בנק ישראל לבנקים: הגדילו הפרשות לפיצוי עובדים

המהלך עשוי להקטין ההון ב-1.5 מיליארד שקל ■ על כל בנק להניח כמה עובדים צפויים להיכלל בתוכניות פרישה מוקדמת בעתיד, ולבצע את ההפרשה בגינם להון העצמי כבר כעת

חוזר חדש של הפיקוח על הבנקים, "דיווח כספי על זכויות עובדים", שאמור להיכנס לתוקף בדוחות הרבעון הראשון המתפרסמים כעת ועוסק ב"מדידת הטבות צפויות מעבר לתנאים החוזיים", נמצא במוקד מחלוקת בין הבנקים לבנק ישראל - כך נודע ל"גלובס". החוזר צפוי להיכנס לתוקף במסגרת כללי IFRS. יישומו יקטין את הון הבנקים בסכום המוערך ב-1-1.5 מיליארד שקל, ויחייב אותם להציג דוחות מחדש רטרואקטיבית, מתחילת 2010, ולהקטין את ההון בהתאמה.

למרות התנגדות הבנקים, המפקח על הבנקים, דודו זקן, נחוש בדעתו לממש את החוזר. "החוזר עושה סדר בהתחייבויות כלפי העובדים", אומרים בבנק ישראל. הפיקוח על הבנקים יאפשר לבנקים שאינם ערוכים לדחות, בכפוף לאישורו, את יישום החוזר לרבעון השני, תוך הצגת גילוי נאות לגבי ההשפעה הצפויה של החוזר לו היה מיושם ברבעון הראשון, אך לא מעבר לכך. חלק מהבנקים מתכוונים לממש את האפשרות, וכעת מתנהלים דיונים עם בנק ישראל לגבי מועד ואופן היישום של החוזר.

הפרשה בדיעבד

בחוזר נקבע כי על בנקים לבחון האם צפוי, על סמך ניסיון העבר, כי ישולמו לעובדים הטבות בזמן תוכנית לפרישה מרצון או בעת פיטורין, מעבר למחויבות החוזית (חודש משכורת לכל שנת עבודה).

הואיל והבנקים נהגו במשך שנים כנורמה לשלם פיצויי פיטורין בשיעור כפול ולעתים משולש מהנדרש בחוק, על הבנק להביא בחשבון במסגרת חישוב ההתחייבות בגין זכויות עובדים את השיעור של העובדים שצפויים לעזוב, ואת ההטבות שהם צפויים לקבל בעת עזיבתם, ולהפריש בדיעבד את הסכום הנדרש לקרן הון בהון העצמי.

למעשה, על כל בנק להניח כמה עובדים צפויים להיכלל בתוכניות פרישה מוקדמת בעתיד, ולבצע את ההפרשה בגינם להון העצמי כבר כעת. בה בעת שכיום הפרשה לפרישה מרצון נדרשת רק לאחר שיש החלטה רשמית בבנק על תוכנית פרישה שתעניק זכויות מעבר למקובל. הקושי ביישום נובע מאי-הוודאות, מכיוון שאין ביטחון כי מספר העובדים שפרשו בעבר ותנאי פרישתם, יהיו זהים או דומים לצפוי בעתיד. כאמור, ההפרשה תפגע בהון הבנקים, בהלימות ההון שלהם וביכולתם לחלק דיבידנד או לצמוח באשראי.

מינוי אקטואר

מדוחות בנק יהב, שכבר יישם את החוזר, עולה כי הבנק נאלץ להקטין את ההון העצמי ב-19 מיליון שקל, שהם 2.5% מההון, ולהקטין את רווחיו ב-2010 בשיעור דומה. אם שיעור זה ישקף את המצב במערכת הבנקאית כולה, יקטנו הרווחים שדווחו ב-2010 ב-150 מיליון שקל, וההון העצמי יקטן בכ-1.5 מיליארד שקל, שמשקף ירידה של 0.16% בהלימות ההון.

עוד נדרשים הבנקים למנות אקטואר לחישוב ההתחייבויות בגין זכויות עובדים. האקטואר יידרש לחשב מחדש את זכויות העובדים בכל פעם שיחול שינוי מהותי בהתחייבויות הבנק בגינן, למשל בזמן חתימה על הסכם שכר חדש. על האקטואר להכין דין וחשבון אקטוארי המפרט את עבודתו בהערכת התחייבויות הבנק בגין זכויות עובדים, כאשר דוח זה יוגש להנהלת הבנק ויצורף לדוחות הכספיים. על הבנק להציג בדוחות את סכום ההתחייבות לעובדים, שיחושב על בסיס אקטוארי והמביא בחשבון את העלות הנוספת שצפויה להיגרם לבנק עקב מתן ההטבות. נוסף על כך, על הבנק לתת גילוי נאות לגבי שיעור עליית השכר החזוי והשפעתה על ההוצאות.