למרות חשיבותו הרבה, תכניות המדינה ביחס להשתלבות תעסוקתית בקרב המגזר הערבי והמגזר החרדי, אינם עוסקות כמעט בטווח הגילאים 18-22 בקרב בני המגזר. כך עולה ממחקר שיוצג בין היתר בפני שר האוצר, במסגרת פורום קיסריה ה-19 מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה והמסלול האקדמי המכללה למנהל, בתמיכת עיריית ראשל"צ.
מנתונים שנותחו על-ידי פרופ' צבי אקשטיין וד"ר מומי ויצגו עולה כי 40% מבני המגזר הערבי בגילאים הללו לא עובדים או לומדים, ואילו חוק טל הדן בהשתלבות המגזר החרדי בחברה מתייחס רק לגיל 26 ואילך.
"השילוב של העלייה המרשימה בשיעורי הלמידה של נערים ערבים יחד עם היציבות היחסית בשיעור הבלתי פעילים באוכלוסייה הערבית בגילאי 18 עד 22 מתבטא במעבר חד של צעירים ערבים מלימודים לאי עשייה", אמר ד"ר מומי דהן.
"בגיל 17 הפער בין שיעור הבלתי פעילים הערבים לשיעורם בקרב הצעירים היהודים עומד על 10%", דברי דהן. "פער זה גדל פי שניים בגיל 18 ועומד על 20%, פער זה גם נשמר בגילאים המאוחרים יותר, 19-22".
"ניתוח המגמות בחברה הישראלית בטווח הגילאים 18-22, הוא קריטי", אומר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "השיח סביב הנושא חייב לייצר תובנות לעשייה מיידית אשר יקבע במידה רבה את גורלן של יכולות הצמיחה, והאיתנות החברתית והכלכלית של החברה הישראלית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
