רן ארז: כבר לא הילד הרע של מערכת החינוך

ארז אמור לחתום בעוד כחודש על ההסכם הקיבוצי החדש שיכלול את הרפורמה ההיסטורית ■ בראיון ל"גלובס" הוא מבכה את מצב החינוך: "בעולם כבר מזמן עברו לשיטת לימוד של הבנה, בישראל לא"

אחרי שנים של מלחמות, מאבקים, שביתות וקמפיינים תקשורתיים, רן ארז יכול לישון בשקט. לפני חודש הוא חתם על רפורמה שתעלה, אחרי שחיקה מתמשכת, את שכר המורים בבתי הספר התיכוניים בכ-50%. אלה, מצדם, יצטרכו לתת יותר מעצמם למען המערכת. בכך הסתיימה מבחינתו - ומבחינת משרדי החינוך והאוצר - סאגה ארוכה מאוד, שלא הוסיפה כבוד לאיש מהמעורבים, ובטח שלא למערכת החינוך הישראלית.

"אני לא מרגיש שניצחתי במאבק, כי את מי ניצחתי? הרי לא נלחמתי באף אחד, אלא נלחמתי בשביל משהו", אומר ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, בראיון בלעדי ל"גלובס". "זו לא תחושת ניצחון אלא סיפוק על הצלחה שהצלחתי לשכנע את האנשים שעומדים מולי - משרדי החינוך והאוצר - לאמץ את דרך הראייה שלי את מערכת החינוך".

חודש אחרי החתימה, נראה שרפורמת "עוז לתמורה" עשתה לו רק טוב. פתאום הוא מרגיש אחרת. אולי הרפורמה לא תשנה רק את מעמד המורים, אלא גם את מעמדו שלו. רק לאחרונה הוענק לו, בטיימינג מוצלח אך מקרי בהחלט, פרס החינוך מטעם איגוד התקשורת והעיתונות.

"הפרס ריגש אותי מאוד", הוא ממהר להודות. "בכל זאת, לקבל פרס מאנשי תקשורת אחרי כל הביקורת הקשה שספגתי בשנים האחרונות, זה בהחלט שינוי. כל הזמן נהגו לכתוב נגדי, להכפיש אותי. ראו בי אויב הציבור. היו מי שפנו לתקשורת והעבירו לא מעט ידיעות שליליות עליי.

"לא נוח לעבוד עם אדם שנאבק. יותר נוח לעבוד עם אדם שמוותר, שמבלה איתך במסעדות, או שגוזר איתך סרט בחנוכת בית ספר חדש. והנה רן ארז לא גוזר סרטים ולא מחפש להיות בפמליה של שר זה או אחר שמבקר בשטח. איך אמרה גולדה מאיר? 'הם לא נחמדים'. אז רן ארז לא נחמד", הוא אומר על עצמו בגוף שלישי.

בעקבות החתימה על הרפורמה, אומר ארז, השתנתה האווירה. "פתאום התחלתי לקבל קומפלימנטים. עיתונאית אחת כתבה שהיא אוכלת את הכובע, אחר כתב שצריך להריע לרן ארז. יש אליי התייחסות אחרת עכשיו וזה משמח לשמוע ולקרוא את זה", הוא מסביר ומקווה שאולי התקשורת מגלה רן ארז חדש. כבר לא הילד הרע של מערכת החינוך, אותו אחד שמסתובב עם מגפון בהפגנות, שמשבית שמחות ולימודים, שהצטייר כמי שנלחם רק בשביל כסף, עסקן שרודף אחרי יחסי ציבור, כפי שדאגו להגדירו לא פעם. עכשיו מגלים פתאום כמה משונאיו הגדולים שהנה, למרות הכול, הוא עמד בהבטחה הנושנה שלו להביא רפורמה גם לארגון המורים.

פעם היו אלה לימור לבנת ויולי תמיר שנאלצו להתמודד עם מזגו הלוחמני, אבל אצל שר החינוך הנוכחי, גדעון סער, הדברים נראים אחרת. לאו דווקא אחוות גברים אלא יותר הסכם ג'נטלמני. מתחילת דרכו של סער במשרד החינוך שידרו השניים תמונת מצב אופטימית מבעבר. סער הבין שעם ארז הוא צריך ללכת יד ביד. לא לנסות לסובב אותו, לא לעקוף אותו ובטח שלא לנסות לעבור דרכו. ארז, כאמור, ידע להעריך זאת.

"הלחן השתנה"

"האיש הזה, גדעון סער, רואה את מערכת החינוך אחרת. הוא רואה במורה שותף ולא פיון, ואני אסביר לך למה: סער הוא בן של מורה. הוא ראה איך אמא שלו עובדת מדי יום וינק את החינוך יחד עם חלב האם שלו", אומר ארז וממשיך לפרגן. "יש לו גם מנכ"ל - ד"ר שמשון שושני - שהוא האיש המקצועי ביותר בתחום החינוך בישראל. הוא גם בולדוזר וגם איש הגון. נוצרה פה שפה וקונסטלציה שלמה של שיתוף פעולה. המנגינה השתנתה. כשמצד אחד סער ושושני, מצד שני אודי ניסן שהוא דוקטור ומרצה באוניברסיטה ושר האוצר, יובל שטייניץ, שהוא פרופסור בעצמו. הם לא באים מתחום הכלכלה כמו רוני בר-און ונתניהו. פתאום יש בינינו הידברות".

- ובכל זאת, עד כמה אתה בטוח שהרפורמה תחזיק מעמד?

"כרגע אני בטוח, אבל אני לא יודע מה יהיה עוד חודש-חודשיים. יכול להיות שפתאום הממשלה תתחלף או שצפון קוריאה ודרום קוריאה יתחילו מלחמה ואז הבורסות בעולם יפלו ופתאום משרד האוצר לא ירצה לשחרר כסף לרפורמה. אי אפשר לדעת. אבל אם ארגיש שמישהו מנסה לרמות ולא לבצע את המתווה כפי שנחתם, אני לא אעשה לו חשבון".

"בהסתדרות עשו דלת מסתובבת"

בבסיס "עוז לתמורה", שמתוקצבת ב-2.5 מיליארד שקל, נמצאת הטבת שכר - העלאה של 51 אחוז, ש-42 אחוז מתוכם הם העלאה בפועל, שלושה אחוזים תוספת בשל שחיקה מתמשכת ועוד שישה אחוזים בשל ההעלאה הכללית של שכר עובדי המגזר הציבורי. "המורים לא יהפכו להיות אנשים עשירים בעקבות הרפורמה, אבל זה שכר הרבה יותר מכובד", מסנגר ארז. בתמורה לשכר יוסיפו המורים לשבוע העבודה שלהם 16 שעות.

- ביקרת קשות את רפורמת "אופק חדש" שעליו חתמה הסתדרות המורים, אבל נראה שגם פה העיקרון דומה - נותנים יותר שעות ומקבלים יותר כסף. אז מה ההבדל הגדול?

"יש בהסכמי העבודה של המורים שעות גמול בגרות, שעות חינוך, שעות אם, שעות גיל וכדומה. ב'אופק חדש' הם ביטלו את השעות האלה, הפכו אותן לכסף, וכמו דלת מסתובבת נתנו את זה למורים עבור תוספת עבודה. למעשה, המורים בהסתדרות המורים מממנים בעצמם את הרפורמה. במילים אחרות, כשלוקחים לי שלוש שעות גמול ששוות 14 אחוז ונותנים לי 20 אחוז כתוספת שכר, אז בעצם נותנים לי רק שישה אחוזים, ועבור זה דורשים ממני עוד עבודה. ב'עוז לתמורה' כל מה שהיה, הוא מה שנשאר. הגמולים נשמרים, רק שעבודה שהיית עושה בבית על חשבון הזמן שלך, עם הציוד המשרדי שלך ועם החשמל שלך, מעכשיו תעשה אותה בבית הספר".

חמישים בתי הספר הראשונים ייכנסו לרפורמה כבר ב-1 בספטמבר השנה, והשאר יקבלו חלקים מהרפורמה עד ליישומה המלא. החלקים המהותיים ברפורמה אינם מסתכמים בהעלאת שכר המורים, אלא גם בשדרוג התשתיות בבתי הספר, כדי לאפשר סביבת עבודה מתאימה למורים - הן לקיום שעות פרטניות והן לקיום שעות השהייה, במהלכן הם אמורים להכין מערכי שיעורים, לבדוק מבחנים ולקבל הורים. ארז מסביר כי לשם כך מתכננת הממשלה להשקיע מיליארד שקל בארבע השנים הקרובות בתשתיות.

"תמיר עשתה הפרד ומשול"

"עוז לתמורה" הייתה מלכתחילה רעיון של ארז ואנשיו בארגון המורים. כבר בשנת 2000 הופעלה כניסוי בחמישה בתי ספר בארץ למשך שלוש שנים תחת פיקוחו של שר החינוך דאז, יוסי שריד. אולם כשהגיעה לימור לבנת למשרד היא החליטה לסגור את ברז התקציב. לבנת קיוותה שוועדת דוברת תיצור מהפך במערכת החינוך, אבל גם זה לא עבד, והיא הקימה עליה את שני איגודי המורים יחד - הארגון של רן ארז והסתדרות המורים של יוסי וסרמן.

אחר כך הגיעה יולי תמיר, שבה תלו תקוות רבות, גם משום שהמורים מאסו בלבנת וגם בשל הרקע האקדמי שלה. אך מבחינת ארז, גם החלום הזה נגוז. באוקטובר 2007 יצאו שני ארגוני המורים לשביתה בת כחודשיים, שבסיומה עשתה תמיר תרגיל "הפרד ומשול" וחתמה עם הסתדרות המורים על רפורמת "אופק חדש" (ארז: "היא ניסתה להסית ארגון אחד בשני כמו בקרב גלדיאטורים, כשהיא יושבת בטריבונה"). ארז לא הסכים לתוואי של הרפורמה ההיא, וארגון המורים נשאר בחוץ.

מאז עברו שלוש שנים של מאבקים נגד משרד החינוך, שביתות וצעדי מחאה. השקט הנוכחי הגיע במידה רבה, כאמור, בזכות דמויות המפתח שהתחלפו במשרדי החינוך והאוצר. בחודשים האחרונים נפגשו ארז, סער, שושני ואנשי האוצר וניסו למצוא פתרון למורי הארגון, עד שלבסוף חתמו על רפורמת "עוז לתמורה". כעת, נותר להם עוד כשחודש ימים לסכם את כל הפרטים הקטנים ולחתום על הסכם קיבוצי.

כפי שארז מציין בעצמו, היחסים בין איגודי המורים, שידעו ימים יפים של שיתוף פעולה ואיחוד כוחות, לא חזרו להיות טובים לאחר השביתה הגדולה. וסרמן הלך יד ביד עם תמיר ועם "אופק חדש", ארז תפס מרחק. "אני ויוסי לא מדברים. הוא עשה שני דברים שאני לא יכול לחיות איתם: כפה על חברי ארגון המורים בחטיבות הביניים, ביחד עם משרדי החינוך והאוצר, להיכנס לרפורמת 'אופק חדש' בניגוד לרצונם; ודאג ללכת ולהוציא לנו צווי מניעה כדי שלא נוכל להיאבק בכפייה הזו.

"זו פעם ראשונה בהיסטוריה, לדעתי, שאיגוד מקצועי הולך לבית הדין הארצי לעבודה וחובר למשרדי החינוך והאוצר כדי להיאבק בארגון מקצועי אחר. היום הוא מבין לדעתי שהוא עשה טעות. אני מושיט לו יד ואומר לו: 'בוא נמשיך ביחד לפחות בעניין של חטיבות הביניים'".

מה באמת יעלה בגורל חברי ארגון המורים בחטיבות הביניים? הרי עד כה כפו עליהם את "אופק חדש", אבל עכשיו יש לכם רפורמה משלכם.

"לנו יש יותר מורים בחטיבות הביניים אבל נוח לאוצר לעשות בחטיבות הביניים הסכם עם וסרמן שעולה פחות כסף. אני לא מתאר לעצמי שיהיה מצב שרן ארז יפקיר 12 אלף חברי ארגון בחטיבות הביניים. אני מוכן ללכת ביחד עם וסרמן בנושא הזה ולנהל מו"מ, אבל אם הוא לא מוכן, אעשה זאת לבד".

"היו במכתבים תמונות זוועה"

הדרך לרפורמה לא הייתה קלה. תקופת השביתה הגדולה הביאה לנקודת השיא את השנאה הגדולה כלפי ארז. "נוצר אנטגוניזם שלם נגד רן ארז", הוא אומר. "הבינו שאם יתמודדו נגד הראש, אז ישברו את ההנהגה ואז המורים יתפזרו. הופעל נגדי מכבש גדול אבל זה לא קיפל אותי". באחת התקופות, מעיד ארז, הוא קיבל כ-400 מכתבים אנונימיים עם איומים על חייו.

"היו שם תמונות זוועה שציירו אותי עם כדור בראש, או תלוי על גרדום או גדוע רגליים. כתבו לי שאני אגמור במחלקה אונקולוגית", הוא נזכר. "המשפחה הייתה אז לצדי. אשתי ראתה אותי בדיכאון ואמרה לי לא להתייחס ולא לקחת ללב. קיבלתי גם תמיכה מהמורים עצמם וזה ריגש ועודד אותי".

השביתה הגדולה, שארכה כחודשיים, לא הקימה עליו רק שונאים בחלק ממשרדי הממשלה ואצל חלק מהציבור הישראלי, אלא גם מורדים מבית. בפאתי אותה שביתה החלה התארגנות של מורים, שמאסו בשלטון היחיד של ארז ורצו שינוי. הם אספו אנשים ותרומות והתאגדו תחת תנועה פנימית בשם "רוח חדשה" בהנהגתו של מורה צעיר מכפר סבא, דודי פרידמן. אולם בבחירות לראשות ארגון המורים, שנערכו לפני כשנה, זכה ארז בעוד קדנציה אחת לפחות. 2011 תהיה השנה ה-14 שלו בתפקיד.

מצב המיצ"ב: "אנחנו מזניחים את אהבת המולדת"

כששמים בצד את המאבקים, הפוליטיקה והרפורמה, נשארים בסוף עם מערכת חינוך לא מוצלחת במיוחד. וכמו כל ישראלי, גם ארז מודאג מהמצב ובעיקר מהרדיפה הנואשת אחר הציונים. "כשרואים את תוצאות המבחנים כחזות הכול, ובכל רגע פנוי משקיעים בחינוך רק בשביל ההישגים, אנחנו מזניחים את אהבת המולדת, את התרבות היהודית. אנחנו לא משקיעים בחינוך לדו-קיום, בחינוך למניעת אלימות ואלכוהול", הוא אומר באכזבה.

"תראה את הרדיפה אחר שיעורי הזכאות לבגרות. הפכו את בית הספר לבית חרושת של ציונים, וכל רגע פנאי משקיעים בהכנות לבגרות. המורים והמנהלים נבדקים רק על סמך ההצלחה בבגרות של התלמידים. ראשי ערים מתחרים ביניהם על ההישגים בבגרות".

- ובכל זאת, למה תלמידי ישראל לא מצליחים במבחנים הבינלאומיים?

"בעולם כבר מזמן עברו לשיטת לימוד של הבנה, אבל בישראל לא. אצלנו, למשל, מלמדים נוסחה לחישוב שטח של פירמידה, ובחו"ל מלמדים את הילדים איך לחשב שטח של צורה דמוית פירמידה שהם מכירים מהיומיום כמו עליית הגג בבית שלהם. ואז, כשהילדים שלנו הולכים למבחנים הבינלאומיים, שמבוססים על שיטות של חינוך יישומי, הם נכשלים.

"אתה יכול ללמד בארץ ילד לקרוא טקסט, אבל הוא יקרא אותו מכנית בלי להבין את המשמעות. במקום ללמד את הילד לחשוב וללמוד לבד, המורים נותנים לתלמידים תקצירים, לועסים להם את החומר ואומרים לו על מה ללמוד בדיוק. אין השקעה בהבנה של הידע ואיך ליישם אותו. אני לא אומר שהנוער שלנו טיפש, אבל לא משקיעים בו בכיוון הנכון".

בדרך לכנסת? ארז לא ממהר למנף את הכוח הפוליטי שלו

את הכוח הפוליטי שצבר ארז במשך השנים כראש אחד מארגוני העובדים הגדולים במדינה, הוא לא ממהר למנף, ולא רק בגלל הגיל - 65. לדבריו, קיבל בעבר פניות ללכת לפוליטיקה, אמר "תודה", וסירב. זה לא בשבילו, הוא מודה. "הפוליטיקאים רוצים לרצות את הציבור שבחר בהם. כדי לרצות את כולם, אתה מבטיח הבטחות שמראש אתה יודע שלא תכבד אותן. אני לא מסוגל להסתכל בעיניו של אדם ולהבטיח דבר כשאני יודע שאני לא מתכוון לבצע את זה", הוא מסביר.

הצעד הקרוב ביותר של ארז בדרך למשכן הכנסת היה בבחירות הקודמות. חבריו מארגון המורים, לצד כמה מנהלי בתי ספר ואפילו איש מוסד לשעבר, הקימו בעידודו את מפלגת "מהפך בחינוך", אבל החלום נגוז. "הרעיון היה להקים מפלגת מורים. אספנו כ-80 אלף שקל מתרומות אבל הצלחנו רק לממן את האגרות של הקמת מפלגה.

"כדי לצאת לקמפיין בחירות צריך כסף והרבה. גם המלחמה בעזה לא עזרה לשים את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי. כדי לא להתבזות ולא לפגוע בתקווה של אלה שמאמינים שאולי בעתיד מפלגה כזו תצליח, הודענו שאנחנו מבטלים ולא רצים לכנסת".

- למה בעצם לא התמודדת בעצמך?

"לא רציתי לעזוב את הארגון ושהמורים יחשבו שאני עושה משהו כדי לבנות לי טרמפולינה לתפקיד אחר".

- דווקא אחרי המפץ האחרון, דרושים אנשים לצד הסוציאל-דמוקרטי של המפה הפוליטית.

"הצעד שברק עשה עם ההתפצלות ממפלגת העבודה הוא גאוני. במקום שיזרקו אותו, הוא יצא והשאיר את כולם פעורי פה. אבל מבחינת מפלגת העבודה - הם כבר מזמן לא טיפלו בעובדים, לא דאגו לתעסוקה או לשכר המינימום. היחידה שאני מעריך במפלגה ובפוליטיקה בכלל היא שלי יחימוביץ'. אני מחזיק לה אצבעות שתשרוד שם".

- אז העתיד שלך הוא לא פוליטיקה ארצית, אבל עד מתי אתה מתכוון להישאר בראש ארגון המורים?

"כל עוד המורים ירצו שאני אהיה. אני לא כופה את עצמי".

- לאחרונה האשימו אותך שביצעת שינויים בתקנון ארגון המורים כדי למנוע התארגנויות פנימיות נגדך. זה נשמע כמו מהלכים שדווקא כן כופים את עצמך על המורים.

"מי שמשנה את התקנון זו ועידת ארגון המורים שחברים בה 600 מורים. לקראת הוועידה הייתה תחושה של ניסיון להשתלטות על ארגון המורים (לטענתו, דרך תנועת "רוח חדשה", ר' ג'). תקפו את ההנהלה ואותי. גם במודעות, גם באינטרנט וגם בעיתונות. הכספים לכך הגיעו מכל מיני אנשים עשירים שרצו לעשות שינוי בארגון.

"רוב חברי ועידת ארגון המורים הצביעו בעד החלטה שמשמעה כי לא תתאפשר התארגנות סקטוריאלית בתוך ארגון המורים. הארגון מאז הקמתו היה ארגון אישי, ללא סיעות וללא מפלגות. ועכשיו זה נכנס גם לתקנון".

- איך מורה יכול להתמודד נגדך בבחירות הבאות לראשות הארגון?

"אין בעיה שתריץ את עצמך. אתה יכול לעשות לעצמך תעמולה, לעשות חוגי בית וללכת ממורה למורה ומבית ספר לבית ספר. זה בסדר גמור. אבל ברגע שאתה אומר שאתה סיעה ושמותר לך לאסוף כספים מכל מיני טייקונים ולא להגיד מאיפה הכסף - זה לא מותר".

צרו איתנו קשר *5988