איגוד העובדים הסוציאליים החליט לקבל את המתווה האחרון של משרד האוצר, והשביתה הסתיימה הערב (ב'), כך דווח בגלי צה"ל. זאת לאחר 23 ימים של עיצומים בשירותי הרווחה בישראל. נציגי הצדדים דנו הערב בפרטים במטרה לסכם על שינויים בתוך תוספת השכר שנקבעה.
ההחלטה התקבלה, לאחר שבית הדין הארצי לעבודה, בראשות השופטת נילי ארד, דן היום בבקשת הערעור שהגישה מדינת ישראל על החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב שלא להוציא צווי מניעה לעובדים הסוציאליים, ששובתים זה השבוע הרביעי.
הדרישה להוצאת צווי מניעה נוגעת ל-1,600 עובדים סוציאליים בלבד המועסקים ישירות על-ידי המדינה, ולא למרבית העובדים הסוציאליים המועסקים בלשכות הרווחה באמצעות השלטון המקומי.
על פי הערכות, ארד תנסה להימנע מהוצאת צווי מניעה, ותנסה להגיע לפשרה מוסכמת באמצעות דיון סגור בלשכתה. בדיוק מהסיבה הזאת הוזמנו אל הדיון כל חברי מרכז איגוד העובדים הסוציאליים, כדי שלא לחזור שוב על המקרה שבו ההסתדרות וראשי האיגוד מגבשים הסכם עם משרד האוצר - ואילו חברי מרכז האיגוד דוחים אותו בדיעבד.
פשרה שכזאת תושג רק אם חברי האיגוד יוותרו על הדרישה לפתוח לחלוטין את ההסכמות שגובשו, ויתרכזו בעיקר בניסיון לצמצם את מספר הפעימות של תוספת השכר לכדי שתיים במקום ארבע.
עוד ייתכן כי חברי האיגוד יסכימו לכך שהדרישה להביא לשינוי מהותי בדרגות השכר של העובדים הסוציאליים תידון בנפרד מהסכם השכר הנוכחי, במסגרת ועדה שתגבש הסכמות לקראת הסכם שכר עתידי.
בבקשת הערעור, שהוגשה באמצעות פרקליטות מחוז תל-אביב, טוענת המדינה כי משעה שגובשו כל הסיכומים על סיום השביתה עם ראשי ההסתדרות הכללית, אין כל צידוק משפטי להמשך השביתה.
בבקשה נטען כי הסמכות הבלעדית לחתימה על הסכם קיבוצי ניתנה לארגון היציג, קרי ההסתדרות, בעוד שלאיגוד העובדים הסוציאליים אין כל מעמד משפטי.
מנגד, גורמים הבקיאים במשפט העבודה מבהירים כי איגוד העובדים הסוציאליים רשאי לנהל משא-ומתן ואף לחתום על הסכם כל זמן שההסתדרות מסכימה לכך, ואכן ההסתדרות הבהירה לבית הדין כי היא מסכימה לכך. בבקשת הערעור מבהירה המדינה כי היא מתנגדת לעריכת משאל לאחר שכבר גובשו הבנות עם ארגון העובדים.
הסכמות, לא הסכם
"כשם שאין עורכים משאל לפני יציאה לשביתה, שכן במצוות החוק ההחלטה מסורה בידי המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים היציג (במקרה זה ההסתדרות - ש.נ) - כך אין כל מקום לתת תוקף נורמטיבי לתוצאות משאל בקרב המיוצגים על-ידי ארגון עובדים יציג, אודות תוכנו של הסכם", נאמר בבקשת המדינה.
לצורך העניין גייסה המדינה אפילו ציטוטים מתוך ספרו של פרופ' יחזקאל דרור, "מנהיג תהיה לנו", כדי לחזק את הטענה שההסתדרות צריכה הייתה להפעיל את סמכותה ולחתום על ההסכם, ולא להותירו למשאל מקרב אנשי האיגוד.
"כל עוד מנהיג פוליטי מכהן כחוק במלוא סמכויותיו, חלה עליו החובה לפעול לטובת הכלל לפי מיטב הבנתו ומצפונו, ולא לפי מה שהציבור רוצה או נראה כרוצה ברגע נתון" - כך פרופ' דרור בספרו.
בעוד שכל הנחת היסוד של המדינה מבוססת על כך שכבר גובש הסכם ורק לאחריו החליט איגוד העובדים הסוציאליים להצביע עליו, הרי שבית הדין האזורי לעבודה קבע בשבוע שעבר כי לא מדובר בהסכם - אלא ב"מתווה בדרך להשגת הסכם".
יותר מזה, האזורי קבע במפורש: "לכל היותר מדובר בהסכמות, אולם אין הן משתכללות לכדי הסכם המאפשר מתן סעדים זמניים על-פיהן, ואף לא ניתן להתייחס אליהן במונחים של הסכם קיבוצי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
