בלי עיני - ובלי תוספות שכר

1. בסופו של דבר, העלות היא שקובעת. הכסף. זה מה שניסו להסביר בהסתדרות ובאיגוד העובדים הסוציאליים בשבוע האחרון, אבל זה לא עזר. חברי מרכז האיגוד דחו אתמול (א') את הסכם השכר שגובש מול משרד האוצר, כי הם דבקו באותם עקרונות שהציבו בתחילת המו"מ: שינוי מהותי בטבלאות השכר שיעניק אופק לקידום משמעותי עם השנים. לא רק תוספת שכר.

אבל גם אם מאמצים את הטענה של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, שלפיה הוא "השיג את המקסימום" עבור העובדים הסוציאליים מבחינת עלות ההסכם, הרי שאפשר לערער על כך. עיני השיג הסכם בעלות של 250 מיליון שקל, בזמן שמשרד האוצר מודיע כי הסכים להעניק לציבור הרופאים תוספות שכר בעלות של מיליארד שקל. זה עוד לפני שהרופאים הכריזו על סכסוך עבודה, כשברור לשני הצדדים שהמספר הזה ישופר משמעותית. גם על הטענה הזו אפשר להתווכח: העלות היא תמיד פונקציה של השכר הנוכחי, וכל אחוז של תוספת עבור הרופאים שווה ל-55 מיליון שקל. אי-אפשר לתת לרופאים, או לכל סקטור אחר לצורך העניין, פחות מ-1% לשנה. אבל את העובדים הסוציאליים זה לא באמת מעניין. אם אפשר לתת מיליארד שקל לרופאים שמרוויחים בממוצע 25 אלף שקל ברוטו, מדוע להם לא מגיע סכום דומה? אפילו חצי? עובדי הנמלים שבתו שעתיים בלבד וקיבלו תוספת שכר של 1,320 שקל בממוצע בחודש - ממש כמו שאמורים היו לקבל העובדים הסוציאליים במסגרת ההסכם שגובש. עבור עובדי הנמלים מדובר ב-6%, ואילו לעובדים הסוציאליים מדובר ב-25%. אבל הכסף הוא שקובע, לא האחוזים.

2. הסיכוי שהעובדים הסוציאליים יקבלו עכשיו יותר, שואף לאפס. למשרד האוצר אין שום כוונה להביך את עופר עיני, אחרי שזה הצהיר כי השיג את המקסימום עבורם. למעשה, לא מן הנמנע כי משרד האוצר יבקש אפילו לסגת מכמה הבנות שכבר סוכמו. ההסתדרות רשמה במסגרת ההסכם הישג חסר תקדים שלפיו גם עובדים סוציאליים המועסקים בעמותות יוצמדו בעתיד לכל תוספות השכר שיקבלו עובדי המגזר הציבורי, ובנוסף נקבע עבורם שכר מינימום מיוחד של 7,100 שקל. במשרד האוצר ראו בכך ויתור אידאולוגי הנוגד את עיקרון ההפרטה, ועכשיו זו ההזדמנות עבורם לדקלם מחדש את ספריו של מילטון פרידמן.

3. עיני ציין היום כי הוא לא חייב היה לאפשר לאיגוד העובדים הסוציאליים להצביע על ההסכם. הוא רשאי היה לחתום על ההסכם כמי שעומד בראש הארגון היציג של העובדים הסוציאליים, אבל הוא כיבד את בחירתם הדמוקרטית, כך הסביר עיני, ואימץ בכך למעשה את המדיניות של הארגון המתחרה בו, "כוח לעובדים", שהניף את הדמוקרטיה כדגל הראשי שלו. מנהלים מו"מ, משתפים את העובדים, מגבשים טיוטה ומביאים אותה להצבעה. זה עיקרון יפה מאוד שעבד בין היתר באוניברסיטה הפתוחה, אבל הוא גם פתח לצרות צרורות ביחסי עבודה. הנה, העובדים הסוציאליים נכנסים עכשיו לשבוע השלישי של השביתה, וכמו שזה נראה היא תימשך עוד שבועות רבים עכשיו. כי ההסתדרות הביאה הסכם, אבל הם דרשו מהפכה. ככה הם נותרו בלי עופר עיני, עם הרבה עקרונות, אבל בלי תוספות שכר.