בזכות ש"ס

המהפכה האמיתית ברפורמת המינהל מתחבאת בהסכם קואליציוני שנחתם ב-2009

"בראש מועצת מקרקעי ישראל יעמוד שר הבינוי והשיכון עד לתום שנת 2010, והחל ממועד זה יעמוד בראשה איש ציבור שימונה על-ידי הממשלה לפי המלצת השר האחראי" (מתוך ההסכם הקואליציוני של הליכוד וש"ס, 23 במארס 2009).

חזרנו השבוע להסכם הקואליציוני שכבר נשכח במגירות הממשלה. לבד מ-71 סעיפים קצרים יחסית, יוחד סעיף אחד ארוך במיוחד (41) לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל - זו שסוף סוף יצאה לדרך לאחר ההבנות מול העובדים ולאחר שאורגנה בשבוע שעבר מסיבת העיתונאים - עוד מסיבת עיתונאים - על-ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. על פי ההסכם ההוא, מלבד ההכרזות הגדולות והמתוקשרות על העברת הבעלות וצמצום החיכוך והביורוקרטיה מול האזרחים, טמונה לה התחייבות ברפורמה להוציא את מינהל מקרקעי ישראל מידי הפוליטיקאים והעברת האחריות ברשות החדשה לידי "איש ציבור".

מינוי איש ציבור לראשות מועצת מקרקעי ישראל, שהיא הגוף האחראי על המינהל ומשמש מעין דירקטוריון שלו, זו הבשורה הגדולה ביותר של הרפורמה. לא עוד גוף שמתנהל לפי הפוליטיקאי העומד בראשו - אוהד חקלאים/אוהד חרדים/ אוהד בטלה - אלא איש ציבור שחייב לעמוד בסטנדרטים שיקבע המכרז ושיאשרו הוועדות המתאימות.

זו צריכה להיות כעת המשימה הכי דחופה של ראש הממשלה ושל שר השיכון. לא בטוח שהרבה אנשים מהאקדמיה או מהפרקטיקה יעמדו בתור, אבל בהחלט שווה להשקיע את המאמץ.

הכותרות המביכות של השרים לתיירות ולהגנת הסביבה

חשיפה: עדיף לקנות דירת 5 חדרים חדשה ומודרנית, שתאכלס ברווחה את כל בני המשפחה, מאשר לקנות דירת 3 חדרים בבניין ישן, פתרון שיחזיק מעמד ככל הנראה לזמן מוגבל בלבד.

כך, פחות או יותר, נראתה אתמול ההכרזה של שרי התיירות והגנת הסביבה, לפיה קציר המלח הוא הפתרון הכי טוב לעליית המפלס בדרום ים המלח, ולא הריסת בתי המלון או הקמת הלגונה, שני הפתרונות הזולים, החלופיים והלא סביבתיים, שגם היה ברור שיחזיקו לזמן מאוד מוגבל (מפלס המים ימשיך לעלות גם איתם).

אבל לממשלת ישראל לקח שלוש שנים של בדיקה, לא מעט הערות בדוחות מבקר המדינה, ו-40 שנה של עליית מפלס הבריכות בים המלח, שנה אחרי שנה, כדי להגיד לנו בפשטות שהפתרון היקר, שלא דורש תמורות מרחיקות לכת בפעילות היום יומית של בתי המלון והמפעלים, הוא גם הפתרון הטוב ביותר. איזו הפתעה.

כל ילד יודע שהפתרון היקר הוא בדרך כלל, מה לעשות, גם הפתרון הכי טוב על המדף. אבל כל ילד לומד מהר מאוד שהחיים מחייבים פשרות. הרי ההחלטה תלויה גם בתקציב ובכמות הכסף שבארנק. לכן, בין השאר, למרות החשיפה שהבאנו לעיל, רוב הדירות שנמכרות כאן הן עדיין דירות 3-4 חדרים ישנות, ללא מעלית ואפילו ללא חנייה, ולא דירות מפוארות ומפנקות שעולות פי שתיים.

אבל בדרך שבה מתנהלת ממשלת ישראל, יכולים שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לבחור בפתרון הכי יקר - פי 2 מהפתרונות האחרים - ולגלגל את שאלת התקציב מהם והלאה.

עם כל הרצון הטוב, לומר שאתמול נמצא הפתרון הסופי למימון קציר המלח - "הם זיהמו, הם ישלמו" - רק הפך את מסיבת העיתונאים לבדיחה עצובה. אנחנו לא חסידי האחים עופר, בעלי השליטה במפעלי ים המלח, אבל האם מישהו באמת רואה את עידן וסמי עופר שולפים את הארנק ומשלמים קרוב ל-7 מיליארד שקל למימון אסדת קציר המלח? האם מישהו טרח והסביר אתמול בשם איזה היגיון חוקי ניתן לעשות זאת, כשהמפעלים היו במקום הרבה לפני המלון הראשון, ומכירתם למשפחת אייזנברג ואחר כך לאחים עופר לא שיקללה פיצויים לבתי המלון שצצו במרוצת השנים על שפת הבריכה?

ואיזה תוקף יש להחלטת שני השרים, כשמולם מגיע מיד שר האוצר, האיש שיושב על הקופה, ומוציא תגובה לפיה "אין מקום להכרזות קיצוניות בדבר פתרונות שווא, שיש בהם כדי להמיט אסון כלכלי על האזור כולו, מתוך רצון להתיישר עם אחרון הקיצוניים".

אז עכשיו, נותר רק לחכות שגם שרים אחרים ילמדו את השיטה: שר הבריאות ייכנס מסיבת עיתונאים שבה יאמר שיוקמו בתי חולים בכל רחבי הארץ. והמימון? נתחיל בחברות הסיגריות. "הם עשו אותנו חולים - הם ירפאו אותנו"; שר התחבורה יכריז שיבואניות הרכב יממנו את הרכבת הקלה בתל אביב. "הם פקקו - הם יחפרו" וכו'; שר החינוך יתבע מחברות הסלולר להקים בתי ספר ומתנ"סים - "הם טמטמו, הם יחנכו". ורק ששר האוצר לא יהרוס את החגיגה.

צרו איתנו קשר *5988