מנכ"ל חברת החשמל לשעבר: "להחליש את מונופול הגז"

עמוס לסקר, מנכ"ל חברת החשמל לשעבר, מסביר למה העתיד טמון בתחנות כוח תרמו-סולאריות

בחודש מארס פרש עמוס לסקר מחברת החשמל, בתום שלוש וחצי שנות כהונה כמנכ"ל. בראיון ל"גלובס", מדבר לסקר על המחיר הראוי בעסקת הענק הזו, רומז לקיומה של תחנת יציאה, שמאפשרת לחברת החשמל לסיים את הסכם הגז עם EMG, ומסביר מדוע תחנות כוח תרמו-סולאריות יחלישו את התלות ב"מונופול הגז המתהווה".

- לאחרונה חשף "גלובס" שמחיר הגז במו"מ עם חברת החשמל עומד על כ-6 דולר, כשבמכתב הכוונות דובר על 4.5 דולר. האם לדעתך השותפים בתמר מנצלים את מעמדם כדי להעלות את המחיר?

"הגענו עם 'תמר' להסכמות על כמויות ומחירים בתחילת 2010. המו"מ היה אמור להסתיים בקיץ אותה שנה, אבל אז הם ביקשו להקפיא את המגעים עד לסיום העבודה של ששינסקי. המו"מ התחדש שוב בינואר, אחרי סיום החקיקה. ועדת ששינסקי שינתה את כללי המשחק. לראשונה בא גוף חיצוני, וקבע בנצ'מרק ממשלתי (מחיר הגז הבסיסי במודלים של ששינסקי לגבי מאגר דומה לתמר עמד על 4.5 דולר, ע"ב). זהו בנצ'מרק שחברת החשמל צריכה לקחת בחשבון במו"מ בהווה ובעתיד".

- היית מעורב בהסכם המתוקן עם המצרים, שבו הסכמתם להעלאת המחיר בכ-40%. עד כמה חשופה החברה להעלאות מחיר נוספות?

"מובן שאיני יכול לפרט לגבי ההסכם שאליו הגענו ב-2009. אני יכול לציין שיחד עם העלאת המחיר נקבעו מנגנונים שמטרתם לצמצם למינימום את החשיפה להעלאות שאינן נובעות ממנגנוני ההצמדה שנקבעו במקור".

- האם יש תחנה שמאפשרת לחברת חשמל לצאת מההסכם עם EMG בערך בזמן שבו אמורה להתחיל ההזרמה מתמר?

"איני יכול לפרט".

ביום א' אמורה הממשלה להחליט על המשך מדיניות עידוד האנרגיות המתחדשות. במסגרת זו יוחלט אם להפשיר מכסה של 500 מגוואט להקמת מתקנים סולאריים גדולים, שהוקפאה בגלל התנגדות האוצר.

במסגרת מכסה זו, אמורים להיבנות מתקנים סולאריים המבוססים על שני סוגים של טכנולוגיות: פוטו-וולטאית (PV) ותרמו-סולאריות (CSP). לקראת הישיבה, הכין לסקר יחד עם היועץ העצמאי, ד"ר דני וינשטוק, חוות דעת שממליצה לממשלה על מדיניות ארוכת טווח לפיתוח תחנות כוח תרמו-סולאריות.

בין היתר, ממליצים וינשטוק ולסקר לקבוע יעד להקמת תחנות תרמו-סולאריות בהיקף של 1,000 מגוואט עד 2020. חוות הדעת הוכנה בהזמנת קבוצת שיכון ובינוי, אחת השחקניות המרכזיות בתחום התרמו-סולארי בישראל.

- אתם כותבים שתחנות הכוח הסולאריות יחלישו את "מונופול הגז המתהווה". כיצד?

"אנחנו יודעים שמקור האספקה המצרי בסימן שאלה, ואסור לנו לקחת הימורים וסיכונים בתחום האנרגיה. תמר נמצא בפיתוח, ואני מאוד מקווה שמר תשובה יעמוד בהבטחתו שהאספקה תתחיל במחצית הראשונה של 2013. עם זאת, לפי העיתונים, קיימת מחלוקת עמוקה בנושא המחיר, כך שגם כאן צריך להתייחס בזהירות למועד האספקה. אי-הוודאות לגבי מספר הספקים ומחיר הגז מחייבים פיתוח אלטרנטיבות".

"תורם ליציבות"

לפני מספר שבועות, מספר לסקר, פנה אליו עופר קוטלר, מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי, וביקש את חוות דעתו.

- ומה גיליתם?

"ששמים את כל הטכנולוגיות באותו סל. כמו שפחם וגז אינם אותו דבר, כך גם התרמו-סולארי וה-PV הם אפיקים נפרדים. לתרמו-סולארי, או CSP, יש יתרון על פני הטכנולוגיות "הירוקות" האחרות - יציבות: ניתן לדעת מראש כמה חשמל תספק תחנה תרמו-סולארית ומתי. מרבית המערכות האחרות מייצרות רק כשיש שמש או רוח. לחברת החשמל אין אפשרות "לבנות" עליהן במסגרת ניהול מערכת החשמל. מה שמחייב אותה לבנות יכולת ייצור קונבנציונלית כגיבוי. ה-CSP תורם ליציבות המערכת ממש כמו תחנת גז טבעי, פחם או סולר. התרמו תורם ליציבות, בעוד שה-PV תורם לאי-יציבות".

- מה המשק ירוויח מתחנות תרמו-סולאריות?

"בישראל יש היום מיזמים להקמת 5 תחנות כוח תרמו-סולריות בהספק כולל של 520 מגוואט, שווה ערך לשתי טורבינות גז רגילות - זו יכולת הייצור שתחסר בשנים הקרובות. אם תתקבל ההחלטה להפשיר את המכסה, זה יוכל לפתור את בעיית הרזרבה הקטנה מדי, וזה גם יקטין את המונופול של חברת החשמל בתחום הייצור".

"בנוסף, זו טכנולוגיה שיש לה פוטנציאל גדול עבור ישראל מבחינת יצוא ידע ופיתוח חומרה. לישראל יתרון יחסי בשני תחומים: טכנולוגיה תרמו-סולארית והסמארט גריד".

ביצה ותרנגולת

"מי שישכיל להשתלב בתחומים האלה היום, יראה בשנים הבאות ברכה בעמלו. כמו שבשנות ה-80 טלרד ותדיראן פיתחו מוצרים לשוק הישראלי ולאחר מכן ייצאו אותם במאות מיליונים, כך גם תחנות כוח תרמו-סולאריות יכולות להיות פלטפורמה לייצוא ידע וציוד לכל העולם".

- הניסיון עד היום היה עגום: מכרז אשלים על סף ביטול.

"יש לנו בעיה של ביצה ותרנגולת. מכרז אשלים תקוע וההסדרה לא הסתיימה. לכן הממשלה צריכה לשחרר את המכסה של 500 המגוואט למתקנים הגדולים. זה ידחוף גם את אשלים. בדרום הארץ אין מחסור בשטחים פנויים להקמת תחנות. לגבי המחיר, יש עבודה חדשה שעשתה TASC, שלפיה ה-CSP יקר ב-19 אגורות בלבד לקוט"ש לעומת הגז הטבעי, כשמביאים בחשבון גם את התועלות המקרו-כלכליות שלו. עד סוף העשור, הפער הזה ייסגר".

אנרגיות מתחדשות לייצור חשמל עלויות ותועלת
 אנרגיות מתחדשות לייצור חשמל עלויות ותועלת