D&B: הפדיון של משרדי עורכי הדין ב-2010: כ-13.1 מיליארד שקל

דירוג D&B חושף פדיון ענפי מרשים, אך גם עלייה במספר עורכי הדין ובמספר התיקים הנפתחים בבתי המשפט ■ הרצוג-פוקס-נאמן עדיין המשרד הגדול בישראל, פישר-בכר-חן זינק למקום השני

בעשור האחרון רשם תחום עריכת הדין בישראל צמיחה מתמדת בהכנסות, המתבטאת בזינוק בפדיון משרדי עורכי הדין מ-7 מיליארד שקל בראשית העשור לכ-13.1 מיליארד שקל בסוף שנת 2010.

נתוני הפדיון לשנת 2010 משקפים עלייה משמעותית של כ-9% לעומת שנת 2009, שבה נרשם פדיון כולל של כ-12.1 מיליארד שקל. זאת, לעומת 11.2 מיליארד שקל ב-2008.

כלומר, הפדיון הענפי לא ירד גם בתקופת המשברים הכלכליים הקשים שאירעו במדינה בעשור האחרון. לכל היותר ההכנסות התמתנו, והענף הפגין עלייה מתמדת מדי שנה של בין 1% ל-9%.

בין שנת 2008 לשנת 2009, בתקופה שבה פרץ המשבר הכלכלי העולמי במלוא עוצמתו, צמח פדיון עורכי הדין בישראל מ-10.9 מיליארד שקל ל-11.2 מיליארד שקל - עלייה של כ-2.7%. גם בין השנים 2000 ל-2001, בתקופת משבר ההיי-טק העמוק, עלה פדיון עורכי הדין מ-7 מיליארד שקל ל-7.2 מיליארד.

נתונים אלה, וניתוחים נוספים על מצבו של ענף עורכי הדין בראשית שנת 2011 ובעשור האחרון, נחשפו היום (ד') על-ידי חברת המידע העסקידן אנד ברדסטריט ישראל (B&D) במסגרת דירוג Dun's 100 השנתי שלה.

הדירוג חושף פדיון ענפי מרשים, אך בו-זמנית מצביע על מגמות מטרידות בענף עריכת הדין: מספרם של עורכי הדין גדל משמעותית מדי שנה; יחס עורך דין-אזרח בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי ובהפרש ניכר ממדינות אחרות; מספר התיקים הנפתחים בבתי המשפט נמצא שוב במגמת עלייה, לאחר שנראה היה מספר שנים קודם לכן כי שיגעון הגשת התיקים מתמתן; ויחס שופט-עורך דין בארץ אינו מעודד.

עלייה במספר עורכי הדין

בישראל ישנם כיום 46.4 אלף עורכי דין - מספר המשקף עלייה של 7% בשנת 2010 (אחרי גריעת פורשים). מנתונים שאספו כלכלני B&D עולה כי בעשור האחרון מספר עורכי הדין הכפיל את עצמו. מגמת העלייה החלה בעשור הקודם, כאשר בין שנת 1990 לשנת 2000 הוכפל מספר עורכי הדין מ-10,000 לכ-23 אלף עורכי דין.

את הנתונים הללו ניתן לייחס ל"מהפכת המכללות" - הקמת המכללות בראשית שנות ה-90, שיצרה מהפכה בעולם המשפט. שעריה של האקדמיה נפתחו לסטודנטים שלא הצליחו להתקבל לאוניברסיטה, וכך גם שערי מקצוע עריכת הדין.

אפשר להתווכח אם זה טוב או רע, והמשפטנים מנצלים כל הזדמנות להתגושש בזירת הקרב המתוקשרת בין מתנגדי המהפכה לאוהדיה, אך עם המספרים לא ניתן להתווכח.

בקצב הגידול הנוכחי, אם מספר עורכי הדין יכפיל את עצמו שוב - בתוך עשור יעלה מספר העוסקים במקצוע למציאות חסרת תקדים בעולם: עורך דין לכל 100 - ואפילו פחות, תלוי בקצב גידול האוכלוסייה.

בהקשר זה מאשר הדירוג את מה שכבר ידענו אך לא ביטאנו במספרים מדויקים: ישראל חריגה ביחס לשאר מדינות המערב; ויש בה כיום עורך דין אחד לכל 170 אזרחים. לפני עשור עמד היחס על אחד ל-275 ובעשור הקודם - ב-1990 - עמד היחס על עורך דין אחד לכל 450 תושבים. בראשית שנות ה-50 היה עורך דין אחד לכל 1687 תושבים, אם רוצים להסתכל כל-כך רחוק.

היחס הנוכחי בין עורך דין-אזרח מטריד במיוחד כאשר בוחנים אותו מול מדינות אחרות. מדירוג Dun's 100 עולה כי ביוון יש עורך דין אחד ל-263 תושבים; בארה"ב אחד ל-263; באיטליה אחד על כל 277 תושבים; בספרד - 395; בבריטניה - 406; ובגרמניה יחס עורך דין-תושב עומד על אחד ל-535.

אין פלא אם כן שנתוני Dun's 100 מצביעים על ירידת הפדיון השנתי הממוצע פר עורך דין בעשור האחרון. בעוד שבתחילת העשור, בשנת 2000, נהנו עורכי הדין מכ-305 אלף שקל פדיון שנתי ממוצע לעורך דין - ב-2010 ירד הפדיון לכ-283 אלף שקל לעורך דין.

עם זאת, הנתון ל-2010 מצביע על עלייה מתונה יחסית לשנת 2009, שבה עמד הפדיון השנתי הממוצע לעורך דין על 278 אלף שקל.

והיו גם שנים "גרועות יותר". ב-2005, למשל, עורכי הדין "הסתפקו" בפדיון שנתי ממוצע של 266.5 אלף שקל.

המזנק: פישר-בכר-חן

השנה מציינת חברת D&B ישראל 31 שנות פעילות לדירוג Dun's 100. הדירוג שפורסם היום סיכם את העשור האחרון - משנת 2000 ועד 2010 - וכן יובל במשפט הישראלי, אשר נחגג אמש (ג') באירוע מיוחד שערכה לשכת עורכי הדין בירושלים.

כבכל שנה, נערך במשרדי החברה המפגש המסורתי של ראשי משרדי עורכי הדין הגדולים, אשר במהלכו נחשף דירוג 21 משרדי עורכי הדין הגדולים - לפי מספר עורכי דין המועסקים בהם.

בשנים האחרונות לא נרשמו התרגשויות מיוחדות בעקבות חשיפת דירוג הגודל. תמונת ההובלה של משרדי עורכי הדין לא השתנתה משמעותית: הגדולים שמרו בקנאות על מקומם בשלישייה הפותחת, וגם אם מתחת לדרגות אלה היו שינויים, איש לא התעניין באמת אם המשרד ה-7 בגודלו עלה למקום ה-6, ה-20 עלה ל-16 וכדומה.

אלא שהשנה חלו שוב שינויים גם בשלישייה הפותחת: משרד עורכי הדין פישר-בכר-חן-וול-אוריון מפתיע עם זינוק מרשים מהמקום הרביעי בדירוג ישירות אל המקום השני, עם 139 עורכי דין.

לפני קצת יותר מעשור מנה משרד פישר-בכר-חן 11 עורכי דין בלבד. את המשרד ייסד ב-1958 יששכר פישר, אך את הזינוק שלו עשה רק מאז "ריענון הפנים" שעבר בראשית שנות ה-2000, כאשר הצטרפו אליו שותפים חדשים - עורכי הדין רובי בכר, אמיר חן, גיל אוריון ואברמי וול, שהובילו את המשרד להישג מרשים ביותר - שיעור הצמיחה הגבוה בישראל מראשית שנות האלפיים.

הקפיצה של פישר-בכר-חן-וול-אוריון דחקה את משרד גולדפרב מהמקום השני לשלישי, והוציאה מהשלישייה הפותחת את משרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדווין, שהוא צעיר יחסית, שהפגין צמיחה משמעותית בשנים האחרונות.

בדומה לשנת 2009, ולשנים האחרונות בכלל, המשרד הגדול בישראל הוא עדיין הרצוג-פוקס-נאמן, אך הפער בינו לבין האחרים הולך ומצטמצם. אם המשרדים שתחתיו, בהם פישר-בכר-חן, ימשיכו להפגין את קצב הצמיחה שהפגינו בשנים האחרונות, ייתכן כי נראה שינוי משמעותי ביותר בדירוגים - אובדן הבכורה של משרד הרצוג-פוקס-נאמן - כבר בשנים הקרובות.

מהשוואה של נתוני דירוג Dun's 100 לגבי 21 משרדי עורכי הדין המובילים, מסתמנת עלייה של 6% במספר עורכי הדין אשתקד ל-1,935 עורכי דין, לעומת 1,822 עורכי דין בתקופה המקבילה אשתקד.

הפרמטר הראשי לדירוג המשרדים הוא מספר עורכי הדין בסוף שנת 2010. הפרמטרים המשניים לדירוג, במקרה שנמצא אותו מספר עורכי דין, הם מספר המתמחים וסך כל המועסקים במשרד.

הדירוג המלא לשנת 2011 כולל כ-180 משרדי עורכי דין. בדירוג החלקי שהוצג היום נחשפו 21 המשרדים הגדולים המעסיקים 533 שותפים, 1,935 עורכי דין ו-422 מתמחים.

עוד שינויים בולטים בדירוג 2011: משרד מ. פירון עלה מהמקום ה-7 אשתקד למקום ה-6; משרד גורניצקי עולה 3 שלבים ומדורג במקום ה-8 השנה; עמית, פולק, מטלון עלה שני שלבים, מהמקום ה-17 ל-15; וארדינסט, בן-נתן קפץ 3 דרגות, מהמקום ה-19 למקום ה-16.

סיכום יובל
 סיכום יובל

21 הגדולים
 21 הגדולים

מערכת המשפט: ירידה לצורך עלייה

זו השנה השנייה שבה נכנסים כלכלני D&B גם אל קרביהם של בתי המשפט בארץ ובוחנים את היחס המספרי בין עורכי הדין לשופטים ואת העומס על מערכת המשפט. בעקבות התאבדותו השנה של השופט מוריס בן-עטר, אשר כתב במכתב שהותיר אחריו "העומס הכריע אותי", הוצת שוב הדיון על העומס הבלתי נסבל המונח על כתפי השופטים, ועל אי-יכולתם להתמודד עם כמות התיקים המונחת על שולחנם מדי יום.

בשנה שעברה דיווחנו ב"גלובס" כי נתוני Dun's 100 מצביעים על "אור בקצה המנהרה" עבור השופטים, שכן מ-2005 ועד 2009 חלה ירידה במספר התיקים שנפתחו בבתי המשפט.

ב-2005 נפתחו יותר מ-1.6 מיליון תיקים בערכאות השיפוטיות השונות (ללא בג"ץ), וב-2009 נפתחו קצת מעל מיליון תיקים "בלבד". ב-5 השנים האחרונות נראתה מגמת ירידה במספר התיקים, שהתבטאה בהפחתה של כ-100 אלף תיקים מדי שנה.

נתוני אשתקד התבססו על מלאי התיקים הכולל בבתי המשפט השונים, אך השנה נאלצו כלכלני החברה להסתפק בדוח של הנהלת בתי המשפט על "התיקים העיקריים" שנפתחו בלבד, ללא תיקים אחרים.

אך גם הנתון הזה מספיק כדי להראות כי מגמת הירידה במספר התיקים נבלמה, התהפכה, ואולי מעולם לא הייתה. בשנת 2010 נפתחו בבתי המשפט 697 אלף תיקים חדשים, לעומת 668 אלף בשנה שקדמה לה - גידול של 29 אלף תיקים.

אם חוזרים לאחור נראה כי ב-2005 נפתחו 679 אלף תיקים עיקריים, ב-2006 נפתחו 729 אלף תיקים, ואז לכאורה נראתה ירידה ל-686 ב-2007, ו-654 תיקים עיקריים שנפתחו ב-2008.

המצב לא מעודד, אך אפשר אולי להתנחם בכך שעוד לא שברנו את ה"שיאים" השליליים שאליהם הגיעה המערכת: השנים 2003-2004 ו-2006 היו העמוסות ביותר במערכת המשפט - נפתחו בהן 717 אלף תיקים, 787 אלף ו-729 אלף תיקים בהתאמה.

יצוין כי הנתונים אינם כוללים את התיקים שנפתחו בערכאה הגבוהה במדינה, בג"ץ, שגם שם חל גידול משמעותי במספר העתירות שהוגשו בשנים האחרונות.

הפילוח הגיאוגרפי של משרדי עורכי הדין מול מספר השופטים בישראל מגלה כי בעוד עיקר עורכי הדין (72%) נמצאים בתל-אביב והמרכז, פועלים רק כמחצית מהשופטים באזור תל-אביב והמרכז.

תמונה דומה מתגלה גם בפילוח שביצעו כלכלני D&B ישראל ב-100 המשרדים הגדולים בישראל, לפיה 85 מהמשרדים הגדולים נמצאים באזור תל-אביב והמרכז, וכי הסניף הראשי או היחידי של 18 מתוך 20 המשרדים הגדולים בישראל ממוקם אף הוא בתל-אביב או באזור המרכז.

Dun's 100 כולל השנה גם נתונים חדשים על הגידול במספר השופטים ב-50 השנה האחרונות, וכן על היחס בין העלייה במספרם לעלייה במספר עורכי הדין.

באופן לא מפתיע, בפרספקטיבה של זמן, נראה כי מערכת המשפט עצרה במקום בכל הנוגע למינוי שופטים; זאת, בעוד מספר עורכי הדין שמייצרים להם עבודה - בשם לקוחותיהם - צמח בשיעור חסר תקדים.

לפני יובל היו בישראל כ-130 שופטים וכ-2,300 עורכי דין. 50 שנה חלפו, האוכלוסייה גדלה מכ-1.4 מיליון ליותר מ-7.5 מיליון, מספר עורכי הדין זינק לכמעט 50 אלף, אך מספר השופטים גדל ל-632 בלבד.

בשני העשורים האחרונים גדל היחס בין מספר השופטים למספר עורכי הדין יותר מפי 2.5 - בעוד שבשנת 1980 היה שופט אחד לכל כ-30 עורכי דין, בסוף שנת 2010 ישנם כ-73 עורכי דין לכל שופט.

מישהו יכול עדיין להביע תמיהה נוכח הקריסה של השופטים?