אש בכרמל

באוקטובר 2010, כשראש הממשלה יצא מגדרו כדי למנוע את מינויו של כרמל שאמה-הכהן ליו"ר ועדת הכלכלה, היה נדמה שמאחורי מאמציו מסתתר סיפור אחד מרכזי: תמלוגי הגז. שאמה מיתג את עצמו כמוביל המאבק להעלאתם וכאויב הטייקונים, בעוד שמתחרהו על הג'וב, מקורבו של נתניהו אופיר אקוניס, דווקא גילה אמפתיה כלפי יצחק תשובה וכלפי שותפיו. גם שאמה סבר תחילה שזה העניין, אולם מאז שנתניהו אימץ את מסקנות ועדת ששינסקי, הוא מאמין ש"אולי היו גורמים אחרים".

למשל?

"יש אנשים שנשבעים שזה קשור למאבק בין 'ידיעות אחרונות' ל'ישראל היום'. אומרים שמישהו מכר לנתניהו שאני פיון של נוני מוזס".

ויש בזה משהו?

"זה הזוי. לא מכיר את האדם, אין לי ניסיון טוב במיוחד עם ידיעות (עוד על כך בהמשך. א' ר'). אבל אמרו לי 'מישהו השפיע על נתניהו ומכר לו את הסיפור הזה'. מישהו שיותר משהיה לו אינטרס שאני לא אכנס, היה לו אינטרס שאופיר יישאר".

 כרמל שאמה / צלם: יונתן בלום

מי זה המישהו הזה?

"היה ברור מי הפטרון של אופיר - שעיה סגל (יועץ תקשורת המקורב לנתניהו, א' ר'). משרדי הפריימריז שלו היו במשרדים של סגל. ואחרי זה הוא ייצג בוועדה גופים, חלקם הגדולים במשק, לרבות יצחק תשובה. היום סגל אומר ללקוחותיו שהוא לא יכול יותר ללכת לוועדת הכלכלה".

נסגרה בפניו דלת?

"כן, בוודאות. סגל לא יכול לפנות אליי כי אני יודע שהוא עמד מאחורי המהלך למנוע ממני לקבל את התפקיד, ובגלל זה אין לו היום גישה. תבין, זה שכיו"ר הוועדה אתה קובע מה יעלה לסדר היום, מתי תיערך הצבעה - זה דרמטי, ואנשים מתפרנסים מזה בצורות אדירות. אני רואה היום, כשאני היו"ר, איך מגיעים לכל מי שאיכשהו יכול להשפיע עליי ומנסים לגייסו לטובת העניין".

ולמי מגיעים? מי ה"שעיה סגל" שלך?

"זהו, שלי אין".

לכל אחד יש מקורבים.

"חבריי הטובים לא עוסקים בלובינג. אצלי איש לא יכול להשפיע, לא בדברים כאלה ולא בהבטחות פוליטיות. נכון אלוהים נותן לכל אחד יתרונות וחסרונות? היתרון שלי הוא שאני חסין ללחצים. להפך, לחץ מחזק אותי. ברגע שמישהו מתחיל ללחוץ, ובטח כשמאיימים - וגם זה קרה - אני מרגיש הכי בטוח, כי אני יודע שאין לו טיעון אמיתי כדי לשכנע".

בשבוע שעבר חולל שאמה סערה, כשטען ש"חברי ליכוד" איימו שאם יתמוך בחוק ששינסקי, "נחסל אותך פוליטית". תחילה לא נקב בשמות, אולם לבסוף אישר את השמועות שמדובר בח"כ חיים כץ - חברו לסיעה, וחבר של קובי מימון מישראמקו העתידה להיפגע מהעלאת המיסוי על הגז, וכן יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, שאלפי חברי מרכז ליכוד סרים למרותו.

השבוע הסלים המאבק בין השניים כשכץ הודיע שעבר בדיקת פוליגרף, שהפריכה את טענות שאמה כי איים עליו, וקרא לנתניהו לחייב את שאמה להיבדק גם כן. שאמה הביע נכונות להיבדק, בתנאי שכץ ייבדק גם הוא ב"מכון מוסכם ולא מוזמן על-ידו", ויישאל על איומים כלפי ח"כים ושרים בעניין ששינסקי, ועל סיוע שהעניק למימון. אם אמצא שקרן, אמר שאמה, אתפטר מהכנסת. "אני יודע מה המציאות, ולא ישכנע אותי גם אם כץ יביא ארבעה פוליגרפים", אומר שאמה ל-G, "אני יכול להתעלם ממה שאמרו לי מקורביו, אבל ממה שהוא דיבר איתי בעצמו אני לא יכול להתעלם".

מה הוא בדיוק אמר?

"לא אפרט כדי לא לשבש הליכים אחרים. בוא נגיד שהוא לא בירך אותי על התמיכה בששינסקי".

אבל עובדה שלא התלוננת במשטרה.

"זה אתה אמרת. כל מה שברשותי עומד לרשות מי שאחראי לבדוק את הדברים האלה. כשח"כ אומר כך בגלוי, זה שווה הרבה יותר מהגעה לתחנת משטרה".

"אתה יודע מי הטייקונים האמיתיים? ועדי העובדים הגדולים", אומר שאמה. "לא הטייקונים של ההון, הטייקונים הפוליטיים. שם אתה רואה את חובת האמונים שהח"כים חייבים להם, כי אנשים רוצים להיבחר שוב. וכשבא מולך ועד של חברת החשמל, של הנמלים, ההסתדרות, ראשי ערים - הם משפיעים. לא בכסף, אלא בעוצמה פוליטית, שזה המטבע שהכי מדבר לפוליטיקאים".

ועד עובדי הנמלים חזק יותר מתשובה ומדנקנר?

"ודאי, אין ספק. אם לחברות הסלולר היו ועדי עובדים, למשל, מאבקן על דמי הקישוריות היה אחר. מצד אחד החברות מרוויחות מזה שעובדים אצלם צעירים וזמניים, מנגד אם עובדי הסלולר היו מאוגדים, הם יכלו להיות צבא פוליטי. בניגוד לעליהום על חברות הסלולר, שכולם נהנו לחבוט בהן כי אין מי שיחזיר, במאבקים מול כוח של ועדים הרבה ח"כים נושרים בדרך".

אז לדנקנר כדאי ליזום ועד בסלקום?

"נכון. מצד אחד זה נגד האינטרס שלו, מצד שני פה ועד היה משרת אותו. במאבק על מחירי הסולר, למשל, חברות הדלק שינו טקטיקה והתחילו להגיד 'ניאלץ לפטר עובדים'. פנה אליי יו"ר הוועד בסונול, שבמקרה הוא גם ראש סניף בליכוד. משתמשים בהם".

תשובה לא עצר את ששינסקי ודנקנר לא מנע את הפחתת דמי הקישוריות. אז אולי כוחם של הטייקונים לא כזה גדול, והוא בעיקר מספק כותרות לח"כים?

 כרמל שאמה / צלם: איל יצהר

"הרבה פעמים שאלו אותי 'איך אתה לא מפחד לעמוד מולם? יש לך פריימריז, תרצה תרומות, יש להם השפעה בתקשורת'. אני מאמין שהכוח שניתן לח"כ הוא כזה שברגע שהוא מקדם משהו צודק, בשכל ובנחישות ובלי לזגזג ולחשוש, הוא ינצח כל טייקון. הידיים הכי חזקות של כל טייקון יותר חלשות מהכוח שהעם הפקיד אצל ח"כ בודד".

אתמול (רביעי) אמורה הייתה ועדת הכספים להצביע על חוק ששינסקי. ביום שלישי, מועד סגירת הגיליון, היה שאמה אופטימי: "אני מעריך שזה יעבור. יש סיכוי אפילו שחלק מהח"כים מהליכוד יתמכו".

הקווים השחורים

לא מעט "טייקונים פוליטיים", וגם טייקוני הון, מחזרים בתקופה האחרונה על פתחו של שאמה. הח"כ הצעיר (37) אמנם סוגר רק עכשיו שנתיים בפרלמנט, אולם מינויו ליו"ר ועדת הכלכלה עושה את שלו. הרפורמה בשוק כרטיסי האשראי, רפורמת היבוא המקביל, תפקוד תאגידי המים, מחירי הדלק, שוק הגז למשקי בית, הגברת התחרותיות בענפי התקשורת השונים, החוק להגבלת קבוצות ריכוז, הרפורמה ברשות השידור ועוד שלל נושאים בהיקף של מיליארדים מצויים על שולחנו. לא לחינם אומרים לוביסטים ש"הכי טוב זה לתפוס את יו"ר ועדת הכלכלה". תקנון הכנסת מקנה לו את הסמכות הבלעדית לקבוע מה יעלה לדיון ולהצבעה בוועדה, ומה ייקבר.

"יש 400 חוקים שמחכים בצנרת הוועדה", אומר שאמה. "יש עשרות או מאות תקנות. בשנתיים האחרונות נמרחו דברים בוועדה. היא שיחקה לרוחב, לא בעטה לשער. לא עמדה בקצב. אני מגלה חוקים מאוד חשובים שבמשך שנים לא הועלו על סדר היום, או הועלו והורדו בגלל לחצים. אתה שומע על זה, אבל עד שאתה לא בתפקיד, אתה לא באמת מבין את רמת הלחצים שמופעלים על יו"ר הוועדה".

כשניצח במאבק על התפקיד, נהנה שאמה להכריז ש"לתשובה אין סיבה לחייך. ברגע האמת אני אחזיק בפטיש". אלא שחוק ששינסקי כאמור, נותב לבסוף לוועדת הכספים דווקא, ורק לאחר מאבק הוסכם ששאמה ישתתף בה וינהל חלק מהישיבות. דקות לפני הדיון ביום ראשון שעבר אמר שאמה שיש לאמץ את המלצות ששינסקי כפי שהן, אולם "אם תהיה דינמיקה של פתיחת ההמלצות בכיוון של הורדת המיסוי כלפי מטה, נפתח את זה כלפי מעלה".

זה בדיוק מה שקרה: מירי רגב ואחרים הציעו להוריד את ההיטל המקסימלי מ-50% ל-40%, ושאמה מיהר להציע העלאה ל-60%.

אתה לא חושש שזה יהפוך לשיטה, שאם תביע עמדות בעייתיות יעבירו את הנושא לדיון בוועדה אחרת?

"יש ניסיונות כאלה. האוצר מעדיף שכל חקיקה שלו תהיה בכספים. זה המגרש הביתי שלו, יש לו שם תן וקח עם הח"כים ועם היו"ר (משה גפני, א' ר')".

שאמה מדגים באמצעות הרפורמה בכרטיסי האשראי המקודמת לאחרונה, שם עשה האוצר לדבריו תרגיל מעניין. כך, אף שמדובר בתחומי הגבלים עסקיים וצרכנות השייכים לוועדת הכלכלה, הוענקה לה הכותרת "תיקון לחוק הבנקאות", וחוק הבנקאות שייך לוועדת הכספים. "זה מאבק תמידי", אומר שאמה, שלאחר מאבק הצליח להשאיר גם את הנושא הזה אצלו. "רוני בר-און הזהיר אותי, 'שים לב מה עושים לך, מתחילים לקחת לך נושאים כדי שלא אתה תכריע'".

יש ניסיון לסרס את ועדת הכלכלה?

"יש ניסיון כזה. אני אלחם עד החוק האחרון, לא אוותר על דבר. אם האוצר ינסה להפוך את ועדת הכלכלה לוועדת קישוט, אני אהפוך אותו למשרד לקישוט".

יש איומים גם בנושאים אחרים חוץ מששינסקי?

"כן. מנסים לאיים עליך דרך התקשורת, לאיים בלחץ פוליטי. יש פעילים פוליטיים, ח"כים שמתערבים. אבל אין איומים של קווים שחורים, כמו שיש בשלטון המוניציפלי".

למה הכוונה ב"קווים שחורים"? כחבר מועצת עיריית רמת גן קיבלת איומים על חייך?

"לא אמרו 'אנחנו הולכים לרצוח אותך', אבל בוא נגיד את זה ככה: דאגו להפגיש אותי עם גורמים שלא מגישים כתבי תביעה".

מי קורא את התקציב?

עד בחירתו לכנסת שימש שאמה כאופוזיציונר אגרסיבי במיוחד לצבי בר, ראש עיריית רמת גן, כשהמהלומות המילוליות בין השניים כוללות פנינים כגון "פושע" (שאמה על בר) ו"צואה" (בר על שאמה). שאמה אחראי, בין השאר, לחקירת בר בחשד לקבלת שוחד מיזמים (המשטרה המליצה על העמדה לדין, הפרקליטות טרם הכריעה).

נראה שכאן טמון המפתח להבנת התנהלותו של הח"כ הצעיר. הוא אינו חושש לצאת נגד בעלי ההון או מוקדי הכוח בליכוד שבידם עתידו הפרלמנטרי, משום שהוא אינו רואה בהכרח את עתידו בכנסת. לטענתו הוא טרם החליט אם יתמודד בבחירות הקרובות, אך הוא מאשר ש"החלום שלי הוא להיות ראש עיריית רמת גן". כשזה היעד, חשיפה חיובית בתקשורת כלוחם צדק חשובה לא פחות, ואולי הרבה יותר מחברי מרכז הליכוד.

 כרמל שאמה / צלם: אוריה תדמור

שאמה משיג אותה בגדול: כמעט ולא חולף יום מבלי שדבריו זוכים לכותרת - מהצעות להוזלת הפופקורן בקולנוע וכלה בששינסקי. מבקריו רואים בו פופוליסט, או כלשון התגובה שפרסם ח"כ חיים כץ להאשמות שאמה כלפיו: "אין גבול למה שהאיש מוכן לעשות בשביל כותרת בעיתון. שאמה הוא לא יותר מכלומניק פרלמנטרי שעדיין לא הכניס לספר החוקים ולו פסיק אחד".

שאמה מתגונן ואומר שדברים שהוביל ושהוצגו כפופוליסטים, הפכו בהמשך למדיניות הממשלה: "בתחילת הקדנציה הגשתי הצעה לקיצור החופש הגדול. הממשלה והסתדרות המורים טענו: פופוליזם. משרד החינוך הפיל את זה. בהמשך גדעון סער הקים ועדה, והתברר שהמלצותיה ברוח ההצעה שלי.

"גם בעניין הגז, הרבה לפני ששינסקי הצעתי להעלות את התמלוגים ב-18%. לימים חברות הגז התחננו אליי שאעלה שוב את ההצעה. היום הן מוכנות לחתום עליה בחפץ לב".

הצטרפת לביקורת על מחירי הדלק רגע אחרי שהצבעת בעד התקציב שכלל את ההעלאה. זה לא פופוליזם?

"היו שתי הצבעות - הצבעה בוועדת הכספים על ההעלאה, שבה לא הספקתי להשתתף, וההצבעה במליאה על תקציב המדינה. אתה לא תפיל על זה תקציב מדינה. אפילו לא שמים לב לרוב הדברים. אתה מצביע על התקציב כמקשה, כהבעת אמון בממשלה. התקציב טוב".

מה עם הסתייגויות?

"בוא נודה במה שאף ח"כ לא יספר לך, לא תמיד אתה עוקב אחרי כולן. אין יכולת אנושית לעקוב אחרי הררי ספרים של הסתייגויות".

אתה קורא את התקציב?

"את כולו? גם אם אתן לך, לא תוכל לקרוא את כולו".

זו לא העבודה שלך?

"לא. אם אתה מצפה לזה מהח"כים, תתחיל את התקציב בדיונים שנתיים קודם, ותאשר אותו אחרי שנתיים. אז יהיה זמן לכולם לקרוא הכול. מקבלים סקירה כללית, הסבר על הסעיפים המהותיים והדגשים".

קפה עם יצחק תשובה?

שאמה מודה בהשפעת התקשורת עליו: "את מרכז הליכוד החליפה התקשורת. היום לח"כ יותר חשוב לשמור על יחסים טובים עם התקשורת מאשר עם חברי מרכז המפלגה שלו". שלא כמו במאבק התמלוגים, שם התקשורת שותה את הצהרותיו בשקיקה, ביולי 2010, בשיא המאבק סביב העלאת דמי הקישוריות, שאמה חש כיצד התקשורת לא ממש מפרגנת. זה קרה לאחר שהוא וח"כ יוליה שמואלוב-ברקוביץ' (קדימה) נפגשו עם אילן בן-דב לסיור במשרדי פרטנר.

"הזמינו אותי לביקור", הוא מספר, "עשינו סיור פורה שלמדנו ממנו המון על שוק הסלולר. למחרת הכותרות היו 'ח"כים מוכרים את האינטרס הציבורי, הלכו לטייקון'. אנשים אמרו לי 'מה עשית, תפסו אותך'. אמרתי להם 'מה תפסו אותי - במקום לנוח או להתעסק בפוליטיקה הלכתי לעבוד וללמוד כדי לקבל החלטות נכונות'. אתה משקיע ומזיע, ואחר-כך מציירים אותך באור שלילי, שמים כותרת ותמונה ולך תילחם בזה. זה מה שהציבור מבין".

למרות הביקורת על הסיקור התקשורתי, שאמה נכנע לו, ומאז הוא מקפיד להימנע ממפגשים דומים. כשיצחק תשובה ביקש להיפגש, הוא כבר נתקל בסירוב. "סיימתי פגישה בבית גיבור וישבתי לשתות כוס תה", מספר שאמה. "פתאום תשובה ניגש אליי, שלום-שלום. הוא אמר 'אין לי שום דבר נגדך', אמרתי 'גם לי לא נגדך'. הוא אמר 'אז אולי תזמין אותי לכוס קפה?'. אמרתי 'בשמחה אפגש איתך, אתה אדם שאני מעריך, אבל רק כשתסתיים ועדת ששינסקי'.

"לא שיש משהו רע בלשבת ולשמוע אותו, אבל התמונה שלי יושב איתו הייתה מביאה לכותרות שהוא השפיע עליי, קנה אותי, ואם מחר הייתי מזהה משהו שבאופן ענייני צריך להקל איתו - הייתי נכנס לבעיה. גם תשובה וגם קובי מימון ביקשו להיפגש איתי, ולשניהם סירבתי בנימוס. לפחות אצל אחד מהם (הכוונה כנראה למימון, א' ר'), זה יעלה לי במחיר פוליטי".

הייתה טענה שביקשת להיפגש עם יוסי מימן.

"מעולם לא ביקשתי להיפגש עם מימן ומעולם לא פגשתי אותו. הייתה התלכדות נסיבות, שבמקרה יזמתי עם נחמן שי את הצעת החוק שהובילה את חילוץ ערוץ 10, ועכשיו העמדה של ששינסקי נראית תואמת את עמדתו. אבל מעולם לא פגשתי אותו או מי מטעמו, עד לסיפור התקלה של הגז המצרי. אז ד"ר נמרוד נוביק הגיע לוועדה וגם נפגשתי איתו בנפרד".

אלפרון? "אין לי שום קשר"

הפגישה בפרטנר הייתה מהומה מינורית יחסית לזו שספג שאמה בתחילת דרכו הפרלמנטרית. תחקיר ידיעות אחרונות ניפק צילומים של שאמה נוהג בשלילה, תיאר סכסוכים משפטיים שבמסגרתם נמנע מלפרוע חובות, ובעיקר ציירו כמי שמוקף בגורמים עברייניים. לפי העיתון, אביו פנחס ביקר בשבעה של יעקב אלפרון; מוסא אלפרון, בן למשפחת הפשע הנודעת, סייע לו בפריימריז; ודודו גד הורשע בניהול הימורים לא חוקיים, בתקיפה חבלנית ובשלל עברות נוספות. צירוף הרקע הזה לשותפות הפוליטית שנרקמה ב-2002 בסניף רמת גן של הליכוד בינו לבין שלומי עוז ז"ל, לשעבר "חייל" של משפחת אלפרון - השלים תמונה מרתיעה למדי של הפרלמנטר הצעיר. מי שזוכר את הכתבה ההיא, יתקשה להתחבר לתיאוריה שצוינה לעיל, כאילו שאמה הוא "פיון של נוני מוזס".

שאמה משוכנע שמאחורי הכתבה עמד צבי בר. לדבריו, "ב'ידיעות' שאלו אותי אם אני מוכן לעבור פוליגרף. הסכמתי, בכל מכון שירצו ועל כל שאלה. בסוף הם לא רצו. ניר חפץ (אז עורך '7 ימים', שהספיק מאז להתמנות לראש מערך הדוברות של נתניהו ולעזוב, א' ר') אמר לי 'היית ביחידת הפוליגרף של צה"ל, אתה יודע לעבוד על הפוליגרף'. שמע, אם באמת הייתי בא מרקע בעייתי היו נותנים לי לשרת באחת היחידות הכי רגישות בצה"ל?".

אין לך שום קשר למשפחת אלפרון?

"שום קשר".

למה נטען שמוסא אלפרון סייע לך בפריימריז?

"לא רק שהוא לא עזר, הוא עבד לטובת המתחרה שלי, אורי פרג'. הבאתי ל'ידיעות' תצהיר מפרג' שלא התבייש להגיד 'אלפרון עזר לי'".

זה לא נכון שאביך היה מיודד עם משפחת אלפרון וביקר בשבעה של יעקב?

"לא אמרתי שאבא שלי לא ביקר או כן ביקר. אולי הוא מכיר אותם מילדות, והלך לבקר. אין לו עסקים איתם, שום דבר איתם. הוא אדם נורמטיבי. לשים תמונות שלו ושל אלפרון יחד זה מאוד מגמתי".

הוזכרו גם הרשעות של דודך בפלילים ומעורבות של אחיך בגן אירועים לא חוקי.

"אם דוד שלי חתן פרס נובל לפיזיקה, או להפך, זה חסר משמעות לגביי. בטח כשרק התחלתי. אם אחרי שנה כח"כ היו מזהים אצלי חקיקה למען גני אירועים שנוגדים את עקרונות התכנון והבנייה, מילא. אבל מעולם לא הייתי מעורב בדברים כאלה ואני שומר על ניקיון מקסימלי".

ניסו לתאר אותך כסוג של ענבל גבריאלי.

"היום אנחנו שנתיים אחרי. מי שעוקב אחר הפעילות בכנסת יודע להגיד מי ומה אני. לקחו פה עמדה של אדם שהייתי ראש אופוזיציה מר שלו, שזמן קצר לפני כן הבאתי לחקירתו במשטרה בחשד לשחיתות, וקיבלו את דבריו כאמת ולדבריי לא התייחסו".

שאמה מייחס את התחקיר למאבקים המוניציפליים, אולם הוא נשלף גם בשיא המאבק על תפקיד יו"ר ועדת הכלכלה, על-ידי מי שמגדיר את עצמו כ"ידיד של ראש הממשלה", חנוך דאום, בעל טור ב"ידיעות", שהזכיר את הכתבה בטור נוקב נגד התאמתו של שאמה לתפקיד.

דאום העביר אליך מסר מנתניהו?

"באותה העת ישב איתי נתניהו והציע לי להיות סגן שר המשפטים או סגן השר לביטחון פנים, הפקיד בידיי את הרפורמה הכי גדולה שלו, במינהל, וחלק לי שבחים מעל כל במה. אני מפריד בין נתניהו לבין מקורבים לנתניהו, שסחפו אותו למערבולת מיותרת ולא בריאה שהוא לא היה צריך להתעסק בה".

גם אתה יודע להפעיל מקורבים. נטען שמוטי גלעדי ורוני מאנה באו לכנסת לקדם את המינוי שלך.

"לא הפעלתי אותם. כל הקשר שלי עם גלעדי מסתכם בהחלפת שלום-שלום פעמיים בחיים. אין לי אינטראקציה פוליטית איתו. לגבי מאנה, מי שמכיר את מערכת היחסים שלו עם לשכת נתניהו יודע שהוא לא יכל לסייע לי בכלום אלא רק להפריע. ככה זה בכנסת, מקסימום שמועות ושקרים במינימום מקום. באותה העת הייתי איום ברור על המשך כהונתו של אקוניס ועל שליטתו של שעיה סגל בסדר היום של ועדת הכלכלה. היו לזה משמעויות מרחיקות לכת".

הרבה כסף עמד כאן על הכף?

"המון כסף".

המטרה: ראש העיר רמת גן

העלייה לרגל אליו מצד דמויות רבות השפעה כמו תשובה או סטנלי פישר (ראו מסגרת בעמוד הקודם), מחמיאה לשאמה. אולם נטייתו היא דווקא לכיוון המוניציפלי שיפגיש אותו יותר עם ועדי שכונות ועם עובדי אגף התברואה. מדובר בפעילות הרבה פחות נוצצת, כמובן, אולם גם בשליטה על תקציב של מיליארדים, ברמת גן, מהערים המבוססות בישראל.

שאמה טוען שראש העיר בר מתנכל לעסקי משפחתו בשל היריבות הפוליטית: לדוד עשתה העירייה צרות עם רישוי של חנות ירקות; האח חשב ליזום קניון קטן במבנה שרכש, אולם לדברי שאמה "בר העביר לו מסר שחבל בכלל שינסה להגיש בקשה"; אביו, יזם נדל"ן, "הרחיק את עצמו מפעילות בעיר. בר ניסה להציע לי, דרך מתווכים, שאבי יקבל פרויקטים עירוניים כדי שאשתוק ואפסיק את פעילותי האופוזיציונית. הוא ניסה לקנות את השתיקה שלי, לאיים עליי".

כשב-2002 הוביל שאמה, לצד שלומי עוז, את ההשתלטות על סניף הליכוד ברמת גן, אמר צבי בר: "המאפיה השתלטה על סניף הליכוד ברמת גן". קרוב לעשור אחר-כך, שאמה נהנה לציין כי כיום בר הוא זה שהמשטרה המליצה להעמיד לדין בגין קבלת שוחד, ואילו ממלא מקומו לשעבר, עובדיה כהן, מרצה מאסר בגין גניבה מההסתדרות הלאומית, במסגרת פרשת הירשזון. שאמה, לעומת זאת, "פעיל כבר תשע שנים ולא דבק בי רבב". לדבריו, טרם קיבל החלטה סופית בנוגע לתוכניותיו: "הראש אומר לי להמשיך בכנסת, אבל הלב אומר רמת גן".

ומה יותר חזק אצלך?

"בדרך כלל הלב, אני מודה".

תגובות

"מדובר בשקרן והוא מוזמן לתבוע"

תגובת שעיה סגל: "שאמה מייחס לעצמו חשיבות חסרת יסוד. אינני מכיר אותו וגם אין לי עניין להכירו. שאמה ניסה להפיץ עליי שקרים מספר פעמים. מדובר בשקרן והוא מוזמן לתבוע אותי כדי שפרצופו האמיתי יתגלה בבית המשפט".

בנוגע לטענות בנוגע לח"כ אופיר אקוניס מסר סגל: "כשנדון עניין של לקוח שלי בוועדה, בעניין דמי הקישוריות, פעל אקוניס נגד האינטרסים של הלקוח - מה שמוכיח שוב ששאמה משקר. לגבי נגישותי לוועדה, אינני לוביסט, איני צריך את שאמה ולא הייתי מעלה בדעתי לפנות אליו כי הוא אינו ראוי לכך".

תגובת ח"כ אקוניס באמצעות דוברו: "הדברים אינם ראויים לתגובה".

תגובת עיריית רמת גן: "שאמה אינו ראוי לתגובה. אילו ידע מי עומד באמת מאחורי תחקיר 'ידיעות אחרונות', היה מורט שערותיו מרוב הפתעה. למזלו בר ואנשיו סירבו לשתף פעולה עם העיתון, שפנה אליהם. מוטב שישיב לשאלות החמורות העולות נגדו. בר עוסק אך ורק בבניית ופיתוח העיר".