הקרקעות של מינהל מקרקעי ישראל הן משאב הציבור וככזה אין למוכרן למי שהמינהל חפץ בייקרו, אלא לשווקן במכרזים גלויים ושוויוניים לכל הציבור. לאחרונה ניתן פסק דין עקרוני בבית המשפט העליון שיכול לשמש מורה דרך בנושא.
חברת אירוס הגלבוע ערערה ערעור מנהלי נגד הוועדה המקומית של העיר ראשון לציון ומינהל מקרקעי ישראל, וערעורה נידון בהרכב השופטים :איילה פרוקצ'יה, א' גרוניס וח' מלצר.
מינהל מקרקעי ישראל הוציא מכרז לעשרות דונמים בשטח העיר ראשל"צ שעל פי תכנית בנין העיר היו מיועדים לתעשייה. חברת אירוס הגלבוע, השתתפה במכרז וקיבלה הסכמה של העירייה שאם תזכה בקרקע, תיתן לה העירייה שימוש חורג בשטח, במקום לתעשייה - למסחר, עד לאישור תכנית שינוי היעוד של הקרקע. הבטחה זו לא ניתנה לאף חברה אחרת בין הנגישות למכרז.
לאחר שהוכרה אירוס כזוכה במכרז, נודע הדבר, והמתחרים הלינו כי ההבטחה שנתנה עיריית ראשל"צ לאירוס הגלבוע, פגעה בעקרון השוויון.
עם היוודע הדבר, ביטל מינהל מקרקעי ישראל, שלא היה בסוד ההבטחה, את המכרז. בד בבד עם דברים אלה, פנו עיריית ראשון לציון וחברת אירוס הגלבוע לוועדה מחוזית לתכנון ובניה, והגישו תוכניות לשינוי ייעוד הקרקע מתעשייה למסחר, ברוח אותה הבטחה. בזמן זה, הוציא מינהל מקרקעי ישראל, מכרז אחר, על הקרקע ששונה לגביה היעוד.
בית המשפט העליון קבע כי חרף העובדה שהבניה הוכשרה והמכרז על פניו תקין, יש להפיק לקחים מהמקרה וכי התנהלות החברה והעירייה הייתה שלא כדין.
בפסק דין מנומק וארוך מנתחת השופטת איילה פרוקציה, את סוגיית המכרזים וכותבת שגם אם בעל המכרז (המינהל במקרה שאנו מנתחים במאמר זה) נהג כשורה, אסור לרשות מקומית לתת יתרון למתחרה אחד על פני מתחרים אחרים.
פרוקצ'יה ביקרה את ההיתר הזמני לשימוש חורג. בענין זה קבעה כי רשות יכולה להתיר שימוש חורג במצבים זמניים ולעניינים נקודתיים בלבד ושאין להתיר זאת מראש למבנה שטרם הוקם ולתקופה שאינה מוגבלת. במקרה שלנו, התירה עיריית ראשל"צ את השימוש המסחרי בקרקע שיעודה תעשייתי, "עד לאישור שינוי הייעוד", מבלי שיהיה לשינוי זה מועד ידוע.
בניגוד לפסקי דין קודמים שדנו בפגמים במכרזים, שבהם בכל המקרים נמצא כי מוציאי המכרז (בעליו), פעלו בדרך שאינה תקינה, במקרה זה, המכרז נמצא פגום בגלל התנהגות של גורם חיצוני - עיריית ראשל"צ.
את הליך שינוי הייעוד בוועדה המחוזית כינתה פרוקצ'ה "דרך חתחתים". ודעתה לא היתה נוחה מהאילוץ שנוצר עקב כך שהחברה כבר בנתה את המתחם ולמעשה שינוי היעוד בא להכשיר מצב קיים. בית משפט העליון קבע כי בלהט הרצון לקדם את מה שנחזה במיטיב עם האינטרס הציבורי, חרגו הרשויות מסמכויותיהן ופעלו בניגוד לדין, הן בתחומי הלכות המכרזים והן בתחום התכנון והבניה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
