האמת נמצאת בין המספרים

1. הטבלאות של משרד האוצר תמיד נראות נפלא. בטבלאות האלה כולם מרוויחים בסדר, אפילו יופי, גם העובדים הסוציאליים. יוצאים לשביתה? נשלח את הטבלאות. אלא שהטבלאות האלה תמיד משקרות. הן מבליטות את הממוצע, ומעלימות את השכיח. לאחד הטריקים הידועים קוראים "שכר חודשי בחישוב שנתי". מה זה אומר? לוקחים את דמי ההבראה שמקבל עובד על-פי חוק, נניח 4,000 שקל, ומחלקים ב-12 חודשים. וראו זה פלא, שכרו של העובד נופח בטבלה ב-333 שקל בכל חודש. החבר'ה האלה במשרד האוצר לא פראיירים. אחרת הם היו עובדים סוציאליים.

2. השכר ההתחלתי של עובד סוציאלי, אחרי השלמת הכנסה ותוספות שונות, עומד על 4,507 שקל ברוטו בחודש. הוא נשאר כזה עד ותק של שנתיים, אבל אחרי חמש שנים הוא כמעט עשיר: 5,228 שקל. בשירות הציבורי מתגמלים על פי ותק, וזה בהחלט מבורך ביחס למקובל בסקטור העסקי, אבל הצעירים נותרים עם שכר עלוב. דווקא הם, המוכשרים, בעלי המוטיבציה, אלה שלמדו עבודה סוציאלית מתוך תחושת שליחות, מקבלים סטירת לחי ממבנה העסקה מעוות. שתי אפשרויות עומדות בפניהם: לחלום על שכר שפוי בעוד 20 שנה כדי שיוכלו לתת לנכדים את מה שלא יכלו לתת לילדים, או לנטוש את המקצוע.

עכשיו הצעירים בחרו באפשרות שלישית: לצאת למאבק. הם המנוע האמיתי מאחורי השביתה הזאת, וגם בהסתדרות יודעים את זה. לכן בארגון מדברים בפעם הראשונה ובלשון שלא משתמעת לשתי פנים על תוספות שכר דיפרנציאליות. עכשיו השאלה איננה איך יחלקו את הכסף, אלא כמה כסף יקבלו.

3. 35% מהעובדים הסוציאליים מועסקים כיום בעמותות. גם זה סוג של טריק: משרד האוצר אומר שאין תקנים לעובדים סוציאליים, אבל הוא מתכוון בעצם שאין תקנים לעובדי מדינה. לעובדים שיועסקו בעמותות יש תקנים בשפע. שכה ירבו. ככה ברשות מקומית אחת תמצאו עובד סוציאלי שזוכה להחזרי הוצאות ומתקדם בדרגות השכר עם הוותק, ולצדו עובד סוציאלי שנאלץ להסתפק במשכורת של 4,000 שקל בשורה התחתונה של התלוש, בלי אותיות קטנות. להלן: עובד עמותה. עכשיו דורש איגוד העובדים הסוציאליים להחיל את ההסכם שיתגבש גם על עובדי העמותות, כך שאלה ייהנו מאותן דרגות שכר ומאותם תנאים. איפה הבעיה? ההסתדרות כבר מגמגמת בכל הקשור להחלת ההסכמים, והיא עשויה להסתפק בתוספות שכר שישפרו את השכר ההתחלתי של עובדי העמותות, אך מבלי שאלה יהנו מתוספות ותק או מביטחון תעסוקתי. זו בשורה לאלה שמעוניינים בעבודה זמנית, לא יותר מזה.

4. בסוף, הכול שאלה של מומנטום. כל זמן שיונית לוי תמשיך לפתוח את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 בעניין העובדים הסוציאליים, השביתה הזאת תימשך כדי למנף הישגים. הבעיה היא שהתקשורת נוטה להתעייף, ולעבור לנושא החם הבא. גזר הדין של משה קצב, למשל. או סתם מעטפות שוחד של איזה פוליטיקאי ופקיד ציבור אחר. במשרד האוצר יודעים את זה היטב, ולכן לא בטוח שהם ימהרו לחתום על הצ'ק. לא מדובר בשביתה בנמל עם נזקים של מיליארדים, וגם לא בעצירת הטיסות בנתב"ג, לא עלינו. בסך הכול כמה פקידי סעד שלא יענו לטלפון, כמה ילדים במצוקה שיישארו בלי מענה. זהו משחק שח אכזרי, משחק של טבלאות ומספרים.