ח"כים מהימין יוזמים: העם יבחר את שופטי העליון

עפ"י הצעת חוק, שופטי העליון לא ייבחרו בוועדה לבחירת שופטים אלא בבחירות במקביל לבחירות לכנסת ■ הנימוק: בסמכות שופטי העליון לקבוע מדיניות שתשפיע על כל האזרחים

האם היוזמה להקמת "בית משפט לחוקה" חוזרת בדלת האחורית? קבוצה של חברי כנסת מהימין הניחה בימים האחרונים על שולחן הכנסת הצעת חוק, ולפיה שופטי בית המשפט העליון לא ייבחרו על-ידי הוועדה לבחירת שופטים, אלא יועמדו לבחירות בקרב כלל האוכלוסייה, שיתקיימו במקביל לבחירות לכנסת.

לדברי יוזמי החוק, "בחירת השופטים משקפת את רצון העם בסוגיות פוליטיות ובסוגיות אחרות, כמו מידת החמרה בעונשים, סוגיות משפחתיות ועוד".

את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת יעקב כץ (האיחוד הלאומי) ונסים זאב (ש"ס), והצטרפו אליה חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה) וכן אברהם מיכאלי, דוד אזולאי ואמנון כהן (ש"ס).

לפי הצעת החוק, המהווה תיקון לחוק יסוד: השפיטה, ייבחרו שופטי בית המשפט העליון "בבחירות אישיות, ארציות, ישירות וחשאיות", וכל אזרח הרשום בפנקס הבוחרים כרשאי להצביע לכנסת יוכל להצביע גם בבחירות השופטים.

הצעת החוק קובעת כי "על-פי תוצאות הבחירות תורכב רשימת מועמדים לתפקיד שופט בית המשפט העליון; נתפנתה משרתו של שופט מתום מועד הבחירות ועד למועד בחירות הבא אחריו, ימלא את מקומו עד למועד הבחירות המועמד ששמו נקוב בראש הרשימה".

בדברי ההסבר להצעת החוק מצטטים יוזמי החוק את פרופ' רות גביזון, שאמרה בראיון עיתונאי כי "בשום מקום בעולם אין מצב שבו לשופטים יש שליטה על תהליך מינוי השופטים".

לדבריהם, סמכותם של שופטי העליון בפרשנות חוקים ובאפשרות לבטל חקיקה של הכנסת מאפשרת להם "לקבוע מדיניות שתשפיע על כל אזרחי ישראל בהתאם לתפיסת עולמם הפרטית".

עם זאת, יוזמי החוק מודעים לכך שהעברת בחירת שופטי העליון לכלל הציבור, משמעותה פוליטיזציה של מערכת המשפט. הם מציינים כי הצעתם לא תגרום "פוליטיזציה בכל מערכת המשפט - אלא בחירה רק בערכאה העליונה הקובעת מדיניות ציבורית".

חברי כנסת למען גרוניס

הצעת חוק נוספת שהונחה בימים האחרונים על שולחן הכנסת תזכה ככל הנראה לכינוי "חוק גרוניס". מטרתה - לאפשר לשופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, להתמנות לנשיא הבא של בית המשפט העליון, אף שבמועד פרישתה של הנשיאה המכהנת, דורית ביניש, בפברואר 2012, יישארו לגרוניס פחות מ-3 שנים לכהן עד לפרישתו שלו.

לפי "חוק הקדנציות" הנוכחי, שנחקק בתקופתו של שר המשפטים הקודם, פרופ' דניאל פרידמן, שופט לא יכול להתמנות לנשיא בית משפט אם אופק הכהונה שלו קצר מ-3 שנים.

לפי הצעת החוק החדשה, שגם אותה יזם ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי), יתוקן סעיף "אופק הכהונה" בחוק בתי המשפט, כך ששופט המתמנה לנשיא יהיה צריך לכהן לפחות שנתיים בתפקידו קודם לפרישתו, ולא 3 שנים כפי שהחוק קובע היום.

לדברי ח"כ כץ, החוק במתכונתו הנוכחית מהווה "הרעה לשופטים ולמערכת המשפט, בכך שהוא מצמצם את מספר המועמדים לתפקיד הנשיא ואת הגיוון שניתן לתת לתפקיד מכלל האוכלוסייה. כדי לשמור על איזון, שבו מצד אחד לא יהיו חילופים מהירים רק לצורך הענקת תואר ומצד שני להבטיח מרחב אפשרויות, מוצע לצמצם את תקופת הכהונה ההכרחית לשנתיים".

בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" כי נכון לעכשיו גרוניס לא יוכל להתמנות לנשיא בית המשפט העליון, ומי שתיבחר במקומו - אם הוועדה לבחירת שופטים תשמור על עקרון הסניוריטי (הוותק) - היא השופטת מרים נאור.

ועם זאת, תרחיש זה עשוי להשתנות אם ביניש תקדים את פרישתה בכחודש ימים, ובכך תאפשר לגרוניס "אופק כהונה" של 3 שנים, שיאפשר לו להתמנות לנשיא; או שסעיף "אופק הכהונה" בחוק הקדנציות ישונה בחקיקה, כדי שגרוניס יוכל להתמנות לנשיא.