פשרה בעסקת כמצ'יינה: כור תפצה את בעלי המניות ב-45 מיליון דולר

בעקבות הפשרה שהשיג רו"ח דב כהנא השתנה המתווה בעסקה למכירת מכתשים אגן, והסכום שיקבלו בעלי המניות מהציבור יגדל ב-3.5% על חשבון כור ■ נסללה הדרך לביצוע העסקה

לא מעט בקשות לתביעות ייצוגיות הוגשו בשנים האחרונות נגד חברות ציבוריות. לרוב, דינן של בקשות אלה להידחות, או שהן מסתיימות בפשרה בסכום זניח. אבל המקרה של הבקשה לייצוגית שהוגשה בנוגע לעסקת כמצ'יינה - בה מכר קונצרן כור את יצרנית חומרי ההדברה מכתשים אגן לחברה הסינית תמורת 2.4 מיליארד דולר - הסתיים בדרך שונה. במקרה זה הבקשה התקבלה - ואף הצליחה להביא, בסופו של דבר, לשינוי במתווה העסקה.

אמש (א') הגיעו נציגי התובעים בראשות רו"ח דב כהנא לפשרה עם נציגי כור, בעלת השליטה במכתשים אגן. לפי הסכם הפשרה, צפויים בעלי המניות מקרב הציבור במכתשים אגן לקבל תוספת של 45 מיליון דולר תמורת מניותיהם בחברה (53%), על חשבון התמורה שאמורה הייתה לקבל בעסקה כור, המשתייכת לקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר.

ככל הידוע, מדובר בסכום הפשרה הגבוה ביותר ששולם בגין תביעה ייצוגית שהוגשה בישראל.

בשורה התחתונה יקבל כעת הציבור תוספת של 3.5% תמורת החזקותיו, ובסך-הכול 1.31 מיליארד דולר, לעומת 1.27 מיליארד דולר במתווה המקורי.

בשוק ההון התקבל הסכם הפשרה בהתלהבות. מניית מכתשים אגן זינקה 5.2%, וכור עלתה בלא פחות מ-5.6% (למרות שבעקבות הפשרה היא תקבל סכום נמוך יותר ממה שאמורה הייתה לקבל). העלייה במניות השתיים מיוחסת לכך שהסכם הפשרה מסיר את עננת אי-הוודאות מעל קיום מכירת מכתשים אגן ומבטיח כמעט בוודאות את קיומה.

אולם יש מרוויח מרכזי נוסף מהסכם הפשרה, והוא לא אחר מהתובע הייצוגי עצמו, דב כהנא. כהנא בן ה-81 צפוי על-פי הערכות לגרוף 3%-5% מסכום הפשרה, כלומר סכום שינוע בין 4 ל-7 מיליון שקל. גם משרד עורכי הדין שייצג אותו (עו"ד יצחק אבירם ממשרד אבירם ושות') צפוי לקבל סכום דומה. כהנא הוא בעל מניות ותיק של מכתשים אגן, והוא מחזיק במניות החברה בשווי של 8 מיליון שקל מזה 30 שנה.

"תמורה עודפת לבעלת השליטה"

על מה התבססה התביעה הייצוגית של כהנא? כדי להבין זאת צריך לחזור לעסקת מכירת מכתשים אגן שנחתמה בסוף דצמבר 2010, במתווה הכולל מספר שלבים: בשלב הראשון תרכוש כמצ'יינה את מלוא מניות הציבור (53%) תמורת 1.27 מיליארד דולר באמצעות הצעת רכש, וכן 7% ממניות כור תמורת 168 מיליון דולר. רכישת המניות בשלב זה מתבצעת לפי שווי חברה של 2.4 מיליארד דולר למכתשים אגן. בסיום השלב הראשון של העסקה תחזיק כמצ'יינה 60% ממניות מכתשים אגן, וכור תחזיק ביתרת ה-40%.

בתחילת הדרך כללה העסקה גם אופציית PUT למכירת יתרת מניות כור בחברה, אולם בסופו של דבר האופציה בוטלה. במקום זאת, על-פי העסקה, תעניק כמצ'יינה לכור הלוואה של 960 מיליון דולר. מדובר בהלוואת נון ריקורס, שמשעובדות לה ההחזקות שנותרו לכור במכתשים אגן. ההלוואה היא ל-7 שנים בריבית של 6%. אם כור וכמצ'יינה לא יגיעו בהמשך להסכם למכירת יתרת המניות של כור בחברה, אז כור פשוט לא תחזיר את ההלוואה ותאבד את המניות.

ההלוואה שיעמידו הסינים לכור משקפת למכתשים אגן שווי של 2.4 מיליארד דולר (כמו בעסקה המקורית). כלומר, משמעות ההלוואה היא שכור מבטיחה לעצמה "רצפה" בדמות השווי בעסקה המקורית, שבה הציבור מכר את מניותיו, אך אם שווי מכתשים אגן יגדל במהלך השנים, היא תמכור לכמצ'יינה את המניות במחיר גבוה יותר לעומת המחיר שבו מוכר כיום הציבור את מניות החברה.

בתביעה הייצוגית נטען כי הסדר שכזה הוא אינו הוגן מכיוון שבעלת השליטה, כור, עשויה ליהנות בעתיד מתמורה עודפת, מבלי לחלוק אותה עם הציבור. כהנא הגיש לכן בקשה לתביעה ייצוגית נגד מכתשים אגן וכור, ושופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר, אישרה את הבקשה.

המגעים נמשכו ימים ספורים

מיד עם אישור הבקשה כתביעה ייצוגית, כלומר כזו המוגשת בשם כל בעלי המניות מקרב הציבור בחברה, ערערה כור לבית המשפט העליון. בבקשת הערעור, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רובי בכר, גיל אוריון ואברמי וול, נטען כי החלטת המחוזי מהווה חידוש משפטי בשני עניינים בדיני החברות. אולם במקביל לעתירה, החלו עורכי הדין של כור לקיים מגעים לפשרה. המגעים נמשכו ימים ספורים, ובסיומם הסכימה כור להפריש קרוב ל-5% מהסכום שתקבל בהלוואת הנון ריקורס לטובת בעלי המניות מקרב הציבור.

כיום נמצאת מכתשים אגן במצב עסקי לא טוב, והא מתקשה להתמודד עם התחרות הקשה, בעיקר מצד המתחרות במזרח. החיבור עם סין אמר לחזק אותה, כאשר היא מביאה את הידע ואת זרוע השיווק המפותחת שלה, והסינים מביאים את יכולת הייצור הזולה.

אם אכן הכול יילך כמו בתוכניות, סביר להניח כי גם אחרי הסכם הפשרה תצליח כור למכור את יתרת מניותיה במחיר גבוה יותר מאשר המחיר הנוכחי.