הוראה חדשה של בנק ישראל עלולה להקפיץ הוצאות הבנקים

חוזר חדש של בנק ישראל: הבנקים יידרשו לכלול בהוצאות ובהפרשות על שכר פיצויי פיטורים ופרישה מוגדלים, והטבות לעובדים

חוזר חדש של בנק ישראל עשוי להגדיל באופן משמעותי את הוצאות הבנקים ואת ההפרשות הנדרשות בגין זכויות העובדים. במערכת הבנקאית מתקשים להעריך את היקף הפגיעה בהכנסות, אך הואיל והשכר בבנקים מושפע מאוד מהוותק (מנגנון "הטייס האוטומטי"), סביר כי הבנקים יידרשו להוצאות משמעותיות, לפחות בשנת המעבר - 2011. המפקח על הבנקים הוא דודו זקן.

מטיוטת החוזר שהגיעה לידי "גלובס" עולה כי בנק ישראל יחייב את הבנקים לבחון לגבי כל קבוצת עובדים האם צפוי, על סמך ניסיון העבר, כי ישולמו לעובדים הטבות מעבר לתנאים החוזיים, כגון תוכנית לפרישה מרצון או מתן פיצויים בעת פיטורין מעבר למחויבות החוזית (חודש משכורת לכל שנת עבודה).

אם ישנה הערכה כי ישולמו לעובדים הטבות מעבר לתנאים הרגילים, על הבנק להביא בחשבון במסגרת החישוב האקטוארי של ההתחייבות בגין זכויות עובדים את השיעור של העובדים שצפויים לעזוב, ואת ההטבות שהם צפויים לקבל בעת עזיבתם. כיום נהוג במערכת הבנקאית לשלם פיצויי פיטורין בשיעור הכפול ולעתים אף משולש מהנדרש בחוק.

למעשה יידרש הבנק לחשב את ההתחייבות לעובדיו על בסיס הערכות אקטואריות לגבי שיעורי העזיבה הצפויים, שיעורי התמותה ושיעורי עליית השכר עם השנים. אם עד עתה החישוב התבצע רק לפי נוסחה הכוללת את המשכורת האחרונה כפול הוותק של כל אחד מהעובדים, כעת מאחר ושכר העובדים עולה באופן פרמננטי, הבנק צריך להניח באיזה שיעור יגדל שכר העובדים מדי שנה, ולהפריש בהתאם. על הבנק גם להניח כמה עובדים יפרשו בכל שנה, ובאיזה גיל יפרשו.

דרישות נוספות

עוד נקבע כי במקרים שבהם קיימת אי-ודאות משפטית לגבי זכאות העובדים לקבלת הטבה מהותית, יבקש הבנק לקבל חוות דעת משפטית של מומחה אובייקטיבי חיצוני בתחום דיני עבודה. אם קיימת יותר מאפשרות אחת להבנה משפטית של הזכאות, חוות הדעת תפרט את האפשרויות השונות ואת הנימוקים לבחירת האפשרות שנבחרה.

יצוין כי הוצאות הבנקים בגין שכר העובדים הם סעיף ההוצאה הגדול ביותר, ומהוות כ-75% מההוצאות. היקף הוצאות השכר עמד ב-2009 על 15 מיליארד שקל, כאשר במרבית הבנקים קיימת זחילת שכר אוטומטית בשיעור של כ-5% בשנה.

הבנק נדרש גם למנות אקטואר לחישוב ההתחייבויות בגין זכויות עובדים. האקטואר יידרש לחשב מחדש את זכויות העובדים בכל פעם שיחול שינוי מהותי בהתחייבויות הבנק בגינן, למשל בזמן חתימה על הסכם שכר חדש. על האקטואר להכין דין וחשבון אקטוארי המפרט את עבודתו בהערכת התחייבויות הבנק בגין זכויות עובדים, כאשר דו"ח זה יוגש להנהלת הבנק ויצורף לדו"חות הכספיים.

על הבנק להציג בדו"חות את סכום ההתחייבות לעובדים, שיחושב על בסיס אקטוארי והמביא בחשבון את העלות הנוספת שצפויה להיגרם לבנק עקב מתן ההטבות. כמו כן, על הבנק לתת גילוי נאות לגבי שיעור עליית השכר החזוי והשפעתו על ההוצאות.