המילה הראשונה

אשכנזי אחרי צה"ל: הרמטכ"ל היוצא נהנה מזכות השתיקה בחסות הרשת הביטחונית. בקרוב מאוד הוא יהיה חייב לוותר על הזכות הזו

באתר "השפה העברית" מפורש הפתגם המשנאי "סייג לחוכמה שתיקה" כך: החכם צריך לדעת לא להגזים ולא להתפאר בחוכמתו בכל הזדמנות. המסקנה האקטואלית: גבי אשכנזי הוא כנראה איש ממש-ממש חכם. עד כדי כך שהוא לא מתפאר בחוכמתו כמעט בשום הזדמנות הנראית לעין הציבורית.

עופרת יצוקה? מרמרה? גלנט? הרפז? ברק? הרמטכ"ל היוצא לא נגרר לתקריות הירי הדו-צדדי ולקקופוניה התקשורתית, זולת ביקור מאולץ אצל טירקל; ובכלל, נדמה כי בשנותיו בקריה זכה הציבור להרבה יותר דקות אסי כהן עושה גבי אשכנזי מאשר לגולנצ'יק המקורי.

עם תוצאות קשה להתווכח. הציבור הישראלי אוהב את המנהיגים שלו מדברים חלש או בכלל לא. אפשר שזוהי האמונה, שלא לומר משאלת לב, שמי שלא מדבר ומתרוצץ בין אולפני הטלוויזיה עסוק באותם הרגעים בנטרול האיום האיראני; אפשר שזוהי ארשת הפנים הרצינית והקמטים כבדי המשמעות שעל המצח בעת שהפה קפוץ; ואפשר שקיימים הסברים חלופיים על משקל משל ה"למה הדג בצלחת".

כך או אחרת, כמו אריק שרון בזמנו, שככל שדיבר פחות כך נערץ יותר, אשכנזי נמשח למלוכה מבלי שפצה פה לגבי אף לא אחת מהסוגיות הבוערות שעל סדר היום (כלכלה? חברה? משהו?). עד כדי כך השתיקה מסנוורת, שח"כ יואל חסון מבקש לקדם את הצעת החוק שלו הקוראת לקצר את תקופת הצינון; שב-ynet מיהרו לפרסם סקר במקום בולט בעמוד הבית: "אשכנזי לפוליטיקה? הצביעו בפייסבוק"; ואפילו כבוד הנשיא עשה "לייק".

כל עוד כיהן אשכנזי כרמטכ"ל אפשר היה לקבל את השתיקה, גם אם בעירבון מוגבל. אחרי הכול, הקשקשת שקדמה לו במטה הכללי והראיון ההוא של דן חלוץ באולפן החדשות במהלך פיאסקו מלחמת לבנון השנייה הגדישו את הסאה והובילו במידה רבה אל הקיצוניות ההפוכה. תוסיפו לכך את הסלידה הציבורית העמוקה מהצ'ילבה ברק, את השממה האופוזיציונית, ואת ואקום המנהיגות העמוק שחווה ממשלת ליברמן-נתניהו (בזה הסדר) כדי להבין מדוע מחפשים פה מבוגר אחראי מתחת לפנס ולחוק הצינון.

אשכנזי מוזמן להתבשם מהמחמאות ומההצדעות בימים הקרובים, כי אוטוטו זה יסתיים. ברגע שהשתיקה תופר הוא ימוקם על הסקאלה הפוליטית. אז אמנם יישלפו החצים המורעלים של הצד המאוים, ולא רק של ברק, אבל אז גם נדע כולנו, ולא רק המתודרכים, מה עומד מאחורי האיש וסיסמאות יום העצמאות שהפליא בהן השבוע: "צריך לשמור על נכסים אסטרטגיים כמו השלום עם מצרים ועם ירדן, ולחתור להרחיב אותו ולהוציא עוד מדינות שכנות ממעגל הסכסוך".

מי? מה? באיזה מחיר? ובמילים אחרות, אדוני, כשאתה אומר להוציא ממעגל הסכסוך, למה אתה מתכוון? לחיסול ההנהגה שם, או לכינון שלום עמה תוך החזרת שטחים ופינוי יישובים? דבר חלש, אבל לפחות שיהיה ברור.

מה שעוד ברור הוא שאם אשכנזי אכן מעוניין לתפוס תפקיד משמעותי בהנהגה הישראלית בעתיד - ולא, למשל, לרפד עצמו בסקטור העסקי - מוטב שירד מן הגדר, ושיעשה זאת במהרה, כשמומנטום בידיו. אם יש דבר שאוהבים כאן עוד פחות מקשקשנים הרי הוא הססנים שמאחרים להגיב. שישאל את יואב גלנט.

צרו איתנו קשר *5988