"לממשלה אכפת רק מששינסקי ולא מהעובדים הסוציאליים"

שביתת העובדים הסוציאליים נכנסה היום (א') לשבוע הרביעי שלה, על רקע התנגדותו הנחרצת של משרד האוצר לפתוח מחדש את ההסכמות שכבר גובשו לפני כשבוע במו"מ מול ההסתדרות.

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, החליט לשנות את הטקטיקה, ולהפעיל את מלוא הלחץ הציבורי על ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "לא יכול להיות מצב שבו ראש ממשלה רואה שאנחנו נמצאים בשביתה ונכנסים לשבוע הרביעי, רואה את הזעם, רואה כיצד נפערת הרווחה במדינת ישראל - והוא יישב בצד וישתוק. ראש הממשלה צריך להתערב במשבר. זו חובתו לאזרחים, חובתו למטופלים שלנו, חובתו לנו. לא נוותר".

פרי, למרבה האירוניה, אמר היום את הדברים במהלך הפגנה שהתקיימה מול משרד האוצר, ולא מול משרד רה"מ. בהפגנה השתתפו כאלפיים עובדים סוציאליים וסטודנטים לעבודה סוציאלית, שהניעו את המהלך אשר הביא לדחיית ההסכם שגובש - הסכם המבטיח תוספת שכר ממוצעת של 25% לעובדים המועסקים בשירות המדינה וברשויות המקומיות, וכן שכר מינימום מיוחד של 7,100 שקל בחודש לעובדים סוציאליים המועסקים בעמותות ובגופים המופרטים.

במשרד האוצר דחו בשבוע שעבר את הצעת הפשרה שהומלצה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בת"א, ולפיה העובדים יחזרו לעבודה לאלתר ובמקביל ינהלו הצדדים מו"מ מן הנקודה שבה הוא הופסק. באוצר דבקים בעמדה כי הם לא גיבשו הסכם כדי להופכו לנקודת פתיחה במו"מ חדש, וכי בכוונתם לדבר אך ורק עם הארגון היציג של העובדים - קרי ההסתדרות הכללית.

ביה"ד נמנע מהוצאת צווי מניעה לשובתים וקבע דיון נוסף ליום ד' הקרוב, אך הוא נמנע גם מלחייב את משרד האוצר לנהל מו"מ עם העובדים. המשמעות היא שהעובדים הסוציאליים איבדו כבר 15 ימי עבודה מבלי שאיש מפצה אותם על כך, ובלי שגורם כלשהו מבטיח להם לראות תוצאות טובות מאלה שהושגו במסגרת ההבנות עם ההסתדרות. נזכיר כי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הודיע כי הוא יוצא מהתמונה ברגע שאיגוד העו"סים דחה את ההסכם שגובש, והסביר כי הוא "השיג לעובדים את המקסימום".

הדרישות החדשות

העובדים הסוציאליים דורשים כעת לקבל את תוספת השכר בפעימה אחת עד שתי פעימות לכל היותר, לעומת 4 פעימות כפי שנקבע בהסכמות המקוריות. עוד הם דורשים לבטל את הסעיף שקובע כי שבוע העבודה של העו"סים יעמוד על 40.5 שעות במקום 39, ולנהל מו"מ על הסוגיה העיקרית שהציבו לעצמם עוד כשהחלו השיחות עם האוצר לפני כחצי שנה - שינוי מהותי בטבלאות השכר של העו"סים, כך שניתן יהיה להתקדם בדרגות השכר בתדירות גבוהה יותר, כמקובל בסקטורים אחרים בשירות המדינה.

עו"ד נעמי לנדאו, לשעבר היועצת המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, מביעה הבנה לדרישת משרד האוצר לנהל מו"מ אך ורק עם ההסתדרות ולא עם איגוד העו"סים לבדו.

"האיגוד של העו"סים הוא למעשה תא בתוך ההסתדרות, ומי שחותם על הסכמים קיבוציים זה האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. כך זה קורה עם הסתדרות האחיות, עם הפסיכולוגים, המיקרוביולוגים, המהנדסים או כל איגוד אחר השייך להסתדרות. איציק פרי, יו"ר איגוד העו"סים, הוא בעצם עובד של ההסתדרות", טוענת לנדאו. לדבריה, העובדים הסוציאליים רשאים להקים ארגון עובדים המנותק מההסתדרות הכללית, כפי שעשו הסתדרות הרופאים, המרצים, הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודיים. "אבל כל עוד אתה אוכל ושותה בארגון יציג כלשהו - אתה חייב לעניות דעתי להתנהג לפי הכללים הנהוגים באותו ארגון שאתה שותף לו", היא מבהירה.

לטענת לנדאו, האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות חותם על הסכמים מתוך ראייה רחבה, שלוקחת בחשבון גם סקטורים נוספים מלבד זה שעומד על הפרק במו"מ נתון. לנדאו מציעה לעובדים הסוציאליים לקבל את ההסכם שהוצע להם, ואילו לעופר עיני היא מציעה להקים ועדת היגוי יחד עם העו"סים, כדי לקבוע את המטרות ואת הדרכים להשגת המטרות להסכם הבא.

למרות התמיכה בעמדת ההסתדרות, יש ללנדאו גם ביקורת על הארגון ועל העומד בראשו. "עופר עיני יכול לפנות אל העובדים הסוציאליים ולנסות ליישב את המחלוקות. אבל כשיש לנו אגו מול אגו, אז אנחנו בבעיה. אף אחד מהצדדים לא יודע לרדת מהעץ". שי כהן, ממייסדי ארגון "כוח לעובדים", טוען כי העובדה שבאיגוד העובדים הסוציאליים התעקשו להצביע על ההסכם לפני חתימתו, היא תולדה של התחרות שקמה להסתדרות: "אם עופר עיני יכול להיעלם מהתמונה רק משום שהעובדים לא השתכנעו מכך שההסכם הזה הוא הכי טוב שאפשר להשיג, אז יש לו בעיה להתנהל. ואם יש לו בעיה להתנהל, כנראה שכל המערכת של ההסתדרות מלאה חלודה". לדבריו, "קשה להבין איך ההסתדרות לא הריחה את השינוי באוויר", זאת לאחר שכוח לעובדים העמיד להצבעה כל הסכם קיבוצי שעמד על הפרק.

גם הרופאים בדרך

ההסתדרות הרפואית עשויה לפתוח בעוד שבוע בשביתה. זאת בעקבות מבוי סתום במו"מ מול האוצר. הרופאים דורשים תוספת של כ-50% לשכר היסוד בצד הטבות, ואילו באוצר מוכנים ל-18% תוספת בלבד ב-8 שנים.

נחמן שי: "לממשלה אכפת רק מששינסקי ומהרקטות"

ח"כ נחמן שי, ששתי בנותיו עובדות סוציאליות, הגיע היום להביע תמיכה בעובדים הסוציאליים שהפגינו מול משרד האוצר בירושלים. גם רעייתו של שי אינה רחוקה מהתחום ומשמשת עובדת קהילתית בג'וינט, ובמסגרת זו מטפלת בילדים עם צרכים מיוחדים. את הבית שלו מגדיר שי כ"מטה העובדים הסוציאליים".

"יש לי ילדה בת 25 שהלכה ללמוד עבודה סוציאלית בניגוד לרצוני", הוא מספר. "הבת הגדולה שלי היא עובדת סוציאלית באחת העמותות, והבת הקטנה, שרציתי שתקבל את כל הטוב שבעולם, החליטה להיות גם עובדת סוציאלית. הבעיה היא שלא תמיד כשהולכים ללמוד בודקים כמה נרוויח עוד עשרים שנה", הוא מנמק את הבעייתיות.

"בהפגנה רואים אנשים, צעירים ומבוגרים שמאמינים בשליחות שלהם, וכשהם רואים איך מתייחסים אליהם האור הזה כבה", אומר שי בדאגה. "הם עמדו לידי ואמרו לי תודה שבאתי, ואני זה שצריך להגיד להם תודה שהם מוכנים להרוויח 4,000 שקל בחודש ולהשקיע 24 שעות ביממה בעבודה הזו שלא נגמרת גם בבית", אמר שי לאחר ההפגנה. "לממשלה לא אכפת, היא מטפלת בששינסקי, ראש הממשלה מדבר על רקטות, שיגיד מילה אחת על העובדים הסוציאליים. יש קשר עמוק בין ההידרדרות החברתית שלנו לעמידה בפני הרקטות. אם נוסף גם פחד פיזי, זה מחליש את כולם בסוף", הוסיף שי.

"אני עוקב אחרי הדינמיקה שמתפתחת סביב המשבר הזה", הוא מספר. "שבוע ימים היו העובדים הסוציאליים חביבי הקהל, אבל אחרי שבוע התקשורת גמרה והלכה. אנחנו חברה שרק המספרים מדברים בה, ופה אין מספרים. אם זה לא כמית זה לא חשוב. אף אחד לא בודק פה את הנזק המצטבר, כי פה לא מדובר באנשים שנתקעו בשדה התעופה. קצין מבחן שלא עשה את עבודתו, נער שלא זוהה כעבריין, חוות הדעת שלא ניתנה לבית המשפט, כל ההיבטים הללו כבר לא מעניינים פה אף אחד, ולכן אין סולידריות חברתית, ואז כשנופלות רקטות לאנשים גם לא אכפת יותר", הוא אומר ומזהיר: "שהממשלה הזו לא תופתע שלאזרחים שלה לא אכפת אחד מהשני".