דודו טופז לא לבד: המבקר - 52 עצורים ו-51 כלואים התאבדו

זאת בין השנים 2000-2009 ■ בחוות-דעת על התמודדות שב"ס עם אובדנות אסירים ועצורים במתקני כליאה טוען לינדנשטראוס כי יש תוכניות מניעה להתאבדות כלואים - אך אין תקציב

‎‎דודו טופז לא לבד: בין השנים 2000-2009 התאבדו 52 עצורים שהיו באחריות המשטרה ו-51 כלואים שהיו באחריות שב"ס. ב-6 החודשים הראשונים של 2010 התאבדו במתקני הכליאה של שב"ס 5 כלואים, 3 מהם עצורים.

כך עולה מנתונים שמפרסם היום (ג') מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בחוות-דעת על התמודדות שב"ס עם אובדנות אסירים ועצורים במתקני כליאה. חוות-הדעת ניתנה בעקבות דיון בנושא שהתקיים בנובמבר 2009 בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת.

‏הנושא קיבל תהודה ציבורית רבה לאחר שדודו טופז ואסף גולדרינג שמו קץ לחייהם בשלהי אותה שנה. טופז, שהואשם בתקיפתם של מנכ"ל קשת ואחרים, התאבד בתלייה בבית המעצר ניצן; גולדרינג, שהואשם ברצח בתו נעה בת ה-3, התאבד בכלא הדרים שבשרון בקפיצה מגובה של כ-3 מטרים לעבר חצר הכלא.

בחודשים מארס-יוני 2010 בדק משרד המבקר בין היתר את התוכניות שמפעיל שב"ס למניעת אובדנות כלואים, דרכי יישומן ויישום מסקנות של ועדות חקירה שהקים שב"ס בשנים 2007-2009 בעקבות מעשי התאבדות של כלואים.

‏‏‎‎‏230 תאים לכלואים בסיכון

‏שב"ס מפעיל כיום 30 מתקני כליאה, מעסיק כ-9,000 אנשי סגל, ותקציבו לשנת 2010 היה 2.28 מיליארד שקל. במאי 2010 היו כ-21,600 כלואים באחריות שב"ס.

‏‏ב-2009 היה שיעור האובדנות של כלואים בישראל גדול פי 5.2 משיעור האובדנות בקרב גברים באוכלוסייה הכללית. לשם השוואה, באתה שנה היה היחס 0.8; בקנדה - 1.5; בשבדיה - 3.8; באוסטרליה - 7.2; באוסטריה - 9.7 ובאנגליה ווילס - 10.6.

‏‏מבדיקת המבקר עולה כי שב"ס אמנם מצוי בעיצומו של תהליך רב-מערכתי לגיבוש וליישום אמצעים שונים לשיפור ההתמודדות עם נושא אובדנות הכלואים, אך חלק מהאמצעים טרם תוקצבו.

‏בנובמבר 2009 הפיץ נציב בתי הסוהר מסמך שכותרתו "תוכנית 7 הצעדים", המאגד שורה של אמצעים ודרכי פעולה למניעת אובדנות, ובהם אבחון ומיון, השגחה ופיקוח.

בין היתר נקבע כי 230 תאים ייעודיים לכלואים שאובחנו כבעלי סיכון אובדני, המצוידים במצלמות ובאמצעים אחרים למניעת התאבדות, ייבנו על-פי תוכנית רב-שנתית לשנים 2010-2014. עם זאת, המבקר מצא כי עד סוף נובמבר 2010 נבנו 24 תאים ייעודיים בלבד. ‏‏‎‎‏