מממשים: הזיסאפלים מכרו מניות - ונותרו עם 400 מיליון ד'

רק לפני שנים ספורות נראה היה כי צמד יזמי ההיי-טק האגדי, האחים יהודה וזהר זיסאפל, ירד מגדולתו. רוב החברות הציבוריות שיצאו מפס הייצור של חממת רד בינת, שייסדו השניים לפני שלושה עשורים, דשדשו, ונראה היה שהזיסאפלים מתקשים לשחזר את הימים בהם הנפיקו ומכרו חברות על בסיס קבוע.

ואז התהפך הגלגל. ההתאוששות הכלכלית, הגאות בשוקי ההון, וניהול מוצלח של חמש החברות הציבוריות בהן יש כיום לשניים החזקות, החזירו אותם למרכז הבמה. השווי הכולל של חמש החברות שבשליטתם עומד כרגע על 1.8 מיליארד דולר, ושווי ההחזקות המצרפי של השניים עומד על כ-400 מיליון דולר - סכום מכובד לכל הדעות.

לא פלא, אם כך, שהשניים בחרו בחודשים האחרונים לממש חלק מהחזקותיהם, ולא להסתפק ברווחים "על הנייר". זהר זיסאפל, שרק לפני יומיים חגג יום הולדת 62, מימש מחצית מהחזקותיו ברדוור תמורת סכום מוערך של 21 מיליון דולר, ואילו יהודה זיסאפל, המבוגר מאחיו בשש שנים, מימש חלק ניכר מהחזקותיו בסיליקום תמורת סכום מוערך של 5 מיליון דולר.

אם לא די בכך, הבוקר הגיש יהודה זיסאפל מסמך לרשות לני"ע האמריקנית ובו עדכן כי מכר בחודשים האחרונים 279,602 מניות תמורת סכום כולל מוערך של 11 מיליון דולר. המסמך מפרט את הרכישות שבוצעו בחודשיים האחרונים (הוא כולל רק חלק מהמניות שנמכרו), ואלו מתברר נעשו בשבוע האחרון ולפי טווח מחירים שנע בין 37.9-42.5 דולר.

לאחר המכירה נותר זיסאפל עם החזקה של 14.2% ברדוור. בנו של יהודה, רועי, מכר מניות בכ-4 מיליון דולר נוספים (ראו מסגרת). אגב, אתמול נסקה מניית רדוור למחיר שיא של 42.73 דולר. המהלכים הללו עשויים להפוך לשלב ראשון בהתנתקות של שני האחים מהחברות שהקימו.

1. יותר משקיעים פיננסיים מאסטרטגיים

המימושים האחרונים מוכיחים כי יהודה וזהר זיסאפל כבר לא מגדירים עצמם כמשקיעים/בעלי מניות אסטרטגיים, אלא יותר משקיעים פיננסיים. על כך ניתן ללמוד מתגובתו של זהר למכירת מניותיו ברדוור כפי שצוטטה באחד העיתונים הכלכליים. "עשיתי טעות כשמכרתי את המניות בנובמבר", הוא אמר. "בדיעבד, יכולתי למכור לפי מחיר גבוה יותר". תגובה זו אינה ממש אופיינית למייסד/יזם/בעל מניות אסטרטגי, אך כנראה שהשנים הרבות שעברו, והגאות המתמשכת בשוקי ההון גרמה לו ולאחיו להבין כי מזומן עדיף על מניות. אם אפשר למכור - מה טוב, וככל שהמחיר גבוה יותר, כך טוב יותר.

אל תבינו אותנו לא נכון. ההתנהגות של השניים היא כמובן לגיטימית לגמרי. יהודה וזהר זיסאפל יצרו ערך רב למשקיעים במהלך שני העשורים האחרונים, ודי טבעי שבשלב מסוים - ובמיוחד כשהשווקים רותחים - הם יעדיפו למכור מניות בשוק במקום לחכות עד שחברת ענק תרכוש את אחת מהחברות הציבוריות שהנפיקו.

2. ייתכנו עוד מימושים בקרוב

זו גם הסיבה לכך שיש סיכוי לא קטן שהשניים ימשיכו לממש חלק מהחזקותיהם בחברות שהנפיקו בעבר. העסקים של רדוור, רדוויז'ן, סרגון, סיליקום ורדקום פורחים, והמניות שלהן קובעות כמעט מדי יום שיא חדש, ואם זהר מימש את מניות רדוור ויהודה מימש את מניות סיליקום, ייתכן כי רדקום, רדוויז'ן וסרגון הן הבאות בתור.

כך או אחרת, לתפקיד שממלאים השניים בחמש החברות תהיה השלכה על מימושים עתידיים שלהם. זהר מכר מניות של רדוור בה הוא אינו מכהן בתפקיד כלשהו (אף לא כדירקטור), מה שבאופן מסוים הקל עליו בעת המכירה. עם זאת, הוא כן מכהן כיו"ר הדירקטוריון בסרגון, רדוויז'ן ורדקום, כשרק בסיליקום הוא אינו מחזיק באף תפקיד. לכן, אם הוא יבחר לממש מניות נוספות יש סיכוי טוב יותר שהוא יעשה זאת בסיליקום, מאשר בסרגון, רדוויז'ן או רדקום.

יהודה, לעומת זאת, מכר מניות של סיליקום בה הוא מכהן רק כדירקטור, בעוד שברדוור הוא מכהן כיו"ר. בשאר שלוש החברות אין לו תפקיד כלשהו. לכן, לא מן הנמנע כי אם יבחר לממש מניות נוספות נראה אותו עושה זאת בסרגון, רדוויז'ן ורדקום.

3. העבודה של המנכ"לים, הרווח של האחים

אין ספק שלאחים זיסאפל יש תרומה לא מבוטלת להצלחת החברות שבנו והנפיקו, אך בחלוף השנים - וכמו שקורה לרוב היזמים - השפעתם על הניהול השוטף של החברות התפוגגה. חמש החברות מצליחות כיום בעיקר הודות לעבודה הקשה של מנכ"ליהן.

במקרה של רדוור, המתמחה בניתוב עומסים ברשת האינטרנט, מדובר על רועי זיסאפל, בנו של יהודה ואחיינו של זהר; במקרה של רדוויז'ן, המפתחת פתרונות לניהול שיחות ועידה בווידיאו, מדובר על בועז רביב; ברדקום, המספקת פתרונות ניטור של תעבורה ברשתות תקשורת, מדובר בדודי ריפשטיין; בסיליקום, המספקת פתרונות קישור בין רשתות תקשורת, זהו שייקה אורבך, ואילו במקרה של סרגון, המספקת פתרונות תקשורת אלחוטיים, מדובר על עירא פלטי.

4. משתדרגים ברשימת עשירי ישראל

ואם כבר ברווח עסקינן, הגאות במניות חמש החברות מגדילה את שווי ההון של האחים זיסאפל. מבדיקת "גלובס" עולה כי שווי ההחזקות שנותרו לזהר בחמש החברות עומד על 196 מיליון דולר, ואילו שווי ההחזקות של יהודה הוא 201 מיליון דולר. אם לוקחים בחשבון את חלקם באקזיטים שביצעו בעבר (לננט, רדלן, רדנט, ארמון) השניים שווים הרבה יותר.

5. והערה אחת לסיום

זהר זיסאפל התראיין השבוע בעניין מכירת מניותיו ברדוור, ואמר: "הפרסומים בתקשורת אודות מכירה אפשרית של רדוור הקפיצו את המניה. התלבטתי מאוד אם למכור או להמתין ואני עדיין מתלבט. ראיתי שסמנכ"ל הכספים של החברה מכר, ולכן החלטתי למכור רק מחצית מהחזקותיי".

זיסאפל, ולבטח תסכימו איתנו, יכול וצריך היה להימנע מהודאה זו. יזם דוגמתו, שצבר מאות מיליוני דולרים ומשמש דוגמה ללא מעט יזמים מתחילים, לא אמור להצטייר כסוחר יום שכל מטרתו היא להרוויח כמה שיותר.

לא רק זהר ויהודה: רועי זיסאפל, מנכ"ל רדוור, מכר מניות ב-3.8 מ' ד'

כנראה שזה היה רק עניין של זמן. רדוור, שיותר מהכפילה את שווייה במהלך השנה האחרונה וגרמה לאחד מייסדיה, זהר זיסאפל, לממש מחצית מהחזקותיו בחברה, עדיין נושמת אוויר פסגות, ולפני מספר ימים הגיע תורו של רועי זיסאפל, מנכ"ל החברה, למכור חלק ממניותיו.

מדיווח שהוגש לרשות לני"ע האמריקנית לפני מספר ימים עולה כי זיסאפל ג'וניור מכר חבילה של מאה אלף מניות לפי מחיר מניה מוערך של 38 דולר, ותמורת 3.8 מיליון דולר בקירוב (14 מיליון שקל). לרועי זיסאפל (40) יש החזקה של 3.8% מהון החברה - אחרי המכירה הנוכחית - ששווה כרגע 33 מיליון דולר.

עבור זיסאפל הצעיר מדובר במימוש ראשון לאחר הפסקה ארוכה בת חמש שנים. המכירה האחרונה של מנכ"ל רדוור בוצעה בתחילת 2006, אז הוא מכר מניות תמורת 4.4 מיליון דולר ולפי מחיר של 19 דולר למניה בקירוב - חצי מהמחיר במכירה הנוכחית.