שלדון אדלסון בשירות השמאל

מי עוד היה מממן גם את נתניהו וגם את גדעון לוי? רק אדלסון - אביר חופש הביטוי

האם שלדון אדלסון הוא באמת ימני, או שהוא בכלל שמאלן שעוד לא יצא מהארון? אולי הוא גם זה וגם זה? חשבתי על כך כאשר קראתי היום (ג') את מאמרו של גדעון לוי ב"הארץ" על רצח ג'וליאנו מר בג'נין.

מה הקשר בין לוי ואדלסון? ובכן כך: במאמר של לוי אין גינוי לפלסטינים, שמתוכם יצאו המרצחים. גם בפרשה הזאת מצליח לוי להשחיל ביקורת על הישראלים: "השאננות הישראלית"; "בחשכת הכבשים של מרבית אמניה ושחקניה (של ישראל), הפיץ מר אור נגוהות" וכיו"ב.

גדעון התגבר

שנים רבות שאני לא קורא את מאמריו של לוי, לא בגלל דעותיו, אלא כיוון שאיני רואה טעם בקריאת מאמרים מהסוג של לוי, שתוכנם ידוע מראש. הבוקר הסתקרנתי: איך יתגבר לוי על הקושי לעלות על ישראל אפרופו הרצח הפלסטיני. לא התאכזבתי: הוא התגבר.

לאחר שסיימתי לקרוא, נדדו מחשבותיי אל אדלסון. כמה יפה, לחשו מחשבותיי, שאדלסון האולטרה-ימני, האדם שהקים את הביטאון "ישראל היום" כדי לתמוך בימין ובנתניהו - אותו אדלסון הוא גם זה שמאפשר במידה רבה את פרסום מאמריו של גדעון לוי האולטרה-פלסטיני.

איך נעשה המימון הזה? "הארץ" נבחר על-ידי אדלסון להדפסה ולהפצה של ביטאונו. כיוון שהביטאון מחולק חינם, יש הדפסה והפצה של מאות אלפי גיליונות ליום. זה כסף עצום שהולך ל"הארץ", יש מומחים האומרים שזה היום הדלק המתניע אותו.

המאוס היפה

בשביל אדלסון, האג'נדה השמאלנית של עמוס שוקן ו"הארץ" אמורה להיות מוקצה מחמת מיאוס - וזה מה שיפה אצל המיליארדר. זה אמור להראות שאדלסון עושה הפרדה בין דעותיו לבין עסקיו, אבל זה לא נשמע הגיוני. הרי הוא הקים את "ישראל היום" במטרה לקדם את הימין ואת נתניהו. כלומר, הוא לא מפריד בין כספו לבין דעותיו.

אדלסון בחיים לא היה מקים עיתון שגדעון לוי יכול לעבוד בו ושעמוס שוקן יכול להנהיגו, אבל הוא כן תורם להמשך קיומו של עיתון כזה. מצד אחד הוא משלם כדי להפיץ את תורת הימין ונתניהו, מצד שני הוא משלם כדי להפיץ את תורת עמוס שוקן וגדעון לוי. כי הרי ברור שלוי לא היה זוכה למעמדו העכשווי אם "הארץ" לא היה נותן לו את במותיו הבולטות והחשובות ביותר, כמו פרסום מאמרו הנ"ל בעמודו הראשון.

אדם ועסקיו

כל זה מוביל למסקנה שאין הרבה אנשים נאורים כמו אדלסון, נכון? מי עוד היה מממן גם את הימין וגם את השמאל, גם את נתניהו וגם את גדעון לוי. רק אדלסון - שהוא לא רק אביר חופש הביטוי, הוא גם מוכן לשלם בשביל להיות כזה. ונאמר מילת תודה גם לעסקי ההימורים המאפשרים לאדלסון להיות כל-כך נאור.