שוקי אורן: "לדולר חלש יש היבטים חיוביים; תארו מה היה קורה עם מחירי הדלק אם הדולר היה ב-4 ש'?"

החשב הכללי במשרד האוצר יוצא נגד רכישות הדולרים: "בנק ישראל עצמו הצהיר שזו לא מדיניות שיכולה להימשך תמיד; אנחנו כבר לא במשבר" ■ מטיל ספק גם ביעילות המהלך לביטול הפטור ממס בשוק המק"מ ■ מאז העלאת הריבית בסוף מארס נחלש הדולר בשיעור של 4.7%

עם תחילת שבוע המסחר במטבע חוץ, הדולר המשיך לצנוח. המטבע האמריקני נחלש גם היום (ב') ב-0.53%, ושערו היציג נקבע על 3.377 שקלים. מאז החלטתו המפתיעה של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להעלות את הריבית ב-0.5% ב-28 במארס, ירד הדולר בכ-4.7% מול השקל.

לפני שבוע החליט פישר לעצור את תהליך העלאת הריבית, והותיר אותה ללא שינוי - ברמה של 3% - כאשר שיקול "התיסוף" היה קריטי, אם לא המכריע. העצירה בהעלאת הריבית העניקה מעין אתנחתא לנפילה החופשית של הדולר, אך בד בבד הביאה לכך שכלל הכלכלנים בשוק ההון סוברים כי בנק ישראל יעלה את הריבית שוב בסוף מאי.

נזכיר כי חלק מהסבר להמשך הידרדרותו של המטבע האמריקני אל מול השקל טמון בהגדלת פער הריביות בין המשק הישראלי לזה של ארצות הברית, אשר מעודד את המוסדות הפיננסיים הזרים לבצע השקעות קצרות טווח - לרבות באמצעות מק''מ ואג''ח ממשלתיות - על מנת לגרוף רווחים מהירים.

היבטים חיוביים

במשך כל התקופה האחרונה התערב בנק ישראל במסחר במט''ח, ורכש כמה מאות מיליונים דולרים - אך לא הפעיל התערבות מסיבית, כפי שנהג בתקופות דומות של תיסוף חד ומתמשך. אל מול הציפיות בשוק, בנק ישראל גם לא הרחיב את הצעדים האדמיניסטרטיביים שנקט בתחילת השנה (חובת נזילות וחובת דיווח). בראיון מיוחד שהעניק פישר ל"וול סטריט ג'ורנל" אמר הנגיד כי הוא "מכיר בנכונות בנק ישראל לקבל שקל חזק יותר".

הנפילה המחודשת של המטבע האמריקני חושפת את חילוקי הדעות בין בנק ישראל למשרד האוצר סביב הסוגיה. האוצר היה יכול לתמוך בפעילות בנק ישראל באמצעות ביטול הפטור ממס הניתן למשקיעים זרים על רווחי מק''מ. כמו כן, באמצעות גידור החוב החיצוני הנקוב בדולרים, הכרוך ברכישת דולרים. עם זאת, חקיקת ביטול הפטור מתקדמת בקצב איטי, וצפויה להימשך כחצי שנה, כאשר החשב הכללי נמנע מלבצע גידור - למרות כדאיות המהלך הנובעת מהשער הנמוך.

מאחורי המחלוקת ניצב החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, אשר אינו תומך בהמשך רכישת הדולרים לעת עתה על ידי בנק ישראל. "מדיניות רכישות המט''ח שייכת לבנק ישראל. בנק ישראל עצמו הצהיר שזו לא מדיניות שיכולה להימשך תמיד. אין ספק שהמדיניות הזו תרמה להתחזקות ואיתנות המשק, אך חשוב להדגיש כי כעת, אנו כבר לא במשבר וזה צריך להיות חלק מהשיקולים", אמר החשכ"ל.

בשיחה עם "גלובס" אורן הוסיף ואמר כי "יתרה מזו, יש לדולר חלש היבטים חיובים: עליית מחירי האנרגיה ממותנת בגלל דולר חלש, דבר שמשרת את המשק הישראלי. מה היה קורה פה עם מחירי הדלק, אם הדולר היה מגיע ל-4 שקלים? ברור שהיצואנים נפגעים. עם זאת, אני לא חושב שזה חייב להיות הפקטור היחיד שעומד לנגד עינינו. זה לא יהיה נכון שהראייה תהיה רק בפריזמה של היצוא הישראלי".

החשכ''ל גם ספקני לגבי יעילות ביטול הפטור הניתן למשקיעים זרים על רווחי מק"מ, על שער החליפין. "אין סיבה שהממשלה תעודד משקיעים זרים לבצע השקעות פיננסיות קצרות טווח", אמר אורן. "לכן ביטול הפטור הזה הוא צעד נכון. האם זה צעד שאמור להשפיע באופן דרמטי על שער החליפין? אני בספק".

אורן ביקש להבהיר כי אכן מתכוונים בחשכ''ל להמשיך בפעולות הגידור. עם זאת, סייג, שיקוליו לא יהיו שיקולי בנק ישראל. "מדיניות הגידורים שלנו ממשיכה כסדרה. חלק מהסיבה שאנו לא גידרנו בחודש האחרון הייתה בגלל החגים. אך אנו לא נמצאים בשוק כתגובה לשער החליפין. קרי, שער חליפין הוא אכן שיקול שלי עם הגידור, אך אנו לא מגדרים על מנת להשפיע על שער החליפין, אלא מתוך שיקולי ניהול חוב יעיל", סיכם החשב הכללי.

חלק נוסף מההסבר להמשך התחזקות השקל אל מול הדולר טמון בהיחלשות המטבע האמריקני בעולם, מול כלל המטבעות. עם זאת, גורם זה אינו יכול להסביר את ההיחלשות של היום, שכן הדולר לא נחלש מול המטבעות העיקריים. כמו כן, השקל מתחזק מאוד גם מול האירו, כך שמדובר בתיסוף שמשתקף בשער הנומינלי האפקטיבי ("סל המטבעות"). יתרה מזו, חוסר הוודאות השורר במזרח התיכון בעקבות האירועים במצרים ובסוריה היה צריך לפעול כנגד השקל - דבר שלא קורה בפועל.