מלכודות בכרטיס האשראי: 5 דברים שכדאי לזכור לפני שמגהצים

מזליגת פרטים אישיים למאגרי מידע של חברות מסחריות, ועד חיובים שקשה להתחקות אחר מקורם - "גלובס" מונה 5 דברים שכדאי לשים אליהם לב לפני ה"גיהוץ" הבא

כרטיסי אשראי הם חלק בלתי נפרד מהתנהלותם היומיומית של מרבית הצרכנים, אולם במצבים מסוימים הם עלולים לייצר בעיות שהצרכן אינו ער לקיומן - מזליגת פרטים אישיים למאגרי מידע ועד חיובים שקשה להתחקות אחר מקורם. "גלובס" מונה 5 דברים שכדאי לשים אליהם לב בדרך ל"גיהוץ" הבא.

חותמים קבע

הוראת קבע בכרטיס האשראי כבר אינה כרוכה בסיכונים כמו בעבר: בעקבות שינויי חקיקה במהלך 2009, היא ניתנת לביטול מיידי ללא צורך באישור בית העסק, ולא אורכת בין 30 ל-45 יום עם צורך באישור כל הגורמים.

לשיטה קיימים גם יתרונות, כמו ויתור על עמלת שורה בנקאית או צבירת נקודות בכרטיס האשראי. ובכל זאת, צרכנים רבים מעדיפים לנהל את הוראות הקבע שלהם באופן בנקאי - אם מפני שאינם מחזיקים בכרטיסי אשראי, ואם מטעמים אחרים.

מדוע, אם כך, מתעקשים פעמים רבות בתי העסק על הוראת הקבע בכרטיס האשראי? התשובה לכך טמונה, אולי, ביד הארוכה שניתנת לחברות המספקות שירותים - כמו חברות התקשורת - עמוק לכיסנו, עם מסירת פרטי הכרטיס, לצד חוסר ההקפדה של הלקוחות על הליך ביטול מסודר.

אם בהוראת קבע בנקאית ברור ללקוח שהביטול הוא מהלך שנעשה על-ידו, כשמדובר בכרטיס אשראי - משום מה סומכים לא מעט צרכנים על טוב-לבן של החברות ומסיימים את ההתקשרות מולן, מבלי לוודא שבוטלה גם ההרשאה לחיוב.

וכך, מגלים לקוחות רבים כי גם לאחר שבחרו להתנתק מהחברות, ממשיכים להיגבות מחשבונם סכומים נוספים בהמשך: זה יכול לקרות בהמשך ישיר לסדרת החיובים הקודמים, או לאחר כמה שנים - עם הערת קו רדום מרבצו וגביית סכומים ללא ידיעת הלקוח לשעבר.

* המלצה לצרכן: הקפידו על ביטול מסודר של הוראת הקבע עם ביטול ההתקשרות - ישירות מול חברת האשראי, ולא באמצעות החברה, לאחר שווידאתם כי החשבון נסגר לשביעות רצונכם.

שלום לפרטיות

מי שמחזיק בכרטיס אשראי המשמש גם ככרטיס מועדון, זכאי אולי ללא מעט הטבות - אבל גם עוקץ בצדן: העברה וקיטלוג של פרטיו האישיים במאגרי מידע, המועברים לא אחת לגורמים נוספים העלולים לעשות בו מידע שיווקי מטריד, פעמים רבות על-פי פילוח מדויק של העדפותיכם כצרכנים ושל השימוש שעשיתם בכרטיס האשראי.

האותיות הקטנות בחוזים אינן מכחישות קיומם של מאגרי מידע כאלה: פעמים רבות מותנה אחזקת הכרטיס בוויתור על הפרטיות, אולם הלקוחות כלל אינם מודעים לסעיפים עליהם הם חותמים.

לרוב מתקבלת ההחלטה על הצטרפות למועדון בספונטניות יתרה, "על רגל אחת", וכך גם נעשה הליך החתימה - מבלי לרדת לעומקן של משמעויות. כך נשאלים המצטרפים פעמים רבות שאלות אישיות רבות היוצרות פרופיל אישי, מבלי לדעת איזה שימוש ייעשה בנתונים האישיים.

"בהצטרפותו למועדון, החבר מסכים כי מידע שיקבל המועדון, לרבות פרטיו האישיים ופירוט בדבר רכישותיו, יוחזק במאגר מידע אחד או יותר"; "החברה רשאית להעביר את המידע מעת לעת לרשתות או גופים השותפים במועדון על-פי שיקול-דעתה"; "החברה רשאית למסור מידע הקשור לפירוט רכישותיו לצדדים שלישיים" - כל אלה הם ציטוטים מדאיגים למדי מתקנונים של כמה מכרטיסי המועדון הגדולים יותר בשוק.

* המלצה לצרכן: חשבו היטב בטרם חתימה אם אתם מוכנים ליטול את הסיכון במסירת פרטים אישיים - ואל תהססו לבקש את הסרת פרטיכם ממאגר מידע, כפי שמאפשר לכם החוק לעשות, במקרה של שימוש בפרטיכם על-ידי גורם מסחרי או אחר.

תעביר את זה הלאה

הצרכנית א' הביטה בפירוט החיובים החודשיים שלה, ולא הבינה: על אף שהיא תושבת בת-ים, הופיע ברשימת החיובים בכרטיס האשראי עסקה שבוצעה בירושלים. "לקח לי זמן עד שהבנתי שמדובר בעסקה שאכן ביצעתי", היא אומרת, "אלא שבית העסק העביר את שובר העסקה לבית עסק אחר - וכך החיוב נעשה על שמו. כצרכנית, מטריד אותי מאוד שיש מי שיכול לכאורה להעביר את הכרטיס שלי מיד ליד ולשרשר את העסקה הלאה. בחברות עצמן לא רואים בזה בעיה".

א' צודקת: שרשור עסקאות אכן אפשרי, במקרים מסוימים. "בהסכם שבין חברת כרטיסי האשראי לבין בתי העסק", מסבירים למשל בויזה כאל, "מתחייב בית העסק להציג לחברת האשראי שוברים המתייחסים לעסקאות שנעשו בבית העסק עצמו בלבד. במקרים חריגים עשויה החברה להתיר 'גלגול שוברים' מעסקות שנעשו בבית עסק אחר, אך הרשאה כזו תינתן על-ידה מראש ובכתב".

בישראכרט מפרטים כי מקרים כאלה תקפים "במספר מצומצם של ענפי פעילות, בהם חנויות חשמל, רהיטים ופנצ'ריות, בכפוף לחתימה מוסדרת של בית העסק עם ישראכרט". מדוע דווקא בתי עסק אלה? כנראה כתוצאה של נורמות העבודה באותם ענפים.

מבחינת הצרכן, ברור שמדובר בגורם מבלבל המקשה על המעקב התקין אחר עסקאות - מה שעלול אגב לקרות גם במקרים רבים בהם שמו הרשמי של העסק אינו זה המוכר לקונה.

* המלצה לצרכן: בכל המקרים הללו, רצוי וכדאי לברר עם חברת האשראי באיזה בית עסק מדובר בדיוק - בטרם קופצים למסקנות, וכמובן להיות ערניים ככל הניתן ולוודא כי חויבתם בדיוק על מה ששילמתם, גם אם הכותרת השתנתה.

מי נגע בעסקה שלי

ומה קורה כאשר גילית עסקה שלא ביצעת, או כזו שאינה תואמת את הציפיות (למשל על סכום גבוה מהנדרש, או כשלא התקבלה התמורה)? הכחשת עסקה היא הליך שאמור להיות פשוט, אך הלקוח עשוי להקיז דם בטרם יקבל בבטחה את כספו. במקרים מסוימים זה אכן עובר חלק; במקרים אחרים, הבירור עשוי להיות ארוך ומייגע.

בסיטואציות מסוימות הלקוח נותר חסר אונים: כך למשל במקרה של א', שגילה באיחור כי בבית-קפה שבו ישב חויב על 600 שקל במקום 60 שקל בלבד, רק בשל טעות הקלדה.

כשלקוח נקלע למחלוקת מול עסק, הוא תלוי לא אחת בנכונותן של החברות לסייע לו במצוקתו - ולעתים גם בחסדיו של בית העסק. אם יפעל נכון, הוא עשוי למזער נזקים, אך סבלנות נדרשת כמעט תמיד כחלק מהעניין.

* המלצה לצרכן: לאחר בירור ראשוני בניסיון לזהות את בית העסק או העסקה (80% מהתלונות מנופות בשלב הזה, אומרים בחברות האשראי) - אם הגעתם למסקנה שיש צורך בכך, פנו לחברת האשראי בהקדם והכחישו את העסקה. החברה נדרשת לזכות אתכם תוך 10 ימים עד לבירור הנושא, אולם חובת ההוכחה היא עליכם, כשטענה מבוססת אמורה להספיק (בהיעדר חתימתכם על השובר).

כדאי לדעת: דיווח מאוחר עלול לעלות יותר כסף, במקרים בהם הלקוח נדרש לשאת באחריות חלקית (וכעבור 150 יום פגה זכות ההכחשה).

מה שחשוב במיוחד הוא לגלות ערנות לא רק במעקב בחשבון החודשי - אלא גם בעת "גיהוץ" הכרטיס בזמן אמת; אחרת, מסתבר, תוכלו לגלות מאוחר מדי ששתיתם את הקפה היקר בחייכם.

טשטוש עקבות

ואולם, גם מי שמקפיד לעקוב בדבקות אחר חשבונות האשראי שלו עלול להיתקל בהפתעות המסתתרות בין השורות. כך קרה למשל ל-א', שגילתה יום אחד חיוב של 130 שקל בכרטיס ישראכרט שבו היא מחזיקה, בנפרד מסך החיוב החודשי. כמי שנוהגת לבדוק בתדירות גבוהה את מצב החיובים בכרטיס במהלך החודש, נדהמה לגלות כי סכום משתנה נגבה בכרטיס כבר כמה חודשים מבלי שיופיע בפירוט העסקאות הרגיל באתר.

שיחה למוקד השירות חשפה תמונת מצב בעייתית: החיובים, התברר, מקורם בעסקת "ישראקרדיט" שבוצעה בעבר במסגרת תשלום חוב גדול לרשות המקומית. בניגוד לתוכניות הקרדיט המקובלות בכל חברות האשראי (וגם בישראכרט), תוך פריסה רחבה לתשלומים קבועים בריבית גבוהה במיוחד, מדובר בתוכנית שבה משלמים בכל חודש 5% מיתרת האשראי המנוצל או 100 שקל - כשההבדל המהותי אינו רק באופן הפריסה, אלא בחוסר האפשרות לעקוב באופן שוטף, כששורת החיוב מופיעה כאמור רק בדיעבד, וגם לנציג השירות האומלל על הקו לקח פרק זמן ממושך לאתר את מקור החיוב, יתרת החוב ופרטים נוספים. א', אגב, כלל אינה בטוחה שהורתה לבית העסק על חיוב בשיטה הזו - אלא שמעולם לא יכלה לעמוד על הטעות לאחר שכבר בוצעה.

מישראכרט נמסר כי המידע על עסקאות בקרדיט מופיע באופן פשוט וברור באתר המאובטח של ישראכרט לצד כל החיובים החודשיים, תחת סעיף "תוכניות קרדיט", וכי הדיווח המאוחר על סכום החיוב בכל חודש נובע מיכולתו להשתנות בהתאם לניצול האשראי.

* המלצה לצרכן: לעקוב בשבע עיניים, במועדים שונים על פני החודש - לפני ואחרי החיוב.