לאן נעלמו 3,000 יחידות דיור?

הסופרטאנקר של ביבי נתניהו שופך רק את חצי המיכל. וגם: ביום חמישי חוזרים לכיכר

הקונצנזוס הכי רחב היום בכל הנוגע לטיפול במצוקת שוק המגורים קובע שכדי להוריד, או לפחות להרגיע, את מחירי הדירות צריך לשחרר בהקדם היצע מתאים ובכמות שתחולל שינוי.

התנהלות שוק הנדל"ן בשנים האחרונות לימדה אותנו שברז שמוציא טיפה אחרי טיפה אפילו לא מרווה מעט צמאים, אלא בעיקר מגביר את תחושת הצמא של כולם, ומעלה שוב ושוב את מחירים.

ההכרה בצורך לייצר כמות משנה-מציאות לא שייכת רק לנו: בסין למשל, הודיעה הממשלה לפני מספר שבועות שתשקיע 197 מיליארד דולר בבניית 10 מיליון דירות בשנת 2011, "במחיר שווה לכל נפש", כדי לזעזע את משוואת ההיצע והביקוש (שאכן מתחילה להשתנות שם לאחרונה ומצננת את המחירים).

זו בדיוק הייתה מטרת הסופרטנקר של נתניהו, שהבטיח להאיץ את אישורן של תוכניות המגורים. באפריל האחרון אף הוצגה הרשימה המדוברת של התוכנית, שהבטיחה לסמן קרקע ל-113,216 יח"ד שירוצו במסלול מהיר. בהרצליה, למשל, נופפו לנו אז בתוכניות לשיווק קרקע לבנייתן של 7,798 דירות - מספר שמשנה מקצה לקצה את משוואת ההיצע והביקוש בעיר המונה כ-100 אלף תושבים.

והנה אתמול בבוקר שוב הבנו שהברז לא ממש שינה את אופיו. במשרד הפנים התגאו לספר לנו שהוועדה להאצת בנייה למגורים (לה"ב) החליטה בישיבתה הראשונה על הפקדת התוכנית המפורטת הראשונה בתחומי תוכנית המתאר "גליל ים", בהיקף 1,075 יחידות דיור.

ומה עם עוד 3,000 דירות, שכבר מאושרות במתחם מסגרת התוכנית המתארית, שגם מגדירה 20% מהדירות לזוגות צעירים? הן כמובן יחכו.

ואגב, מי שחושב שניתן לשווק מחר בבוקר את הקרקע לאלף הדירות ולראות אותן עומדות בעוד שנתיים-שלוש, כדאי שיכיר את ההתניות הסביבתיות המפחידות שמופיעות בתוכנית: פיתוח פארק עירוני בהיקף 114 דונם (בהמשך לפארק הבאסה הממוקם צפונית למתחם); סימון מעבר להולכי רגל ולאופניים מתחת לדרך שבעת הכוכבים, ברוחב של לפחות 30 מטר, מקטע של נחל גלילות שיוסט מאזור המגורים לפארק ועוד.

כל זה, מלבד ה"שימושים הכלל עירוניים": אלף קברים ראשונים לבית הקברות שמתוכנן בסמוך (שיכלול בסופו של דבר 20 אלף קברים); מתקן התפלה; הרחבת מכון טיהור שפכים ועוד.

אז נשארנו בסך הכל עם קרקע ל-1,000 דירות (200 מהן לזוגות צעירים זכאי משרד השיכון), עם התניות פיתוח שמבטיחות שעלות הפיתוח תהיה מטורפת ושהבנייה תארך שנים - ועם מעט מאוד ישראלים ריאליים, שמאמינים שזה מה שישנה את שוק הדיור. וזה הסופרטנקר.

ואגב, מי שחושב שבשאר הארץ הדברים יהיו פשוטים ומהירים יותר, אולי שכח שגם תוכנית גליל ים המדוברת כבר אפויה, מבושלת ומתגלגלת בוועדות, במינהל (ובתקשורת) כבר 20 שנה.

חוזרים לכיכר

המחאות החברתיות מודל 2011 מתחילות כמובן ברשתות החברתיות, רק שרובן גם נשארות וגוועות שם.

ביום חמישי הקרוב, בין השאר כדי לתפוס טרמפ על גל מחאת הקוטג', תנסה מחאת מחירי הדיור לפרוץ את גבולות הרשת.11 אלף איש כבר הצטרפו, נכון להבוקר, לעצומה "גם אני רוצה דירה בישראל", שאירגנה בשבוע האחרון חברת ייעוץ המשכנתאות מתן.

אבל בימים האחרונים הבאזז יצא מגבולות העצומה, בסך הכל עוד עצומה שמסתובבת ברשת - והוא מתמקד באותם מאות אנשים שמתכוונים להגיע עם אוהלים לכיכר המדינה ביום חמישי הקרוב כדי להביע את מחאתם.

בתור התחלה, כדאי להם לצעוק מה קורה למשל עם התוכנית למגדלים בכיכר המדינה בתל אביב.

התוכנית (תוכנית 600) נקבעה לראשונה בשנת 1969, התוכנית דהיום כבר אושרה בשנת 2000 (3 מגדלים, 387 דירות), אבל במציאות התכנונית של היום לאף אחד לא בוער. אחזקת קרקע ריקה לא עולה לאף אחד כסף, וכולם מקווים איפשהו שהקופון שהם יגזרו מחר יהיה גבוה יותר משל היום.

ככה מתנהגים בעלי הקרקעות בכיכר המדינה. ככה מתנהגת רשות התכנון, וככה גם מתנהגת ממשלת ישראל.