גשו לעמוד 247 בדוח בנק ישראל

בשבוע שעבר הטילה קרן המטבע הבינלאומית פצצה שתעורר, קרוב לודאי, גלי צונאמי בכל העולם. הקרן הציעה קווים מנחים לשימוש באמצעי מניעה נגד זרמי הון ספקולטיביים. חשוב לציין כי קווים אלו עדיין אינם בגדר מדיניות רשמית אולם הקרן מכירה ותומכת בזכותן של מדינות להגביל את תנועות ההון הזורמות אליהן וגורמות להתחזקות מוגזמת של המטבע המקומי.

כל זאת כמובן לאחר שהגדילו את יתרות מטבע החוץ שלהן ואין באפשרותן לעצור את הזרם באמצעות מדיניות מוניטארית או פיסקאלית. "הכשר" זה מנוגד לחלוטין לקו התקיף בו נקטה קרן המטבע מאז ומעולם בתמיכתה בזרמי הון וכלכלת שוק חופשי.

מסגרת ההצעה עושה אבחנה ברורה בין מה שקרוי "כסף חם" כנגדו יופעלו החסמים לבין השקעות ארוכות טווח כנגדן אין לנקוט בצעדים גם אם הן גורמות להתחזקות המטבע המקומי. שורה של מדינות, בהן ישראל, עומדות בקריטריונים אותם קבעה הקרן וזכותן ואפילו חובתן להגביל את תנועות ההון הקצרות. ראשית, לפעול באמצעות רזרבות המט"ח, לאחר מכן באמצעים פיסקאליים ומוניטאריים, בהמשך הגבלות שיוטלו הן על זרים והן על מקומיים ולבסוף כקו הגנה אחרון, הגבלות על זרים בלבד.

הפתעה? לא למי שקרא את דו"ח בנק ישראל לשנת 2010. מי שהגיע לעמוד 247 ונשאר בחיים מצא את המשפט הבא: "החשש מייסוף יתר בשקל ומהשפעתו על התחרותיות של היצוא הישראלי מצא את ביטויו גם בדו"ח של משלחת קרן המטבע הבין-לאומית שביקרה לאחרונה בישראל. זו המליצה לשקול מספר צעדי מנע ובהם הגבלת יבוא ההון".

פרק ז' בדו"ח בנק ישראל ובמיוחד סעיף החשבון הפיננסי מתארים באופן יוצא מן הכלל את המתרחש בעולם ובישראל. זרמי הון מהמדינות המפותחות הגדולות שנקלעו למשבר(ארה"ב,בריטניה וגוש האירו), אל מדינות שגילו עמידות למשבר-רובן מדינות מתפתחות. זה גרם להתחזקות המטבע ולגאות במחירי המניות והנכסים במדינות המתפתחות.

משקיעים לטווח קצר

בשנת 2010 היו רוב השקעות הזרים לטווח קצר. השקעות לטווח ארוך ובינוני הסתכמו ב-5 מיליארד דולר בלבד - כשליש מממוצע ההשקעות לטווח ארוך בשנים 2006-8. ההשקעות של זרים בתיק ניירות הערך(למעט מק"מ) אף ירדו מעט ביחס ל-2009. הגידול בהשקעות הישירות לא נבע מהשקעות חדשות אלא מגידול הרווחים הצבורים של פירמות זרות הפועלות בישראל. בהיבט זה מצביעים בבנק ישראל על סכנה נוספת שגורם יבוא ההון לטווח קצר.

כניסת ההון התורמת לייסוף השקל, מקטינה את התשואה על רכישת נכסים לטווח בינוני וארוך. היא מייקרת את מחיר הנכס בהווה מבלי שתגדיל את הדיווידנדים בעתיד ובכך תביא לדלדול היקף השקעות זרים לטווח ארוך.

הייסוף בשער החליפין עלול להניע יצואנים לזנוח שווקי יצוא שרווחיותם ירדה. חזרה לשווקים אלו בהמשך עלולה להתגלות כיקרה. השוואת עלות העבודה ליחידת תוצר בענף היצוא לעומת ענפים אחרים במשק מגלה שהיחס השתנה בשלוש השנים האחרונות לרעת היצוא וזה מלמד על רווחיות נמוכה ביחס לעבר ומאותת על ירידה צפויה בעתיד.

התפקיד המר של גולדמן ודוייטשה

ובחזרה לקרן המטבע. זו בוחנת בשנתיים האחרונות 109 אפיזודות של יבוא הון משנת 1987. אחד הלקחים החשובים הוא שכוחות השוק לבדם לא יבטיחו בהכרח שרמת שער החליפין תתאים לרמת הפריון והתחרותיות של המשק לנוכח התנודות החריפות. כמו כן כדאי להימנע מעידוד יבוא הון לטווח קצר, בשונה מהשקעות ישירות.

במקרה של כניסת הון לטווח קצר יש איפה לנקוט בצעדים המקטינים את רווחי המשקיעים. כן כן רבותי! אתם קוראים היטב. זו אותה קרן המטבע שחרטה על דגלה במשך כל השנים את הסיסמא: "FREE FLOWS OF CAPITAL".

גם הם הבינו מה שהבינה ועדת החקירה שמצאה בימים אלו את גולדמאן זאקס ודויטשה בנק אחראים במידה רבה למשבר הפיננסי האחרון. השוק החופשי במתכונתו המוכרת מת, הגולם הפיננסי קם על יוצרו וזכותן ואפילו חובתן של המדינות הנפגעות לפעול להגנתן.

באופן לא מפתיע ניתן למצוא זהות מוחלטת בין סדר הפעולות אותן ממליצה הקרן לנקוט לבין הצעדים שננקטו בישראל: התערבות, הפחתת ריבית, העמקת ההתערבות, חובת דיווח וביטול פטורים ממס. כל שנותר להמתין ולראות הינו מתי יתעוררו באוצר ויבינו שהגענו ל"קו מז'ינו" של ההגנה על השקל ושהגיע הזמן למסות את תנועות ההון הספקולטיביות.

7% מס ישמטו את הקרקע היציבה עליה מרקדים הספקולנטים היום ויציל את התעשייה המקומית והיצוא. מהלך כזה גם יקל על הנגיד להמשיך ולהעלות ריבית על מנת להתמודד עם בועת הנכסים.

שימו לב: הטור הבא יופיע ביום ג' 27 באפריל, בשובנו מחופשת פסח.

1. יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס.
2. Rika40@012.net.il
3. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.
4. החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.