הביטחון למשש

א. בזמן האחרון נדמה שישראל חדלה לתפקד כמדינה והפכה לפרודיה על עצמה. החדשות הופכות ליותר ויותר מופרכות, עד שלפעמים אתה כבר לא יודע מה אתה קורא ומה קורה.

24 ידוענים נסגרים בצינוק עם קופסאות קוטג' במטרה להוריד את מחירי הדלק; ג'ונתן פולארד רוצה להחזיר את סעיף הלאום לתעודת הזהות; הרמטכ"ל מכחיש את קיומו של עם ישראל ואז מתכחש להתכחשות, או להפך; עמיר פרץ רוצה להחזיר את הליכודניקים לעבודה; הבוקר התקשר אליי דובר חמאס שמתנגד לשינוי בגלי צה"ל; אורן זריף שחולם על אנקונדה שרודפת אותו מאז ימי אדם וחוה ואוסרת עליו להשתתף בתוכנית ריאליטי נראה כמו האדם הכי נורמלי בסביבה; עפרה שטראוס עצובה כי הרופאים שובתים והרופאים שובתים כי גלעד שליט פספס את ההופעה של בוב דילן; נתניהו ממשיך לפתור את מצוקת הדיור: הורה לחפור שמונה קברי אחים ברחבי המדינה, שיהיה איפה לקבור את הקופה הקטנה (לכאורה) של אולמרט; ישראל במקום הראשון בעולם בפייסבוק; המורים לא יודעים מתמטיקה, והמחשב מחפש שם למלחמה הבאה.

הכול הולך ונהיה מוזר מיום ליום, לא שאי-פעם היה נורמלי. מה צופן לנו העתיד? וואלאק, רק הזמן יגיד. בינתיים זה לא נראה מי יודע מה מבטיח.

ב. הפער בין האמיתי והחשוב לבין הדמיוני והשולי מעולם לא היה פחות קיים. מצד אחד נראה שהציבור מתעורר, נראה שהכעס הולך ומתגבר. הטהרנים אומרים שהקוטג' הוא לא סיבה מספיק טובה - שיש סיבות אחרות, טובות בהרבה, למחות: כיבוש, ופערים, ומסתננים וגזענות, ומה לא. זה אולי נכון, אבל אז מה? סיבה שתהיה מוסכמת על כולם לא תגיע לעולם.

ג. האמת היא שיש סיבות שצריכות להיות מוסכמות על כולם, אבל נדמה שאף אחד לא שם אליהן לב. לפני כשבועיים עבר בקריאה ראשונה החוק המכונה חוק המישוש. חוק מרתיח ומזעזע. כמה לא מפתיע שהוא עבר בשקט, כמו כלום. לא רק אנחנו, האזרחים, לא שמנו לב אליו. גם נבחרינו המעולים לא ממש שמו קצוץ. רק 13 מהם התייצבו להצבעה והחוק עבר ברוב של 11 מול 2.

חוק המישוש, או בשמו הרשמי והמרגיע "התיקון לחוק סמכויות הביטחון", אמור לאפשר לשוטרים לערוך חיפוש גופני על אזרחים גם בהיעדר חשד סביר. חשד אאוט, מספיק חשש, או ליתר דיוק "חשש מוחשי".

מה זה חשש מוחשי? אין איש יודע. מספיק שלשוטר תהיה תחושה עמומה שבמקום כזה או אחר עלולה להתרחש אלימות, והוא יוכל לחפש עלייך, עליך, עליי. בכלים, על הגוף, באוטו, איפה שבא לו.

החוק, יוזמת המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים, זכה - מפתיע - לתמיכת יצחק אהרונוביץ', השר לביטחון פנים, שאמר: "האלימות מתפשטת ברחובות ויש להרחיב את הסמכויות המצויות בידי השוטרים כדי להגביר את תחושת הביטחון של האזרח".

כן, בדיוק. עודף סמכויות לשוטרים זה בדיוק מה שיגביר אצלי את תחושת הביטחון. גם אצלכם, אני בטוח.

ד. אני לא יודע אם זה מפתיע או לא מפתיע שלשר האחראי על ביטחון הפנים אין מושג מה זה ביטחון פנים. אני גם לא יודע אם זה מפתיע או לא מפתיע שאין לו מושג על מה הוא מדבר. "האלימות מתפשטת ברחובות", הוא אמר, אבל האמת היא שהאלימות בכלל לא מתפשטת ברחובות. אם כבר, המציאות מצביעה בדיוק על ההפך.

אפשר להמליץ לכבוד השר לעיין במסמך המרתק "השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל", הגוף שעליו הוא אחראי. אני עשיתי את זה. זה לא ממש מסובך, כבודו, אפשר למצוא את זה בגוגל. אם אתה מתקשה, אולי תשלם לגלעד שרון, הוא חזק בזה.

מה מתברר כשמעיינים במסמך? סוף כל סוף קצת חדשות טובות: הפשיעה בירידה, כמעט בכל המדדים.

קוראי הטור הזה שמו אולי לב לחיבה האחרונה שלי למספרים. בואו ונקפוץ ראש אל הנתונים: הפשיעה המדווחת למשטרת ישראל בשנת 2010 ירדה ב-6.3% לעומת שנת 2009. מספר התיקים של אלימות קלה בשנת 2010 הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון. יש ירידה של 12% בתיקי עבירות השוד ב-2010, כמו ירידות בתקיפות עובדי ציבור, ירידה של כמעט 4% בעבירות של אלימות חמורה, כמו גם ירידה של כמעט 5% בעבירות נגד קשישים.

בשנת 2010 מספרי ההתפרצויות לעסקים ולדירות היו הנמוכים ביותר בעשור האחרון. בשנת 2010 הייתה ירידה של כמעט 30% בגניבות מתוך רכבים. אפילו בשימוש בסמים נרשמה ב-2010 ירידה של 11.6%, אחרי כמה שנים של עלייה, כולל ירידה של 10% בעבירות סמים בקרב בני נוער.

בשנת 2010 חלו ירידה של 10% בעבירות רכוש וירידה של 16% במה שמכונה פע"ר (פשיעת עבירות רחוב) לעומת שנת 2009.

בכל המדדים הנבחרים חלה ירידה לאורך השנים בשיעור העבירות לאלף נפש. בשנת 2001 עמד שיעור הפשיעה על 75.2 עבירות לאלף נפש, ובשנת 2010 עמד שיעור הפשיעה על כחמישים עבירות לאלף נפש. אגב, גם כשמשווים אותנו לאירופה אנחנו די בסדר באופן יחסי: בשוודיה, בבריטניה, בצרפת ובגרמניה - בכולן יש יותר פשיעה מאשר אצלנו.

ה. לא הכול ורוד, כמובן. בשנה שעברה ראינו עלייה בפשעים אחרים, כמו מקרי רצח (עלייה של 13%), ניסיונות רצח (עלייה של 9%), כולל אירועים על רקע לאומני. הייתה גם עלייה של כמעט 5.5% בעבירות מין חמורות, עלייה בעבירות סחיטה, עלייה של 66% בעבירות מחשב, 18 נשים נרצחו בידי בני זוגן, ונרשמה גם עלייה קטנה בעבירות בין בני זוג.

אבל רובם, ניתן לראות, הם דברים שלא ממש קשורים לנושא החיפוש.

הנתון היחיד התומך בדבריו של אהרונוביץ' הוא עלייה של 8% בעבירת נשיאת סכין.

בסך-הכול, הנתונים מראים שהמשטרה עושה בגדול את עבודתה.

ו. המסקנה שלי פשוטה, אבל כואבת: חוק המישוש לא בא לתקן את המציאות. הוא בא ליצור מציאות חדשה, גרועה יותר, תחת האמתלה של "שמירה על ביטחון הציבור" ו"מניעת האלימות הגואה".

אנחנו הרי יודעים טוב מאוד, טוב מדי, כלפי מי תופנה ההקלה בחיפוש ובהטרדה על-ידי שוטרים. היא תופנה כלפי ערבים, היא תופנה כלפי אנשים שנראים כמו ערבים, היא תופנה כלפי זרים, היא תופנה כלפי כל מי שלא נראה לשוטר. היא תופנה בדיוק כלפי אלה שהכי קל ונוח להשפיל אותם.

חוק המישוש הזה הוא בסך-הכול עוד מדרגה בדרך למטה במדיניות האפליה, ההדרה והגזענות של ממשלת ישראל. אהרונוביץ', כמה לא מפתיע, הוא מישראל ביתנו, המפלגה שחרתה את מדיניות ההא"ג (הדרה, אפליה וגזענות) על דגלה.

ועל הרקע הזה אני קורא את דבריו של מר יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, שאמר בעבר על החוק: "ההצעה משקללת בצורה ראויה את כל האיזונים הנכונים. החוק מקדם מגמות טובות ומאזן כראוי בין האינטרסים השונים". האינטרסים השונים, וינשטיין? האיזונים הנכונים, וינשטיין? המגמות הטובות, וינשטיין? אולי, אם האינטרסים שלך הם להתעמר באזרחי המדינה הערבים; אולי, אם האיזונים הנכונים שלך הם להיטיב עם הלבן על חשבון השחור; אולי, אם המגמות הטובות שלך הן להמשיך ולפלג את החברה הישראלית.

אה, ואפרופו זה, עוד נתון נחמד שמצאתי בשנתון הסטטיסטי של המשטרה: בעבירות נגד גוף, רכוש, מוסר ומין - מרבית העבריינים הם יהודים.

ז. אבל זה לא נגמר בערבים, אתם יודעים. מהר מאוד זה יגיע למתנחלים. זה לא סתם שחלק ממנהיגי המתנחלים מתנגדים לחוק הזה. מהר מאוד זה יגיע למפגיני השמאל. זה לא סתם שגם השמאל מתנגד לו. מהר מאוד? הצחקתי את עצמי. זה הרי כבר שם מזמן.

ח. זה המובן מאליו, ובכל זאת: אזרח, כל אזרח, ולא משנה איך הוא נראה ומה מוצאו, צבעו, נטייתו הפוליטית או הרגלי הבילוי שלו, לא צריך לחיות תחת חשש תמידי, מוחשי או דמיוני ככל שיהיה, משוטרים.

אבל מה אני מטריד אתכם בזוטות? העיקר הקוטג'.

 דרור פויר

כן, בדיוק. עודף סמכויות לשוטרים זה בדיוק מה שיגביר אצלי את תחושת הביטחון. גם אצלכם, אני בטוח