רון שוורץ

"חינוך מיני" משתמשת בבני הנוער כמו בחצ'קון מוגלתי, על מנת לפוצץ לצופיה שכבר בגרו את החסמים שבהם התעטפו • ביקורת

משבר הפליטים. הדמוקרטיה תחת מתקפה. ביקור בדראגוורלד. סוף עונת המשמשים. המיליארדר החשוף. אבודים בעוטף. היום שבו נשברה הברית החזקה במשק. הפרקליטה שתקבע. עידן הרחפן. ודברים שרואים מראש העגורן • 10 המלצות הקריאה של רון שוורץ, עורך G

"בית הקלפים" בעונתה השישית היא חיקוי חיוור, של המציאות ושל עצמה • "נרקוס מקסיקו" מצליחה להמציא את עצמה מחדש • ביקורת

הצגה אסתטית, מלאת השראה ודמיון לגילי בית הספר היסודי

"העולם האחר" מנסה להביא את ז'אנר הדיסטופיה אל במת התיאטרון - זה עובד בצורה מאוד חלקית • ביקורת תיאטרון

בין דייגו 86' לברזיל של 2002 - והחיוך שחזר • רון שוורץ והנבחרת שהחזירה את הכדורגל לחיים

ההזדמנות האחרונה של ליאו מסי לנער מגבו את דייגו מראדונה. נבחרת ברזיל חוזרת אל זירת הפשע, ארבע שנים לאסון המינייראסו. הקרב הפוליטי בין מדריד לברצלונה מפלג את ספרד. התודעה הכוזבת של נבחרת אנגליה. מבחן המנהיגות של לואיס סוארס, והאם מוחמד סלאח ינתץ את תקרת הזכוכית של אפריקה. שישה צללים שמרחפים מעל הגיבורים (הטרגיים?) של מונדיאל 2018

"התקווה" בהבימה אומנם לוקה ב"הסברתיות" יתר, אבל היא משוחקת היטב ויודעת לגעת, לקרב ואף לנחם • ביקורת תיאטרון

הביצוע של הקאמרי ל"שורת המקהלה" הוא ברמה גבוהה, אבל כדאי מאוד לדעת למה לצפות, ולכך שלא מדובר במחזמר "רגיל" • ביקורת

"סימני דרך" נשמעת מצוין, ומצליחה להגיש את נעמי שמר כדמות אמיתית ולא רק כמיתוס מפוחלץ • ביקורת

אחרי מיחזור המחזות, הגיע שלב מיחזור העיבודים קומפלט - והפעם עם "יעקובי ולידנטל" בקאמרי • ביקורת

וגם: מה זה אומר על השינוי התרבותי שעושה האלגוריתם של נטפליקס?

רק אפשר היה לדמיין מה היה חושב על ביזור התרבות של ימינו, שבה כל צייצן, בלוגר ויוטיובר הם בעלי פוטנציאל השפעה רחב לא פחות מאשר האמן הקלאסי

"הים הכחול העמוק" היא דרמה בריטית דחוסה ומאופקת, שמשכילה שלא ליפול אל מחוזות המלודרמה הרגשנית ■ ביקורת

להצגה "דונה פלור נשואה לשניים", על פי ספרו ז'ורז' אמאדו, יש את המרכיבים לסחוף, אבל זה לא קורה ■ ביקורת

השוואה בין "מר גרין" של 2002 ל"מר גרין" של 2018, מעידה על כך שאפילו שאנחנו לא תמיד שמים לב לכך תוך כדי תנועה - החברה נעה קדימה, ואותי הפרספקטיבה הזאת מקסימה ■ ביקורת