אישה בורחת מפיננסים

מנהלי החשבונות הן מנהלות, היועצים בבנק הן יועצות - ובבית אנו בורחות מאחריות זו

30 דקות נסיעה ממקום מגורי חיות נשים בדוויות שאין להן כל נגישות לכסף. הן עוברות מבית אביהן לבית בעלן מתמיכה מסוג אחד, לתמיכה מסוג אחר. במרבית המשפחות בעולם החילוני, המתיימר לשוויוניות מגדרית, הרכוש והכסף שייכים לכל המשפחה והאחריות עליהם מוטלת, לפחות לפי הצהרה על שני בני הזוג, ועדיין ברוב המקרים ניצבת האישה חסרת אונים לחלוטין בכל הקשור למצבה הפיננסי, אם בעלה לא בסביבה.

במה זה שונה מאותה בדווית או אישה חרדית שהאישה החילונית נוטה לרחם, ולחילופין להתנשא, עליה?

לכולם ברור שאי-אפשר לחסוך יותר מדי לפנסיה. לחסוך פחות מדי, כואב יותר מאשר לחסוך יותר מדי, אבל בעולם הפיננסי בכדי ש- 2% יהפכו ל-20% ו-5% בשנה ל-50%, צריך שהכסף יעבוד 10 שנים. יש דברים שאנחנו לא אוהבים לחשוב עליהם, עד כדי כך לא אוהבים לחשוב עליהם שאנחנו מעדיפים לברוח מהם כשרק אפשר, ולזרוק את האחריות על מישהו אחר.

כולם בורחים, הגברים נשארים

במקרה של השיח הפיננסי יש עדויות רבות לכך שהבריחה ממנו חוצת מגדר - גברים כנשים לא מתים על העיסוק בנושא, אבל דווקא גברים בדרך כלל נשארים עם תפוח האדמה הלוהט ביד. אף אחד לא רוצה להתעסק עם הבנק, רואה החשבון, היועץ הפנסיוני וכו׳, אבל בסוף היום במרבית המשפחות הגבר נאלץ לעשות זאת.

לא סתם הציג בנק מזרחי סאגה שלמה על הקושי לעבור מבנק לבנק, שהגיבור שלה הוא דביר. באמת רובנו לא רוצים לעסוק בסוגיה, לחשוב, לבדוק להתלבט, להתמודד. ובכל זאת דביר ולא אשתו הוא המתמודד, מתגבר על הקושי ומטפל במעבר מבנק לבנק על אף שהפרסומת (לפחות בגל הראשון של הקמפיין) רמזה שיכול להיות שהיא, כלומר אשתו, מוכשרת יותר לעשות זאת.

חשובנה, בבקשה, מה ההסתברות שאתן תכנסנה להרצאת העשרה בנושא פיננסי במתנ"ס או במקום העבודה, לעומת ההסתברות שבן זוגכן או הקולגה שלכן לעבודה יעשה זאת? כמו בהיבטים רבים אחרים בחיינו ברגע שעוברים סף מסוים בלמידה, אנחנו מגלים שהשד אינו נורא כל כך ואולי אם נגשים לתפוח אדמה לוהט עם סכין ומזלג, חמאה ומלח הוא אפילו טעים.

השבוע שאלו אותי איזה אחוז מלקוחות המסחר העצמאי (לקוחות המנהלים בעצמם את תיק ההשקעות שלהם) הן נשים. ניחשתי שכ- 30%, אבל כשביררתי את המספרים, גיליתי שהיחס הוא יותר קרוב לאחת מעשרה בלבד!

כמה תתאמצו בשביל 20% הנחה

רובנו עובדים ועובדות מאוד קשה על מנת להתפרנס ולחסוך. חשבו, או בעצם חשובנה, עד לאן אתן מוכנות לנסוע וכמה אתן מוכנות להתאמץ כדי לקבל 20% הנחה בקניות. תוספת תשואה בסך 2% בשנה על החיסכון, מצטברת בעשר שנים לתוספת 20% בכסף הרשום על שמכן בלי שעות נוספות, בלי משרה נוספת, רק כי למדתן מספיק בשביל לשאול את השאלות הנכונות ולבקש את הבקשות הנכונות.

שימו לב: רוב היועצים בבנק הן יועצות, רוב מנהלי החשבונות הן מנהלות. זה לא שיש איזה הבדל פזיולוגי או יתרון בעוצמת האונה הימנית או השמאלית, שמאפשר לגברים להתמודד טוב יותר עם תוכן בתחום. אנחנו פשוט בורחות מהר יותר מהאחריות הזו.